משנה אהלות יא
אהלות פרק יא', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת אהלות • פרק אחד עשר ("בית שנסדק") • >>
פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
הבית שנסדק, טומאה בחוץ, כלים שבפנים טהורין.
טומאה בפנים, כלים שבחוץ, בית שמאי אומרים, עד שיהא בסדק ארבעה טפחים.
בית הלל אומרים, כל שהוא.
רבי יוסי אומר משום בית הלל, פותח טפח.
אכסדרה שנסדקה, טומאה בצד זה, כלים שבצד השני טהורים.
נתן את רגלו או קנה מלמעלן, עירב את הטומאה.
נתן את הקנה בארץ, אינו מביא את הטומאה, עד שיהיה גבוה מן הארץ פותח טפח.
סגוס עבה וכופת עבה אינן מביאין את הטומאה עד שיהיו גבוהים מן הארץ פותח טפח.
קפולים זו על גבי זו אינן מביאות את הטומאה עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח.
היה אדם נתון שם, בית שמאי אומרים, אינו מביא את הטומאה.
ובית הלל אומרים, אדם חלול הוא, והצד העליון מביא את הטומאה.
היה משקיף בעד החלון והאהיל על קוברי המת, בית שמאי אומרים, אינו מביא את הטומאה.
ובית הלל אומרים, מביא את הטומאה.
ומודים שאם היה לבוש בכליו, או שהיו שנים זה על גבי זה, שהם מביאין את הטומאה.
היה מוטל על האסקופה והאהילו עליו קוברי המת, בית שמאי אומרים, אינו מביא את הטומאה.
ובית הלל אומרים, מביא את הטומאה.
הטומאה בבית והאהילו עליו טהורים, בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין.
כלב שאכל בשר המת ומת הכלב ומוטל על האסקופה, רבי מאיר אומר, אם יש בצוארו פותח טפח, מביא את הטומאה.
ואם לאו, אינו מביא את הטומאה.
רבי יוסי אומר, רואין את הטומאה, מכנגד המשקוף ולפנים, הבית טמא.
מכנגד המשקוף ולחוץ, הבית טהור.
רבי אליעזר אומר, פיו לפנים, הבית טהור.
פיו לחוץ, הבית טמא, שהטומאה יוצאת דרך שוליו.
רבי יהודה בן בתירא אומר, בין כך ובין כך, הבית טמא.
כמה תשהה במעיו, שלשה ימים מעת לעת.
בעופות ובדגים, כדי שתפול לאור ותשרף, דברי רבי שמעון.
רבי יהודה בן בתירא אומר, בעופות ובדגים, מעת לעת.
החדות שבבית ומנורה בתוכו, והפרח שלה יוצא וכפישה נתונה עליו, שאם תנטל המנורה וכפישה עומדת על פי החדות, בית שמאי אומרים, החדות טהור, ומנורה טמאה.
בית הלל אומרים, אף המנורה טהורה.
ומודים שאם תנטל המנורה וכפישה נופלת, הכל טמא.
כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות, אפילו עד התהום, טהורים.
טומאה שם, הבית טמא.
טומאה בבית, כלים שבכותלי החדות, אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח, טהורים.
ואם לאו, טמאים.
אם היו כותלי החדות רחבים משל בית, בין כך ובין כך טהורים.
- טֻמְאָה בַּחוּץ,
- כֵּלִים שֶׁבִּפְנִים טְהוֹרִין.
- טֻמְאָה בִּפְנִים,
- כֵּלִים שֶׁבַּחוּץ,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- עַד שֶׁיְּהֵא בַּסֶּדֶק אַרְבָּעָה טְפָחִים.
- בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- כָּל שֶׁהוּא.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵּית הִלֵּל:
- פּוֹתֵחַ טֶפַח:
- טֻמְאָה בְּצַד זֶה,
- כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים.
- טֻמְאָה בְּצַד זֶה,
- נָתַן אֶת רַגְלוֹ אוֹ קָנֶה מִלְּמַעְלָן,
- עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה.
- נָתַן אֶת הַקָּנֶה בָּאָרֶץ,
- אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה,
- עַד שֶׁיִּהְיֶה גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח:
- אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה,
- אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה,
- עַד שֶׁיִּהְיוּ גְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח.
- אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה,
- קְפוּלִים זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ,
- אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה,
- עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח.
- אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה,
- הָיָה אָדָם נָתוּן שָׁם,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,
- אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- אָדָם חָלוּל הוּא,
- וְהַצַּד הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה:
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,
- וְהֶאֱהִיל עַל קוֹבְרֵי הַמֵּת,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- וּמוֹדִים
- שֶׁאִם הָיָה לָבוּשׁ בְּכֵלָיו,
- אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם זֶה עַל גַּבֵּי זֶה,
- שֶׁהֵם מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה:
- וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה:
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו טְהוֹרִים,
- בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין,
- וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין:
- וּמֵת הַכֶּלֶב וּמֻטָּל עַל הָאִסְקֻפָּה,
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אִם יֵשׁ בְּצַוָּארוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה;
- וְאִם לָאו, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.
- אִם יֵשׁ בְּצַוָּארוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה;
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה,
- מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא;
- מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלַחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר.
- רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- פִּיו לִפְנִים, הַבַּיִת טָהוֹר;
- פִּיו לַחוּץ, הַבַּיִת טָמֵא;
- שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצֵאת דֶּרֶךְ שׁוּלָיו.
- רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר:
- בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא.
