משנה אהלות א


אהלות פרק א', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ראשון ("שנים טמאין") · >>

פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

שנים טמאים במת -- אחד טמא טומאת שבעה, ואחד טמא טומאת ערב.

שלשה טמאין במת -- שנים טמאין טומאת שבעה, ואחד טמא טומאת ערב.

ארבעה טמאין במת -- שלשה טמאין טומאת שבעה, ואחד טמא טומאת ערב.

כיצד שנים?

אדם הנוגע במת, טמא טומאת שבעה.

ואדם הנוגע בו, טמא טומאת ערב.

משנה ב

כיצד שלשה?

כלים הנוגעים במת, וכלים בכלים, טמאין טומאת שבעה.

השלישי, בין אדם ובין כלים, טמאין טומאת ערב.

משנה ג

כיצד ארבעה?

כלים נוגעין במת, ואדם בכלים, וכלים באדם, טמאין טומאת שבעה.

הרביעי, בין אדם בין כלים, טמא טומאת ערב.

אמר רבי עקיבא, יש לי חמישי. השפוד התחוב באהל, האהל והשפוד ואדם הנוגע בשפוד וכלים באדם, טמאין טומאת שבעה. החמישי, בין אדם בין כלים, טמא טומאת ערב.

אמרו לו, אין האהל מתחשב.

משנה ד

אדם וכלים מיטמאין במת.

חומר באדם מבכלים וכלים מבאדם.

שהכלים שלשה והאדם שנים.

חומר באדם, שכל זמן שהוא באמצע, הן ארבעה. ושאינו באמצע, הן שלשה.

משנה ה

אדם ובגדים מיטמאים בזב.

חומר באדם מבבגדים, ובבגדים מבאדם.

שהאדם הנוגע בזב מטמא בגדים, ואין בגדים הנוגעין בזב מטמאין בגדים.

חומר בבגדים, שהבגדים הנושאין את הזב מטמאין אדם, ואין אדם הנושא את הזב מטמא אדם.

משנה ו

אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו.

ואפילו מגוייד, ואפילו גוסס -- זוקק ליבום ופוטר מן היבום, מאכיל בתרומה ופוסל בתרומה.

וכן בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם.

הותזו ראשיהם, אף על פי שמפרכסין, טמאין, כגון זנב של הלטאה שהיא מפרכסת.

משנה ז

האיברין אין להן שיעור. אפילו פחות מכזית מן המת, ופחות מכזית מן הנבילה, ופחות מכעדשה מן השרץ, מטמאין טומאתן.

משנה ח

מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם: שלשים בפיסת הרגל, ששה בכל אצבע, עשרה בקורסל, שנים בשוק, חמשה בארכובה, אחד בירך, שלשה בקטלית, אחת עשרה צלעות, שלשים בפיסת היד, ששה בכל אצבע, שנים בקנה, ושנים במרפק, אחד בזרוע, וארבעה בכתף.

מאה ואחד מזה ומאה ואחד מזה.

ושמונה עשר חוליות בשדרה, תשעה בראש, שמונה בצואר, ששה במפתח של לב, וחמשה בנקביו.

כל אחד ואחד מטמא במגע ובמשא ובאהל.

אימתי? בזמן שיש עליהן בשר כראוי. אבל אם אין עליהן בשר כראוי, מטמאין במגע ובמשא, ואין מטמאין באהל.

משנה אהלות א ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) שנים טמאין במת -

אחד - טמא טומאת שבעה,
ואחד - טמא טומאת ערב.
שלשה טמאין במת -
שנים - טמאין טומאת שבעה,
ואחד - טמא טומאת ערב.
ארבעה טמאין במת -
שלשה - טמאין טומאת שבעה,
ואחד - טמא טומאת ערב.
כיצד שנים?
אדם הנוגע במת - טמא טומאת שבעה,
ואדם הנוגע בו - טמא טומאת ערב.


(ב) כיצד שלשה?

כלים הנוגעין במת,
וכלים בכלים - טמאין טומאת שבעה.
השלישי -
בין אדם, בין כלים - טמא טומאת ערב.


(ג) כיצד ארבעה?

כלים הנוגעין במת,
ואדם בכלים, וכלים באדם - טמאין טומאת שבעה.
הרביעי -
בין אדם, בין כלים - טמא טומאת ערב.


אמר רבי עקיבה: יש לי חמישי -

השפוד התחוב באוהל -
האוהל, והשפוד,
ואדם הנוגע בשפוד,
וכלים באדם - טמאין טומאת שבעה.
החמישי -
בין אדם, בין כלים - טמא טומאת ערב.
אמרו לו: אין האוהל מתחשב.


(ד) אדם, וכלים - מיטמאין במת.

חומר באדם מבכלים, ובכלים מבאדם.
שהכלים - שלשה,
והאדם - שנים.
חומר באדם מבכלים -
שכל זמן שהוא באמצע - הן ארבעה,
אינו באמצע - הן שלשה.


(ה) אדם, ובגדים - מיטמאין בזב.

חומר באדם מבבגדים, ובבגדים מבאדם.
שהאדם הנוגע בזב - מטמא בגדים,
ואין בגדים הנוגעין בזב - מטמאין בגדים.
וחומר בבגדים -
שהבגדים הנושאין את הזב - מטמאין אדם,
ואין אדם הנושא את הזב - מטמא אדם.


(ו) אדם אינו מטמא - עד שתצא נפשו.

אפילו מגוייד, אפילו גוסס -
זוקק ליבום, ופוטר מן היבום,
מאכיל בתרומה, ופוסל מן התרומה.
וכן בהמה וחיה, אינן מטמאין - עד שתצא נפשן.
הותזו ראשיהן -
אף על פי שהן מפרכסין - טמאין,
כגון הזנב של לטאה שהיא מפרכסת.


(ז) האיברים - אין להן שעור.

אפילו פחות מכזית מן המת,
ופחות מכזית מן הנבילה,
ופחות מכעדשה מן השרץ - מטמאין טומאתן.


(ח) מאתיים ושמונה וארבעים איברים - באדם.

שלשים - בפיסת הרגל,
שישה - בכל אצבע,
עשרה - בקורסל,
שנים - בשוק,
חמישה - בארכובה,
אחד - בירך,
ושלשה - בקטלית.
ואחת עשרה - צלעות.
שלשים - בפיסת היד,
שישה - בכל אצבע,
שנים - בקנה,
שנים - במרפק,
אחד - בזרוע,
וארבעה - בכתף.
מאה ואחד מזה - ומאה ואחד מזה.
ושמונה עשר חוליות - בשזרה.
תשעה - בראש.
שמונה - בצוואר.
שישה - במפתח של לב.
וחמישה - בנקביו.
וכל אחד ואחד - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל.
אימתי?
בזמן שיש עליהן בשר כראוי,
אבל, אם אין עליהן בשר כראוי -
מטמאין במגע ובמשא - ואין מטמאין באוהל.


פירושים