ירמיהו יב

קיצור דרך: t1112

תנ"ך > ירמיהו > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב

<< | ספר ירמיהו • פרק י"ב | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

　　　 יב א צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑יךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כׇּל־בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃ ב נְטַעְתָּם֙ גַּם־שֹׁרָ֔שׁוּ יֵלְכ֖וּ גַּם־עָ֣שׂוּ פֶ֑רִי קָר֤וֹב אַתָּה֙ בְּפִיהֶ֔ם וְרָח֖וֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶֽם׃ ג וְאַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ יְדַעְתָּ֔נִי תִּרְאֵ֕נִי וּבָחַנְתָּ֥ לִבִּ֖י אִתָּ֑ךְ הַתִּקֵם֙ כְּצֹ֣אן לְטִבְחָ֔ה וְהַקְדִּשֵׁ֖ם לְי֥וֹם הֲרֵגָֽה׃
　　
ד עַד־מָתַי֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כׇּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָפְתָ֤ה בְהֵמוֹת֙ וָע֔וֹף כִּ֣י אָֽמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַחֲרִיתֵֽנוּ׃ ה כִּ֣י אֶת־רַגְלִ֥ים ׀ רַ֙צְתָּה֙ וַיַּלְא֔וּךָ וְאֵ֥יךְ תְּתַחֲרֶ֖ה אֶת־הַסּוּסִ֑ים וּבְאֶ֤רֶץ שָׁלוֹם֙ אַתָּ֣ה בוֹטֵ֔חַ וְאֵ֥יךְ תַּעֲשֶׂ֖ה בִּגְא֥וֹן הַיַּרְדֵּֽן׃ ו כִּ֧י גַם־אַחֶ֣יךָ וּבֵית־אָבִ֗יךָ גַּם־הֵ֙מָּה֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔ךְ גַּם־הֵ֛מָּה קָרְא֥וּ אַחֲרֶ֖יךָ מָלֵ֑א אַל־תַּאֲמֵ֣ן בָּ֔ם כִּֽי־יְדַבְּר֥וּ אֵלֶ֖יךָ טוֹבֽוֹת׃
　　　 ז עָזַ֙בְתִּי֙ אֶת־בֵּיתִ֔י נָטַ֖שְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִ֑י נָתַ֛תִּי אֶת־יְדִד֥וּת נַפְשִׁ֖י בְּכַ֥ף אֹיְבֶֽיהָ׃ ח הָיְתָה־לִּ֥י נַחֲלָתִ֖י כְּאַרְיֵ֣ה בַיָּ֑עַר נָתְנָ֥ה עָלַ֛י בְּקוֹלָ֖הּ עַל־כֵּ֥ן שְׂנֵאתִֽיהָ׃ ט הַעַ֨יִט צָב֤וּעַ נַֽחֲלָתִי֙ לִ֔י הַעַ֖יִט סָבִ֣יב עָלֶ֑יהָ לְכ֗וּ אִסְפ֛וּ כׇּל־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה הֵתָ֥יוּ לְאׇכְלָֽה׃ י רֹעִ֤ים רַבִּים֙ שִׁחֲת֣וּ כַרְמִ֔י בֹּסְﬞס֖וּ אֶת־חֶלְקָתִ֑י נָ֥תְנ֛וּ אֶת־חֶלְקַ֥ת חֶמְדָּתִ֖י לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָֽה׃ יא שָׂמָהּ֙ לִשְׁמָמָ֔ה אָבְלָ֥ה עָלַ֖י שְׁמֵמָ֑ה נָשַׁ֙מָּה֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י אֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֥ם עַל־לֵֽב׃ יב עַֽל־כׇּל־שְׁפָיִ֣ם בַּמִּדְבָּ֗ר בָּ֚אוּ שֹֽׁדְﬞדִ֔ים כִּ֣י חֶ֤רֶב לַֽיהֹוָה֙ אֹֽכְלָ֔ה מִקְצֵה־אֶ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לְכׇל־בָּשָֽׂר׃
　　　 יג זָרְע֤וּ חִטִּים֙ וְקֹצִ֣ים קָצָ֔רוּ נֶחְל֖וּ לֹ֣א יוֹעִ֑לוּ וּבֹ֙שׁוּ֙ מִתְּבוּאֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃
　　
יד כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־כׇּל־שְׁכֵנַי֙ הָֽרָעִ֔ים הַנֹּֽגְעִים֙ בַּֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־הִנְחַ֥לְתִּי אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הִנְנִ֤י נֹֽתְשָׁם֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה אֶתּ֥וֹשׁ מִתּוֹכָֽם׃ ז טו וְהָיָ֗ה אַֽחֲרֵי֙ נׇתְשִׁ֣י אוֹתָ֔ם אָשׁ֖וּב וְרִחַמְתִּ֑ים וַהֲשִׁבֹתִ֛ים אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצֽוֹ׃ טז וְהָיָ֡ה אִם־לָמֹ֣ד יִלְמְדוּ֩ אֶת־דַּֽרְכֵ֨י עַמִּ֜י לְהִשָּׁבֵ֤עַ בִּשְׁמִי֙ חַי־יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר לִמְּדוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י לְהִשָּׁבֵ֖עַ בַּבָּ֑עַל וְנִבְנ֖וּ בְּת֥וֹךְ עַמִּֽי׃ יז וְאִ֖ם לֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ וְנָ֨תַשְׁתִּ֜י אֶת־הַגּ֥וֹי הַה֛וּא נָת֥וֹשׁ וְאַבֵּ֖ד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד ב נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם ג ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה ד עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו ה כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן ו כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות ז עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה ח היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה ט העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה התיו לאכלה י רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה יא שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב יב על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר יג זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה יד כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם טו והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו טז והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי יז ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד נאם יהוה

