משנה חולין י רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הזרוע, והלחיים, והקיבה, נוהגים -

בארץ, ובחוצה לארץ,

בפני הבית, ושלא בפני הבית,

בחולין - אבל לא במוקדשין.

שהיה בדין -

ומה אם החולין שאינן חייבין בחזה ובשוק - חייבין במתנות,

קדשים שהן חייבין בחזה ובשוק - אינו דין שיהו חייבין במתנות?

תלמוד לומר: "ואתן אותם לאהרון הכוהן ולבניו, לחוק עולם" (ויקרא ז לד),

אין לך - אלא מה שאמור בעניין.

(ב) כל קדשים, שקדם מום קבוע להקדשן, ונפדו -

חייבין - בבכורה, ובמתנות,

ויוצאין לחולין - להיגזז, ולהיעבד,

וולדן, וחלבן מותר - לאחר פדיונן,

והשוחטן בחוץ - פטור,

ואין עושין תמורה.

ואם מתו יפדו - חוץ מן הבכור, ומן המעשר.

וכל שקדם הקדשן את מומן, או מום עובר להקדשן,

ולאחר מכן נולד להן מום קבוע, ונפדו -

פטורין - מן הבכורה, ומן המתנות,

ואינן יוצאין לחולין - להיגזז, ולהיעבד,

וולדן וחלבן אסור - לאחר פדיונן,

והשוחטן בחוץ - פטור,

ועושין תמורה,

ואם מתו - יקברו.

(ג) בכור שנתערב במאה -

בזמן שמאה שוחטין את כולם - פוטרין את כולם.

אחד שוחט את כולן - פוטרין אחד.

השוחט לכוהן, ולנוכרי - פטור מן המתנות.

והמשתתף עמהם - צריך שירשום.

אם אמר: "חוץ מן המתנות" - פטור מן המתנות.

אמר לו: "מכור לי בני מעיה של פרה",

והיו בה מתנות - נותנן לכוהן, ואינו מנכה לו מן הדמים.

לקחן הימנו במשקל - נותנן לכוהן, ומנכה לו מן הדמים.

(ד) גר שנתגייר, והיתה לו פרה -

נשחטה עד שלא נתגייר - פטור,

ומשנתגייר - חייב,

אם ספק - פטור, שהמוציא מחברו עליו הראיה.

ואיזה הוא זרוע?

מפרק של ארכובה - עד כף של יד,

והוא של נזיר.

וכנגדו ברגל - שוק.

רבי יהודה אומר: שוק -

מפרק של ארכובה - עד סובך של רגל.

איזה הוא הלחי?

מפרק של לחי - ועד פיקה של גרגרת.

הדף הראשי של משנה חולין י

משנה חולין, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב