מ"ג צפניה א יב


<< · מ"ג צפניה · א · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם בַּנֵּרוֹת וּפָקַדְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם לֹא יֵיטִיב יְהוָה וְלֹא יָרֵעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אֲחַפֵּ֥שׂ אֶת־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בַּנֵּר֑וֹת וּפָקַדְתִּ֣י עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַקֹּֽפְאִים֙ עַל־שִׁמְרֵיהֶ֔ם הָאֹֽמְרִים֙ בִּלְבָבָ֔ם לֹא־יֵיטִ֥יב יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א יָרֵֽעַ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וִיהֵי בְעִדָנָא הַהִיא אֲפַקֵיד בָּלוֹשִׁין וְיִבְלְשׁוּן יַת יְרוּשְׁלֵם כְּמָא דְבָלְשִׁין בְּנִבְרַשְׁתָּא וְאַסְעַר עַל גִבָּרַיָא דְשָׁלָן שְׁלֵיוָא עַל נִכְסֵיהוֹן דְאָמְרִין בְּלִבְּהוֹן לָא רַעֲוָא קֳדָם יְיָ לְאַיְטָבָא לְצַדִיקַיָא וְאַף לָא לְאַבְאָשָׁא לְרַשִׁיעַיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אחפש את ירושלים בנרות" - אדקדק בעונותיהם

"הקופאים" - הצפים על שמריהם ויצף הברזל (מלכים ב ו) מתרגמינן וקפא פרזלא

"האומרים בלבבם לא ייטיב ה'" - לעושי רצונו

"ולא ירע" - לעוברי רצונו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אחפש" - ענין בקור ודרישה כמו תמנו חפש מחפש (תהלים סד)

"הקופאים" - הצפים ממעל כי ויצף הברזל (מלכים ב ו) תרגומו וקפא ברזלא

"שמריהם" - הוא עכירת המשקה הנופל לשולי הכלי כמו ושקט הוא אל שמריו (ירמיהו מח)

"ירע" - מלשון רעה 

מצודת דוד

"ופקדתי" - אשגיח להביא גמול על האנשים היושבים שקט ושאנן כיין הצף על שמריו שאינו מפיג טעם כלומר לא בא להם שום מחסור ומרוב כל מבעטים במקום ואומרים בלבבם לא ייטיב ה' לצדיקים ולא יעשה רע להרשעים הכל לפי המקרה

"אחפש וגו'" - לבל יסתר מי מפני והוא ענין מליצה לומר לא השאיר מי מהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה בעת ההיא", מפני שהיו עוד אנשים שלא היו לא שרים ולא סוחרים רק היה להם בתים ושדות וכרמים שזה היה פרנסתם, והם ישבו במקצועות העיר נפרד מן אנשי העיר, אומר "שיחפש את ירושלים בנרות, ויפקד גם על האנשים" האלה "הקופאים על שמריהם". כיין הסגור בכלי ושוקט על שמריו, והם "אומרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע" כי השרים והסוחרים נתונים לתמורות הזמן ויפחדו מגמול ועונש, לא כן אלה שחושבים שאין הצלחתם מה' כי פרנסתם מזומנת וכופרים בהשגחה:

ביאור המילות

"הקפאים", דבר הנקפא ונגלד עומד על מקום אחד ואינו מתנועע כמים הנוזלים, כמו כגבינה תקפיאני:
 

<< · מ"ג צפניה · א · יב · >>