קטגוריה:משלי יח יז

הקבלות

1. הפסוק מתייחס לריב בין חברים. לפעמים חברים מבקשים מאיתנו לייעץ להם בקשר לויכוח או למריבה שיש להם עם אחרים - שותפים לעבודה, בני זוג, הורים, ילדים וכו'. לפני שאנחנו נותנים עצה - כדאי שנזכור ש"מדרך האנשים להאמין בספור המוגד להם ראשונה. ולזה יהיה אצל השופט האיש הראשון שיבא לפניו צדיק בדברי ריבו, כי יאמין לדבריו; וכאשר יבא רעהו להגיד לו הפך הדברים ההם - לא יאמינהו כי אם אחר החקירה השלימה..." (רלב"ג).

למי שמדבר ראשון - תמיד יש יתרון; הוא תמיד מציג את הדברים כך שהוא ייראה צודק וטוב, והשני ייראה רע. ולכן, צריך להיזהר ולא לתת שום עצה, עד שמדברים גם עם הצד השני ושומעים את תגובתו; התגובה עלולה להציג את כל המריבה באור אחר לגמרי.

2. הפסוק מתייחס בפרט לריב שהוא דיון משפטי. מהפסוק ((שמות כג א): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" למדו חז"ל, שאסור לשופט לשמוע את דבריו של אחד מבעלי הדין, כאשר השני אינו נוכח*. "... והנה לזאת הסבה מנעה התורה שלא ישמע הדיין דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חברו, כי זה יהיה סבה אל שתהיה דעתו יותר קרובה אל מי שישמע דבריו בראשונה. וכאילו העיר על זה גם-כן החכם בזה הפסוק" (רלב"ג).

3. על-דרך הדרש, הפסוק מתייחס לריב בין עמים, (בראשית כה כה): "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי... וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו": "הראשון... הוא שרו של עשו... ונראה בעיניו להיות צדיק בקטרוגו שיטען בצדק כנגד ישראל, אלא שבא רעהו וחקרו - זהו מיכאל שר ישראל, המתייצב כנגדו וחוקר את טענותיו, עד שמודיע בפירוש שאין בהן ממש, כי צרותיהם של ישראל גוברות על העוונות שלהם, וכבר קיבלו עונשם..." (רמ"ד ואלי פירוש שני).