מנוקד

א צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד. ב נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם. ג וְאַתָּה יְהוָה יְדַעְתָּנִי תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה. ד עַד מָתַי תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְעֵשֶׂב כָּל הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ סָפְתָה בְהֵמוֹת וָעוֹף כִּי אָמְרוּ לֹא יִרְאֶה אֶת אַחֲרִיתֵנוּ. ה כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן. ו כִּי גַם אַחֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ גַּם הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ גַּם הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא אַל תַּאֲמֵן בָּם כִּי יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת. ז עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ. ח הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ. ט הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ לְכוּ אִסְפוּ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה הֵתָיוּ לְאָכְלָה. י רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה. יא שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה נָשַׁמָּה כָּל הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב. יב עַל כָּל שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים כִּי חֶרֶב לַיהוָה אֹכְלָה מִקְצֵה אֶרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ אֵין שָׁלוֹם לְכָל בָּשָׂר. יג זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה. יד כֹּה אָמַר יְהוָה עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם. טו וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ. טז וְהָיָה אִם לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת דַּרְכֵי עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי חַי יְהוָה כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל וְנִבְנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי. יז וְאִם לֹא יִשְׁמָעוּ וְנָתַשְׁתִּי אֶת הַגּוֹי הַהוּא נָתוֹשׁ וְאַבֵּד נְאֻם יְהוָה.

מנוקד ובשורות

(א) צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד.

(ב) נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם.

(ג) וְאַתָּה יְהוָה יְדַעְתָּנִי תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה.

(ד) עַד מָתַי תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְעֵשֶׂב כָּל הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ סָפְתָה בְהֵמוֹת וָעוֹף כִּי אָמְרוּ לֹא יִרְאֶה אֶת אַחֲרִיתֵנוּ.

(ה) כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן.

(ו) כִּי גַם אַחֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ גַּם הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ גַּם הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא אַל תַּאֲמֵן בָּם כִּי יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת.

(ז) עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ.

(ח) הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ.

(ט) הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ לְכוּ אִסְפוּ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה הֵתָיוּ לְאָכְלָה.

(י) רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה.

(יא) שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה נָשַׁמָּה כָּל הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב.

(יב) עַל כָּל שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים כִּי חֶרֶב לַיהוָה אֹכְלָה מִקְצֵה אֶרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ אֵין שָׁלוֹם לְכָל בָּשָׂר.

(יג) זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה.

(יד) כֹּה אָמַר יְהוָה עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם.

(טו) וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ.

(טז) וְהָיָה אִם לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת דַּרְכֵי עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי חַי יְהוָה כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל וְנִבְנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי.

(יז) וְאִם לֹא יִשְׁמָעוּ וְנָתַשְׁתִּי אֶת הַגּוֹי הַהוּא נָתוֹשׁ וְאַבֵּד נְאֻם יְהוָה.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

ירמיה מתלונן על כך שהרשעים מצליחים. ה' נוזף בו על כך שהוא מתלונן על תפקידו כבר בהתחלה

"בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן" (פסוק ה) - נפתולי הנהר בגאון הירדן (תצלום: זולטן קלוגר, 1937)

א צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ מכדי שאוכל להתווכח איתך, אַךְ מִשְׁפָּטִים טענות אֲדַבֵּר אוֹתָךְ: מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, שָׁלוּ ישבו בשלווה כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד. ב נְטַעְתָּם - גַּם שֹׁרָשׁוּ שורשיהם עמקו באדמה, יֵלְכוּ צמחו - גַּם עָשׂוּ פֶרִי; קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם הם אמנם מדברים עליך ומתפללים אליך וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם. ג וְאַתָּה אבל אתה יודע שאני לא כמותם יְהוָה יְדַעְתָּנִי, תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ. הַתִּקֵם נתק את הרשעים מהמקומות הבטוחים שלהם, ושלח אותם כְּצֹאן לְטִבְחָה, וְהַקְדִּשֵׁם והכן אותם לְיוֹם הֲרֵגָה ליום בו יהרגו. {ס}

ד עַד מָתַי ה' עונה לירמיה: למשך זמן ארוך תֶּאֱבַל תראה כאבלה, יבשה הָאָרֶץ וְעֵשֶׂב כָּל הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ, מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ סָפְתָה תאבד בְהֵמוֹת וָעוֹף, כִּי אָמְרוּ תושבי הארץ בזילזול כלפי אזהרות הנביא: 'לֹא יִרְאֶה הנביא לא יראה את האחרית שהוא מנבא לנו אֶת אַחֲרִיתֵנוּ'. ה כִּי אֶת רַגְלִים עם הולכי רגל רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ עייפו אותך, התישו את כוחך, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים. וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ שאתה בוטח בתושביה (ואפילו בה נלאתה), וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן באיזור עם תוואי שטח קשה וחיות מסוכנות. והנמשל: אם בענתות אתה מפחד לנבא, איך תעמוד מול אנשי ירושלים. ו כִּי גַם אַחֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ - גַּם הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ, גַּם הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ קריאות נגדך מאחורי גבך מָלֵא בפה מלא. אַל תַּאֲמֵן בָּם כִּי כאשר יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת. {ס}

ה' מיצר על כך שהוא עתיד לעזוב את המקדש ואת העם

ז עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי, נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי ידידת נפשי, אומת ישראל בְּכַף אֹיְבֶיהָ. ח הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי עמי, ישראל כְּאַרְיֵה בַיָּעַר המפחיד את יתר החיות ולכן שנוא עליהם. נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ צעקה עלי בקול, מרדה בי בגלוי (כאריה השואג בגאוותו) - עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ. ט הַעַיִט צָבוּעַ עושה רושם שכמו עיט צבעוני נַחֲלָתִי לִי, הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ כל יתר העופות עומדים מסביבה כי היא שונה: 'לְכוּ העופות קוראות גם לחיות נוספות לטרוף את העיט הצבוע אִסְפוּ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, הֵתָיוּ הביאו, קיראו להם לְאָכְלָה'. י רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי, בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי, נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי חלקת האדמה החביבה עלי (ארץ ישראל) לְמִדְבַּר שְׁמָמָה. יא שָׂמָהּ הפכה (הנושא הוא ה', האומה עצמה, או הרֹעִים\האויב) לִשְׁמָמָה, אָבְלָה עָלַי על כך שנטשתי אותה שְׁמֵמָה כשהיא שוממה, נָשַׁמָּה כָּל הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב מאזין לדברי ה'. יב עַל כָּל שְׁפָיִם גבעות בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים, כִּי חֶרֶב לַיהוָה אֹכְלָה מִקְצֵה אֶרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, אֵין שָׁלוֹם לְכָל בָּשָׂר. {ס}

יג זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ, נֶחְלוּ החיטים חלו, לֹא יוֹעִלוּ. וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם תתאכזבו מגידוליכם (ובאופן כללי: מתוצאות מעשיכם) מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה וכל זה יקרה לכם בגלל כעסו של ה' על מעשיכם. {ס}

העמים סביב יהודה יגלו גם הם, אך לאחר שיחזרו כולם, אם ילמדו מיהודה לעבוד את ה', יסלח להם

יד כֹּה אָמַר יְהוָה עַל כָּל שְׁכֵנַי העמים הסובבים את ישראל הָרָעִים, הַנֹּגְעִים המעזים לתקוף בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וְאֶת אך גם את בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם מקירבם, מלגור בסמוך אליהם בתקופת הגלות (כדי לתת הזדמנות ליהודה להשתפר מבלי להיות מושפעים מעמים אלו) . טו וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים, וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ. טז וְהָיָה אִם לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת דַּרְכֵי עַמִּי - לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי, 'חַי יְהוָה' - כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל, וְנִבְנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי. יז וְאִם לֹא יִשְׁמָעוּ, וְנָתַשְׁתִּי אֶת הַגּוֹי הַהוּא נָתוֹשׁ וְאַבֵּד, נְאֻם יְהוָה. {ס}

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.