- כַּמָּה תִּשְׁהֶה בְּמֵעָיו?
- שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת.
- בָּעוֹפוֹת וּבַדָּגִים,
- כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף,
- דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
- רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר:
- בָּעוֹפוֹת וּבַדָּגִים, מֵעֵת לְעֵת:
- כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף,
- וּמְנוֹרָה בְּתוֹכוֹ,
- וְהַפֶּרַח שֶׁלָּהּ יוֹצֵא
- וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלָיו,
- שֶׁאִם תִּנָּטֵל הַמְּנוֹרָה
- וּכְפִישָׁה עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַחַדּוּת,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- הַחַדּוּת טָהוֹר, וּמְנוֹרָה טְמֵאָה;
- בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- אַף הַמְּנוֹרָה טְהוֹרָה.
- וּמוֹדִים,
- שֶׁאִם תִּנָּטֵל הַמְּנוֹרָה וּכְפִישָׁה נוֹפֶלֶת,
- הַכֹּל טָמֵא:
- שֶׁאִם תִּנָּטֵל הַמְּנוֹרָה וּכְפִישָׁה נוֹפֶלֶת,
- אֲפִלּוּ עַד הַתְּהוֹם,
- טְהוֹרִים.
- אֲפִלּוּ עַד הַתְּהוֹם,
- טֻמְאָה שָׁם,
- הַבַּיִת טָמֵא.
- טֻמְאָה בַּבַּיִת,
- כֵּלִים שֶׁבְּכָתְלֵי הַחַדּוּת,
- אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָן טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח,
- טְהוֹרִים;
- וְאִם לָאו,
- טְמֵאִים.
- אִם הָיוּ כָּתְלֵי הַחַדּוּת רְחָבִים מִשֶּׁל בַּיִת,
- בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְהוֹרִים:
נוסח הרמב"ם
(א) בית שנסדק -
- טומאה בחוץ -
- כלים שבפנים - טהורין.
- טומאה בפנים -
- כלים שבחוץ -
- בית שמאי אומרין: עד שיהא בסדק ארבעה טפחים.
- בית הלל אומרין: כל שהוא.
- רבי יוסי אומר, משום בית הלל: פותח טפח.
- כלים שבחוץ -
- טומאה בחוץ -
(ב) אכסדרה שנסדקה -
- טומאה בצד זה -
- כלים שבצד השני - טהורין.
- נתן את רגלו או קנה מלמעלן - עירב את הטומאה.
- נתן את הקנה בארץ -
- אינו מביא את הטומאה - עד שיהא גבוה מן הארץ פותח טפח.
- טומאה בצד זה -
(ג) סגוס עבה, וכופת עבה -
- אינן מביאין את הטומאה - עד שיהו גבוהין מן הארץ פותח טפח.
- קפילין זו על גבי זו -
- אינן מביאות את הטומאה - עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח.
- היה אדם נתון שם -
- בית שמאי אומרין: אינו מביא את הטומאה.
- ובית הלל אומרין: אדם חלול הוא, והצד העליון מביא את הטומאה.
(ד) היה משקיף בעד החלון,
- והאהיל על קוברי המת -
- בית שמאי אומרין: אינו מביא את הטומאה.
- ובית הלל אומרין: מביא את הטומאה.
- ומודים, שאם היה לבוש בכליו,
- או שהיו שנים זה על גבי זה - שהן מביאין את הטומאה.
(ה) היה מוטל על האסקופה,
- והאהילו עליו קוברי המת -
- בית שמאי אומרין: אינו מביא את הטומאה.
- ובית הלל אומרין: מביא את הטומאה.
(ו) הטומאה בבית,
- והאהילו עליו טהורין -
- בית שמאי: מטהרין.
- ובית הלל: מטמאין.
(ז) כלב שאכל בשר המת,
- ומת, ומוטל על האסקופה -
- רבי מאיר אומר:
- אם יש בצווארו פותח טפח - מביא את הטומאה,
- ואם לאו - אינו מביא את הטומאה.
- רבי יוסי אומר: רואין את הטומאה -
- מכנגד השקוף ולפנים - הבית טמא,
- מכנגד השקוף ולחוץ - הבית טהור.
- רבי אליעזר אומר:
- פיו לפנים - הבית טהור,
- פיו לחוץ - הבית טמא,
- שהטומאה יוצאה דרך שוליו.
- רבי יהודה בן בתירה אומר:
- בין כך, ובין כך - הבית טמא.
- רבי מאיר אומר:
- וכמה תשהה במעיו?
- שלשה ימים מעת לעת.
- ובעופות ובדגים -
- כדי שתיפול לאור ותישרף - דברי רבי שמעון.
- רבי יהודה בן בתירה אומר:
- בעופות ובדגים - מעת לעת.
(ח) החדות שבבית, ומנורה בתוכו,
- והפרח שלה יוצא, וכפישה נתונה עליו,
- שאם תינטל מנורה, וכפישה עומדת על פי החדות -
- בית שמאי אומרין:
- החדות - טהור,
- ומנורה - טמאה.
- בית הלל אומרין: אף מנורה טהורה.
- ומודים,
- שאם תינטל מנורה, וכפישה נופלת - הכל טמא.
- בית שמאי אומרין:
(ט) כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות -
- אפילו עד התהום - טהורין.
- טומאה שם - הבית טמא.
- טומאה בבית, כלים שבכותלי החדות -
- אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח - טהורין,
- ואם לאו - טמאין.
- אם היו כותלי החדות רחבים משל בית -
- בין כך, ובין כך - טהורין.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה אהלות, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב