• לדף התרגום על כל הפרק •

(ישעיהו נו ד): "כִּי כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי:"

(ישעיהו נו ה): "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת, שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת".

מה הם אותם יד ושם שמבטיח ה' לסריסים המחזיקים בבריתו?

1. באופן חומרי, יד = מצבה, כמו ב (שמואל ב יח יח): "ואבשלם לקח, ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך, כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי , ויקרא למצבת על שמו , ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה". ה' מבטיח לשומרי הברית, שבחומות ירושלים תהיה מצבה אשר תזכיר את שמם (דעת מקר‎א) . ואכן בימינו הקימו את מוסד יד ושם שמטרתו להנציח את שמם של בעלי בריתנו חסידי אומות העולם.

אולם, לא ידוע לי על שום מצבה בירושלים, המזכירה את הסריסים שומרי הברית מימי ישעיהו הנביא.

2. באופן מופשט, יד = מקום, כמו ב (דברים ב לז): "רק אל ארץ בני עמון לא קרבת, כל יד נחל יבק וערי ההר..."ועוד (ראו יד בהשאלה ): "אבל זה אינו מקום גופני, אלא במקום מעלה ושבח, וכן" (יחזקאל ג יב): "ברוך כבוד ה' ממקומו", "וכעניין הנמצא בדברי רז"ל: ממלא מקום אבותיו" (רד"ק) , "בבית המקדש, מבפנים לחומת הר הבית, אשר שמה ישבו כסאות למשפט, מושב הסנהדרין והזקנים, שם אתן לו מקום וזכרון שם , רוצה לומר: שם יהיה מקומו, ושם יזכר לטובה. והוא דבר הטוב יותר מזכרון הבא מבנים ובנות" ( מצודות ) . ה' מבטיח לשומרי הברית, שהמקום הרוחני שלהם יהיה בבית המקדש, כלומר, שחכמי ישראל, היושבים בסנהדרין ליד בית המקדש, יזכרו אותם ויזכירו אותם.

3. ובאופן יותר מופשט, יד = עזרה, כמו ב (משלי לא כ): "כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון"( פירוט ): "כי על-ידי שהוא ערירי מבנים, יחסרו לו שני דברים: (א) משען ועזר בביתו בחייו, (ב) שארית אחרי מותו שישאיר מינו. נגד זה: (א) לעומת היד והחיזוק בביתו, אתן לו בביתי יד , ימצא יד עוזר וסומך אותו בביתי, (ב) ונגד השארית אחר מותו, אתן לו בחומתי שם אשר יהיה טוב לו מבנים ובנות , כי הקיום המיני ושאריתו נפסק אחרי דור בניו, אבל שם זה, שם עולם יהיה אשר לא יכרת" ( מלבי"ם ) .

אולם, לפי כל הפירושים קשה, הרי בפסוק נאמר ששמם של אותם סריסים לא ייכרת לעולם , ובלשון המקרא, עולם = נצח , והנה, היום כלל איננו יודעים את שמם של אותם סריסים!

אולי (ע"פ הערה בפירוש דעת מקרא) הסריסים הנזכרים כאן הם אותם סריסים שנזכרו בנבואת ישעיהו אל חזקיהו מלך יהודה, (מלכים ב כ יח): "ומבניך אשר יצאו ממך, אשר תוליד, יקח, והיו סריסים בהיכל מלך בבל", וכן ישעיהו לט ז.

ישעיהו ניבא נבואה מאד לא נעימה לבני יהודה - הוא ניבא שיהודים מזרע המלוכה יהיו סריסים בהיכל מלך בבל. אולם הוא גם ניחם את אותם סריסים עתידיים, והבטיח להם, שאם ישמרו את ברית ה' בגלות, הם יזכו לחזור אל בית ה' בירושלים - אם לא בגופם אז לפחות בשמם.

-

נבואות אלה של ישעיהו התגשמו בימי בן-נינו של חזקיהו, יהויקים מלך יהודה. מלך בבל עלה אז על ארץ יהודה ולקח שבויים, (דניאל א ג): "ויאמר המלך לאשפנז, רב סריסיו , להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפרתמים, ילדים אשר אין בהם כל מאום, וטובי מראה, ומשכילים בכל חכמה, וידעי דעת, ומביני מדע, ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך, וללמדם ספר ולשון כשדים"( פירוט ).

בין אותם שבויים, (דניאל א ו): "ויהי בהם מבני יהודה: דניאל, חנניה, מישאל, ועזריה.   וישם להם שר הסריסים שמות : וישם לדניאל - בלטשאצר, ולחנניה - שדרך, ולמישאל - מישך, ולעזריה - עבד נגו"( פירוט ).

מכיוון שהם היו תחת פיקודו של שר הסריסים, מסתבר שהם היו סריסים, ואכן לא מסופר שהיו להם ילדים. נבואת הפורענות של ישעיהו התגשמה.

מעבר לכך, שר הסריסים גם שינה את שמותיהם, כנראה במטרה לנתק אותם מעברם היהודי ולהפוך אותם לבבלים.

אולם, ארבעת הסריסים הללו שמרו את ברית ה': הם לא אכלו את האוכל הבבלי הלא-כשר (דניאל א), לא השתחוו לצלם הזהב (דניאל ג), והתפללו לה' (דניאל ו).

ואכן, גם נבואת הנחמה של ישעיהו התגשמה. אותם ארבעה סריסים, אשר החזיקו בברית ה', זכו ששמותיהם המקוריים - "דניאל חנניה מישאל ועזריה" - נזכרים עד היום, ומעשיהם ותולדות חייהם נלמדים עד היום ע"י חכמי ישראל, "אשר שמה ישבו כסאות למשפט, מושב הסנהדרין והזקנים, שם אתן לו מקום וזכרון שם ... שם יהיה מקומו, ושם יזכר לטובה. והוא דבר הטוב יותר מזכרון הבא מבנים ובנות" ( מצודות ) .