קטגוריה:משלי יח יז
צדיק הראשון בריבו
יבא [ובא] רעהו וחקרו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ
יבא [וּבָא] רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
צַדִּ֣יק הָרִאשׁ֣וֹן בְּרִיב֑וֹ
יבא וּבָֽא־רֵ֝עֵ֗הוּ וַחֲקָרֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
צַדִּ֣יק הָ/רִאשׁ֣וֹן בְּ/רִיב֑/וֹ יבא [וּ/בָֽא]־רֵ֝עֵ֗/הוּ וַ/חֲקָרֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג (כל הפרק)
צדיק הראשון - ולזה ראוי לפזר בזה האופן בעת הצורך ובזה עוד תועלת לו בהכנסו לפניה' קודם הכנס בעל ריבו כי מדרך האנשי' להאמין בספור המנגד להם ראשונה ולזה יהיה אצל השופט האיש הראשון שיבא לפניו צדיק בדברי ריבו כי יאמין לדבריו וכאשר יבא רעהו להגיד לו הפך הדברי' ההם לא יאמינהו כי אם אחר החקירה השלימה והנה לזאת הסבה מנעה התורה שלא ישמע הדיין דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חברו כי זה יהיה סבה אל שתהיה דעתו יותר קרובה אל מי שישמע דבריו בראשונ' וכאילו העיר על זה ג"כ החכם בזה הפסוק.
מלבי"ם (כל הפרק)
(יז-יט) "צדיק הראשון בריבו" וכו' "מדינים ישבית הגורל" וכו' "אח נפשע" וכו', בא ללמד שלא יתעצם בדינא ודיינא, כי גדול ההפסד מן השכר, וטוב יותר שיתפשר, ועכ"פ בדבר המסופק יעשו גורל ביניהם וכפי הגורל כן יקום, אמר אם תרצה לדון ותחשוב כי תצדק אצל השופט, הנה באמת "צדיק הראשון בריבו", אבל הלא "בא רעהו וחקרו", ולא ידעת מה יטעון כנגדך ואיך יסתור טענותיך, לכן טוב כי "מדינים ישבית הגורל" שאם יש ספק אצליכם ומדון ודין מי יקח חלק זה ומי חלק זה, יושבת ע"י "גורל", וגם "בין עצומים", שכ"א חושב כי טענותיו עצומים וכי עמו הצדק, יפריד הגורל, אבל אם תרצה לבא דוקא לדין, "יש אח נפשע מקרית עז", ר"ל יש מי שמגיע לו חלק ירושה, והוא לדעתו בטוח בזכותו כקרית עז, כמ"ש הון עשיר קרית עזו, והוא נפשע מקרית עז, ר"ל שפשעו בו ומוציאין אותו מירושתו, "ומדינים" והדינים סוגרים בעדו "כבריח ארמון" שסוגר היטב ואין מניח לשום אדם ליכנס, שע"י המדון והדין קשה עוד יותר שישיג חפצו ושיכנס לתוך הקריה שנפשע ממנה, ולכן טוב לעשות סוף ע"י גורל, כמ"ש בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו:
תרגום מצודות: הבא ראשון בריב ידמה לצדיק בריבו, כי יוכל להטעים דבריו ולהכניסם בלב הואיל ולא אמר מי בחילוף; וכאשר יבא רעהו ויאמר החילוף, ידמהו לשקרן וירבה לחקור בדבריו.
תרגום ויקיטקסט: הראשון שבא ומספר לנו על ריב שהשתתף בו, תמיד נשמע לנו צודק כי הוא מספר רק את הצד שלו; אולם כשיבוא רעהו (הצד השני בריב), הוא יחקור אותו ויוכיח שהמציאות מורכבת יותר; ולכן צריך לשמוע את שני הצדדים לפני שקובעים עמדה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יח יז.
הקבלות
1. הפסוק מתייחס לריב בין חברים. לפעמים חברים מבקשים מאיתנו לייעץ להם בקשר לויכוח או למריבה שיש להם עם אחרים - שותפים לעבודה, בני זוג, הורים, ילדים וכו'. לפני שאנחנו נותנים עצה - כדאי שנזכור ש"מדרך האנשים להאמין בספור המוגד להם ראשונה. ולזה יהיה אצל השופט האיש הראשון שיבא לפניו צדיק בדברי ריבו, כי יאמין לדבריו; וכאשר יבא רעהו להגיד לו הפך הדברים ההם - לא יאמינהו כי אם אחר החקירה השלימה..." (רלב"ג).
למי שמדבר ראשון - תמיד יש יתרון; הוא תמיד מציג את הדברים כך שהוא ייראה צודק וטוב, והשני ייראה רע. ולכן, צריך להיזהר ולא לתת שום עצה, עד שמדברים גם עם הצד השני ושומעים את תגובתו; התגובה עלולה להציג את כל המריבה באור אחר לגמרי.
2. הפסוק מתייחס בפרט לריב שהוא דיון משפטי. מהפסוק ((שמות כג א): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" למדו חז"ל, שאסור לשופט לשמוע את דבריו של אחד מבעלי הדין, כאשר השני אינו נוכח*. "... והנה לזאת הסבה מנעה התורה שלא ישמע הדיין דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חברו, כי זה יהיה סבה אל שתהיה דעתו יותר קרובה אל מי שישמע דבריו בראשונה. וכאילו העיר על זה גם-כן החכם בזה הפסוק" (רלב"ג).
3. על-דרך הדרש, הפסוק מתייחס לריב בין עמים, (בראשית כה כה): "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי... וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו": "הראשון... הוא שרו של עשו... ונראה בעיניו להיות צדיק בקטרוגו שיטען בצדק כנגד ישראל, אלא שבא רעהו וחקרו - זהו מיכאל שר ישראל, המתייצב כנגדו וחוקר את טענותיו, עד שמודיע בפירוש שאין בהן ממש, כי צרותיהם של ישראל גוברות על העוונות שלהם, וכבר קיבלו עונשם..." (רמ"ד ואלי פירוש שני).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יח יז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.