במדבר רבה כא ט
ט. [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי יח, יח): "מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל " לפי שכתב סימן כל שבט ושבט מיעקב (בראשית מט , יג): "זבולן לחוף ימים ישכון" "יששכר רובץ בין המשפתים" "מאשר שמנה לחמו" אין לך רשות לחלק אלא על פי הגורל.
ומעשה נסים היה בגורל אלעזר בן אהרן מולבש אורים ותומים וקלפי הגורל לפני יהושע שנאמר (יהושע יח, ו): "וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי ה'" ועד שלא יעלה הגורל אלעזר אומר ברוח הקדש גורל שבט פלוני עולה שיטול ממקום פלוני ויהושע פושט ידו ועולה שנאמר (שם יט, נא) "אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" וזו היתה יתירה שהיה הגורל צווח בשעת עלייתו אני גורל פלוני השבט עליתי לו במקום פלוני ומנין שהיה הגורל מדבר דכתיב "על פי הגורל":