משנה אהלות טז
אהלות פרק טז', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת אהלות • פרק ששה עשר ("כל המיטלטלין") • >>
פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
כל המטלטלין מביאין את הטומאה כעובי המרדע.
אמר רבי טרפון, אקפח את בני שזו הלכה מקופחת, ששמע השומע, וטעה, שהאיכר עובר והמרדע על כתפו והאהיל צדו אחד על הקבר, וטמאוהו משום כלים המאהילים על המת.
אמר רבי עקיבא, אני אתקן שיהו דברי חכמים קיימין, שיהו כל המטלטלין מביאין את הטומאה על אדם הנושאן בעובי המרדע, ועל עצמן בכל שהן, ועל שאר אדם וכלים בפותח טפח.
כיצד, כוש שהוא תחוב בכותל, כחצי זית מתחתיו וכחצי זית מעל גביו, אף על פי שאינן מכוונין, טמא.
נמצא מביא את הטומאה לעצמו בכל שהוא.
הקדר שהוא עובר והסל על כתפו והאהיל צדו אחת על הקבר, הכלים שבצד השני טהורין.
אם יש בסל פותח טפח, טמאים.
התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך, אחד חדשות ואחד ישנות, טמאות.
הרחוקות, חדשות טהורות, וישנות טמאות.
איזו היא קרובה, חמשים אמה.
וישנה, ששים שנה, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, קרובה, שאין קרובה ממנה.
וישנה, שאין אדם זוכרה.
המוצא מת בתחלה מושכב כדרכו, נוטלו ואת תבוסתו.
מצא שנים נוטלן ואת תבוסתן.
מצא שלשה, אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמונה [ כמלא מטה וקובריה ], הרי זו שכונת קברות.
בודק ממנו ולהלן עשרים אמה.
מצא אחד בסוף עשרים אמה, בודק ממנו ולהלן עשרים אמה, שרגלים לדבר.
שאילו מתחלה מצאו, נטלו ואת תבוסתו.
הבודק, בודק אמה על אמה ומניח אמה, עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה.
המוציא את העפר ממקום טומאה, אוכל בדמעו.
המפקח בגל, אינו אוכל בדמעו.
היה בודק, הגיע לנחל או לשלולית או לדרך הרבים, מפסיק.
שדה שנהרגו בה הרוגים, מלקט עצם עצם והכל טהור.
המפנה קברו מתוך שדהו, מלקט עצם עצם והכל טהור.
בור שמטילים לתוכו נפלים או הרוגים, מלקט עצם עצם והכל טהור.
רבי שמעון אומר, אם התקינו לקבר מתחלה, יש לו תבוסה.
- מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה
- כָּעֳבִי [נ"א: בָּעֳבִי] הַמַּרְדֵּעַ.
- מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה
- אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:
- אֲקַפַּח אֶת בָּנַי
- שֶׁזּוֹ הֲלָכָה מְקֻפַּחַת,
- שֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ וְטָעָה,
- שֶׁהָאִכָּר עוֹבֵר
- וְהַמַּרְדֵּעַ עַל כְּתֵפוֹ
- וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אֶחָד עַל הַקֶּבֶר,
- וְטִמְּאוּהוּ מִשּׁוּם כֵּלִים הַמַּאֲהִילִים עַל הַמֵּת.
- אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- אֲנִי אֲתַקֵּן,
- שֶׁיְּהוּ דִּבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִין,
- שֶׁיְּהוּ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין
- מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה
- עַל אָדָם הַנּוֹשְׂאָן
- בָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ,
- וְעַל עַצְמָן בְּכָל שֶׁהֵן,
- וְעַל שְׁאָר אָדָם וְכֵלִים
- בְּפוֹתֵחַ טֶפַח:
- בְּפוֹתֵחַ טֶפַח:
נוסח הרמב"ם
(א) כל המיטלטלין - מביאין את הטומאה בעובי המרדע.
- אמר רבי טרפון: אקפח את בני,
- שזו הלכה מקופחת ששמע השומע - וטעה,
- שהאיכר עובר ומרדעו על כתפו,
- והאהיל צידו אחד על הקבר,
- טימאהו - משום כלים המאהילין על המת.
- שזו הלכה מקופחת ששמע השומע - וטעה,
- אמר רבי עקיבה: אני אתקן שיהו דברי חכמים קיימין -
- ויהיו כל המיטלטלין -
- מביאין את הטומאה על האדם הנושאן - בעובי המרדע,
- ועל עצמן - בכל שהן,
- ועל שאר אדם, וכלים - בפותח טפח.
- ויהיו כל המיטלטלין -
(ב) כיצד?
- כוש שהוא תחוב בכותל,
- כחצי זית מתחתיו, וכחצי זית מעל גביו -
- אף על פי שאינן מכוונין - טמא.
- נמצא, מביא את הטומאה לעצמו - בכל שהוא.
- אף על פי שאינן מכוונין - טמא.
[ג] *הערה 1: הקדר שהוא עובר,
- והאסל על כתפו,
- והאהיל צידו אחד על הקבר -
- כלים שבצד השני - טהורין.
- אם יש באסל פותח טפח - טמאין.
- התלוליות,
- הקרובות -
- בין לעיר, בין לדרך,
- אחד חדשות, ואחד ישנות - טמאות.
- הרחוקות -
- חדשות - טהורות,
- וישנות - טמאות.
- איזו היא קרובה? - חמישים אמה.
- וישנה - ששים שנה,
- דברי רבי מאיר.
- וישנה - ששים שנה,
- רבי יהודה אומר:
- קרובה - שאין קרובה ממנה,
- וישנה - שאין אדם זוכרה.
- הקרובות -
(ג) [ד] המוצא מת,
- כתחילה מושכב כדרכו - נוטלו ואת תבוסתו.
- מצא שנים - נוטלן ואת תבוסתן.
- מצא שלשה -
- אם יש בין זה לזה,
- מארבע אמות ועד שמונה,
- כמלוא מיטה וקובריה - הרי זו שכונת קברות.
- בודק ממנו ולהלן עשרים אמה -
- מצא אחד בסוף עשרים אמה - בודק ממנו ולהלן עשרים אמה,
- שרגלים לדבר - שאילו מתחילה מצאו, היה נוטלו ואת תבוסתו.
- אם יש בין זה לזה,
(ד) [ה] הבודק, בודק אמה על אמה, ומניח אמה -
- עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה.
- והמוציא את העפר ממקום הטומאה - אוכל בדמעו.
- המפקח בגל - אינו אוכל בדמעו.
(ה) [ו] היה בודק -
- הגיע לנחל, או לשלולית, או לדרך הרבים - יפסיק.
- שדה שנהרגו בה הרוגים -
- מלקט עצם עצם - הכל טהור.
- המפנה קברו מתוך שדהו -
- מלקט עצם עצם - הכל טהור.
- בור שמטילין לתוכו נפלים או הרוגים -
- מלקט עצם עצם - הכל טהור.
- רבי שמעון אומר:
- אם התקינו לקבר מתחילה - יש לו תבוסה.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה אהלות, פרק ט"ז:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב