פתיחת התפריט הראשי

ביאור:מדיינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



(משלי יח יח): "מדינים ישבית הגורל, ובין עצומים יפריד".

מדינים = מריבות קשות המגיעות לידי דין ומשפט;

מדינים ישבית הגורל = הטלת גורל יכולה להשבית, להרגיע מריבות קשות;

עצומים = בעלי דין המסוכסכים בעוצמה רבה;

ובין עצומים יפריד = הטלת גורל יכולה להפריד בין אנשים מסוכסכים ולמנוע מהם להזיק זה לזה.

אחד השימושים לגורלות בתורה הוא למנוע מריבות וסכסוכים שאי אפשר להכריע בהם בדרך משפטית. הטלת גורל מתאימה למצב שבו לכל הצדדים המעורבים יש אותן זכויות ואותם חובות, ועדיין חייבים לחלק את הזכויות ואת החובות באופן כלשהו; אחת הדרכים לעשות זאת היא להפיל גורל.

כדי להשתמש בגורלות למטרה זו, אין כל צורך בהתערבות א-להית - מספיק שהצדדים המעורבים בעניין מסכימים להכריע בו ע"י גורל. הרשימה הבאה מבוססת על ספרו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ' על הסתברות בתורה ובתלמוד :

1. בחירת 10% מהלוחמים, שיחזרו אל ביתם לקחת צידה למלחמה ( ביאור:שופטים כ ט ): " " ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה: עליה בגורל . ולקחנו עשרה אנשים למאה לכול שבטי ישראל, ומאה לאלף ואלף לרבבה, לקחת צידה לעם - לעשות, לבואם לגבע בנימין, ככל הנבלה אשר עשה בישראל." "

2. בימי נחמיה הפילו גורלות כדי לבחור מי יזכה בהבאת העצים לבית המקדש ( ביאור:נחמיה י לה ): " " והגורלות " " הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח ה' אלהינו ככתוב בתורה" "

3. בימי נחמיה הפילו גורלות כדי לקבוע מי יתחייב לשבת בירושלים ( ביאור:נחמיה יא א ): " " וישבו שרי העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים" "

4. חלוקת משמרות הכהנים והלויים: ביאור:דברי הימים א כד ה : " " ויחלקום בגורלות אלה עם אלה כי היו שרי קדש ושרי האלהים מבני אלעזר ובבני איתמר" ... " ויצא ה גורל הראשון ליהויריב לידעיה השני... ויפילו גם הם גורל ות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים אבות הראש לעמת אחיו הקטן" ", ביאור:דברי הימים א כה ח : " " ויפילו גורל ות משמרת לעמת כקטן כגדול מבין עם תלמיד. ויצא ה גורל הראשון לאסף ליוסף גדליהו השני הוא ואחיו ובניו שנים עשר..." ", ביאור:דברי הימים א כו יג : " " ויפילו גורל ות כקטן כגדול לבית אבותם לשער ושער. ויפל ה גורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל הפילו גורל ות ויצא גורל ו צפונה..." "

5. אויבי ישראל חילקו ביניהם, בעזרת גורל, את השבי והשלל שלקחו מישראל ( ביאור:יואל ד ג ): " " ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו" ", וגם את ירושלים לאחר שכבשו אותה ( ביאור:עובדיה א יא ): " " ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם" ",

6. הפלת גורלות היתה מקובלת גם בין שודדים ורוצחים ( ביאור:תהלים כב יט ): " " יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל " ", ( משלי א14): " "גורלך" " תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו" " ( פירוט ), ( ביאור:נחום ג י ): " " גם היא לגלה הלכה בשבי גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים" "

מקרים שבהם ייתכן שה' התערבעריכה

7. בחירת השעירים ביום הכיפורים ( ביאור:ויקרא טז ח ): " "ונתן אהרן על שני השעירם גרל ות גורל אחד לה' ו גורל אחד לעזאזל" . "והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו ה גורל לה' ועשהו חטאת" . "והשעיר אשר עלה עליו ה גורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה" ". ההגרלה נעשתה במצוות ה', אך אין זה ברור האם ה' התערב בהגרלה או לא.

8. חלוקת הארץ בין השבטים (במדבר כו נה): "אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו. על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט", וכן ביאור:במדבר לג נד , במדבר לד13 , במדבר לו2-3 , יהושע יד2 , יהושע טו1 , יהושע טז1 , יהושע יז1-17 , (יהושע יח6-11): "ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני ה' אלהינו... ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את ההלכים לכתב את הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני ה' בשלה...""וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני ה' ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקתם... ויעל גורל מטה בני בנימן למשפחתם ויצא גבול גורל ם בין בני יהודה ובין בני יוסף" ", יהושע יט , שופטים א3 , מיכה ב5 . החלוקה נעשתה על-פי ה', וייתכן שה' התערב בהגרלה כדי לקבוע את הנחלה הראויה לכל שבט.

9. חלוקת ערי הלויים ( ביאור:יהושע כא ): "ויצא ה גורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן ב גורל ערים שלש עשרה...", (דברי הימים א ו לט-): "ואלה מושבותם לטירותם בגבולם לבני אהרן למשפחת הקהתי כי להם היה הגורל ...", בדומה לחלוקת הארץ.

גורלות במקורות מחוץ לתנ"ךעריכה

  1. במגילות ים המלח מצאו עדויות להפלת גורלות בין ראשי המשפחות כדי לבחור מי יצא ויבוא לפני העדה (
Manual of Discipline, I 16 ).
  1. בקשר לפסוקים (במדבר ג 45-48): "קח את הלויים תחת כל בכור בבני ישראל... והיו לי הלויים, אני ה'. ואת פדויי ה-273 העודפים על הלויים מבכור בני ישראל. ולקחת חמשת חמשת שקלים - לגולגולת... ונתת הכסף לאהרון ולבניו--פדויי העודפים בהם", אמרו חז"ל (סנהדרין יז.), ש-273 הבכורות העודפים, שהיו צריכים לשלם 5 שקלים כדי לפדות את עצמם, נבחרו ע"י גורלות.
  2. בקשר לפסוק (במדבר יא 16): "ויאמר ה' אל משה: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו..." אמרו חז"ל, שמשה בחר 6 זקנים מכל שבט - בסה"כ 72 מועמדים, ומתוכם בחר 70 בעזרת גורל. שני אנשים לא נבחרו והם אלדד ומידד, שנזכרו לאחר מכן (במדבר יא 26): "ויישארו שני אנשים במחנה, שם האחד אלדד ושם השני מידד, ותנח עליהם הרוח, והמה בכתובים, ולא יצאו האוהלה; ויתנבאו במחנה".
  3. ע"פ המשנה (שבת כג ב), השתמשו בגורל שנקרא "חֶלֶש" כדי לחלק את בשר הקרבנות בין הכהנים.
  4. ע"פ התלמוד (יומא כב.), השתמשו בגורל שנקרא "פַיִס" כדי לחלק את עבודות המקדש בין הכהנים; מכאן, כנראה, בא הפועל "לפייס" - כי, כפי שאמר החכם בספר משלי, " "מדיינים ישבית הגורל, ובין עצומים יפריד" .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-15.

תגובותעריכה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-18-18