מצודות על צפניה א יב

<< | מצודות על צפניהפרק א' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


צפניה א', י"ב:

וְהָיָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אֲחַפֵּ֥שׂ אֶת־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בַּנֵּר֑וֹת וּפָקַדְתִּ֣י עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַקֹּֽפְאִים֙ עַל־שִׁמְרֵיהֶ֔ם הָאֹֽמְרִים֙ בִּלְבָבָ֔ם לֹא־יֵיטִ֥יב יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א יָרֵֽעַ׃


 

מצודת דוד

"ופקדתי" - אשגיח להביא גמול על האנשים היושבים שקט ושאנן כיין הצף על שמריו שאינו מפיג טעם כלומר לא בא להם שום מחסור ומרוב כל מבעטים במקום ואומרים בלבבם לא ייטיב ה' לצדיקים ולא יעשה רע להרשעים הכל לפי המקרה

"אחפש וגו'" - לבל יסתר מי מפני והוא ענין מליצה לומר לא השאיר מי מהם 

מצודת ציון

"אחפש" - ענין בקור ודרישה כמו תמנו חפש מחפש (תהלים סד)

"הקופאים" - הצפים ממעל כי ויצף הברזל (מלכים ב ו) תרגומו וקפא ברזלא

"שמריהם" - הוא עכירת המשקה הנופל לשולי הכלי כמו ושקט הוא אל שמריו (ירמיהו מח)

"ירע" - מלשון רעה