משנה חולין י א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק י · משנה א | >>
הזרוע והלחיים והקיבה נוהגין בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשין.
שהיה בדין: ומה אם החולין -- שאינן חייבין בחזה ושוק -- חייבין במתנות, קדשים -- שחייבין בחזה ושוק -- אינו דין במתנות?! תלמוד לומר (ויקרא, ז)א, "ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם", אין לו אלא מה שאמור בענין.
הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה,
- נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ,
- בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת;
- בַּחֻלִּין,
- אֲבָל לֹא בַּמֻּקְדָּשִׁין.
- שֶׁהָיָה בְּדִין:
- וּמָה אִם הַחֻלִּין,
- שֶׁאֵינָן חַיָּבִין בֶּחָזֶה וָשׁוֹק,
- חַיָּבִין בְּמַתָּנוֹת;
- קָדָשִׁים,
- שֶׁחַיָּבִין בֶּחָזֶה וָשׁוֹק,
- אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּבִין בַּמַּתָּנוֹת?
- תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא ז, לד):
- "וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם";
- אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן:
הזרוע, והלחיים, והקיבה, נוהגים -
- בארץ, ובחוצה לארץ,
- בפני הבית, ושלא בפני הבית,
- בחולין - אבל לא במוקדשין.
- שהיה בדין -
- ומה אם החולין שאינן חייבין בחזה ובשוק - חייבין במתנות,
- קדשים שהן חייבין בחזה ובשוק - אינו דין שיהו חייבין במתנות?
- תלמוד לומר: "ואתן אותם לאהרון הכוהן ולבניו, לחוק עולם" (ויקרא ז לד),
- אין לך - אלא מה שאמור בעניין.
הראייה מן "אותם" שהוא מיעוט לאלו, והוא שמקיש לעניינים אחרים, רוצה לומר חזה ושוק:
הזרוע והלחיים - בארץ ובחוץ לארץ. משום דבעי למיתני בחולין אבל לא במוקדשין, תני לכולהו:
בפני הבית - בזמן שבית המקדש קיים:
ואתן אותם - בחזה ושוק כתיב. אותם מיעוט הוא, חזה ושוק אין מידי אחרינא לא:
ובחוצה לארץ. [*פירש הר"ב. משום דבעי למיתני בחולין אבל לא במוקדשין כו' וכן פירש"י] ועיין בפירוש הר"ב דר"פ דלקמן [*ומ"ש שם בס"ד]:
שהיה בדין ומה אם החולין שאינן חייבין כו'. בגמ' פריך מה לחולין שכן חייבין בבכורה כו'. ואי מזכרים שכן חייבים בראשית הגז. ואי מתישים שכן נכנסין לדיר להתעשר. ומסיק מלקוח ויתום דפטורים ממעשר:
תלמוד לומר ואתן אותם. ואי לאו ק"ו לא הוה צריך קרא אף על גב דסתמא כתיב [דמשמע] בין בחולין בין במוקדשין דה"א דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בחולין דכתיב לעיל מהאי קרא גז צאנך. וראשית הגז אינו נוהג במוקדשין. תוספות:
(א) (על המשנה) תלמוד לומר כו'. ואי לאו קלו וחומר לא הוה צריך קרא, אע"ג דסתמא כתיב דמשמע בין חולין בין מוקדשין דהוה אמינא דבר הלמד מענינו, במה הכתוב מדבר בחולין, דכתיב לעיל מהאי קרא גז צאנך, וראשית הגז אינו נוהג במוקדשין. תוס':
הזרוע והלחיים והקיבה נוהגין בארץ ובחוצה לארץ: מתני' דלא כר' אלעאי דאמר בפ' ראשית הגז (חולין דף קל"ו) דמתנות וראשית הגז אין נוהגות אלא בארץ דיליף נתינה נתינה מתרומה. וביד רפ"ט דהלכות בכורים. ובטור יו"ד רוב פירקין בסימן ס"א:
שהיה בדין וכו': בת"כ פרשת צו ספי"ז:
אין לו אלא וכו': נ"א אין לך:
יכין
הזרוע והלחיים והקבה: שניתן לכהן מכל בהמה שנשחטה:
נוהגין בארץ ובחוצה לארץ: וקיי"ל דאין נוהגין בח"ל [י"ד ס"א]:
בפני הבית: בזמן שהמקדש קיים:
חייבין במתנות: זרוע ולחיים וקיבה:
תלמוד לומר: בחזה ושוק של קדשים:
אין לו אלא מה שאמור בענין: דאותם מיעוט הוא. דהוה מצי למכתב ואתנם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת