מצודות על משלי ט


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חצבה" - ענין כריתה וחיתוך הנופל באבנים. 

מצודת דוד

"חכמות" - כל אחת מהחכמות בנתה בית לעצמה.

"חצבה" - בנויה על הרבה עמודים, וחצובים המה זה כזה בהשוואה גמורה, והוא דבר הנחמד לעין הרואה.

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מסכה" - ענין מזיגת היין במים, כמו (ישעיהו ה): "למסוך שכר".

"ערכה" - ענין סידור. 

מצודת דוד

"טבחה טבחה" - שחטה זבחים ומזגה יינה, ואף ערכה שולחנה להאכיל להקרואים.

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"גפי" - ענין כנף, ובדברי רז"ל (חולין מו.): "עד בין אגפים". ור"ל: במקום גבוה, שהעוף יפרח שם באגפיו.

"קרת" - מלשון קריה ועיר. 

מצודת דוד

"תקרא" - כל אחת תקרא ע"י נערותיה על גבהי מרום העיר להשמיע הקול למרחוק.

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מי פתי" - ותאמר מי פתי, שאין בו תבונה להכין מאכל, יסור ממקומו ויבוא הנה; וכן תקרא לחסר לב מכל וכל, ותאמר לו:

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לחמו" - אכלו לחם, ולתוספת ביאור אמר "בלחמי". וכן (ישעיהו י): "מסעף פארה". 

מצודת דוד

"לכו לחמו" - אם אין לכם משל עצמיכם, בואו הנה ואכלו בלחמי ושתו היין אשר מזגתי אני, והוא ענין מליצה לומר: הלא חכמת התורה היא נחמדת מאירת עינים וחוננת דעת לההוגים בה, וכאלו מכרזת ואומרת: כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד, ואם צפון לבו משכל אני אשכילו דעה.

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ואשרו" - וצעדו, כמו (משלי כג): "ואשר בדרך לבך". 

מצודת דוד

"עזבו" - לזאת אתם פתאים עזבו דרכיכם ותחיו, וצעדו מעתה בדרך בינה.

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יוסר לץ" - ר"ל: אבל את הלץ ואת הרשע לא אוכיח, כי המוכיח את הלץ לוקח לעצמו קלון, כי יתלוצץ בו ויבזהו; והמוכיח לרשע מביא מום על עצמו, כי ישיב לו "אף אתה כמוני" ויפגום בכבודו, ולזה אין לי עסק עמהם.

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פן ישנאך" - כי הוא חכם בעיניו, ודרכו ישרה לפניו.

"ויאהבך" - כי הוא חפץ בתיקון מידותיו, ולומד מכל אדם.

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תן לחכם" - ר"ל: אמור לו דברי חכמה, ויחכם מדעתו עוד יותר.

"הודע לצדיק" - משמרת הצדק

"ויוסיף לקח" - מדעתו יוסיף לימוד, לעשות משמרת למשמרת.

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תחלת" - יראת ה' היא תחילת החכמה, כי היראה מביאה לידי חכמה.

"ודעת קדושים" - לקדש עצמו במותר לו, מביא לידי בינה.

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי בי" - בעבור עסק התורה ירבו ימיך, והימים האלה יוסיפו לך שנות חיים, כי ברבות הימים תרבה במעשים טובים ויתווסף לך בזה שנות חיים בעולם הבא.

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חכמת לך" - החכמה תהיה לך לתועלת.

"ולצת" - ואם תתלוצץ באנשים, אתה לבדך תשא עונש.

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשת כסילות" - הנה אשה סכלה תהמה בקולה, והיא פתיות ואינה יודעת מאומה, ותהמה בבלי דעת.

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לפתח ביתה" - לראות העוברים דרך עליה.

"מרומי קרת" - על כסאה עומדת במרום העיר, להשמיע קולה למרחוק.

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לעוברי דרך" - להעוברים שם דרך מהלכם, ההולכים באורח מישור בדרכי ה'; והיא ענין מליצה לומר שהנפש המתאווה תסית לעבירה ומראָה ערבות ותענוג העבירה.

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מי פתי" - מי הוא הפתי, המחסר נפשו מטובה, יסור ממקומו ויבא הנה, אשכילו חכמה; כי מניעת ערבות העבירה תחשב בעיניה לכסילות.

"וחסר לב" - מי הוא החסר לב המונע עצמו מטובה? והוא כפל ענין במילים שונות.

"ואמרה לו" - וכן תאמר לו:

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ינעם" - ענין מתיקות וערבות. 

מצודת דוד

"מים גנובים" - הלא מים גנובים יותר ימתקו משאינם גנובים, ולחם גנוב הנאכל במסתר הלא למאד יונעם, ר"ל: אין טעם ההיתר דומה לטעם האיסור, ומדוע אם-כן מנעת עצמך מהם?

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולא ידע" - הנמשך אחריה אין נותן לב לדעת כי שם הוא מקום הרפאים, הם המתים שנרפו ונחלשו ע"י המיתה, ר"ל: הנמשך אחר התאווה הוא מעותד למות על ידה.

"בעמקי" - בעומק הגיהנם ירדו הקרואים ממנה ובאים לה.