ביאור:ישעיהו נו

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו נו)


א כֹּה אָמַר יְהוָה: שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת. ב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת משפט וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ בצדקה, שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ מלחלל אותה וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע. {ס}

ג וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה אל עדת ה', אל עם ישראל לֵאמֹר: "הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ", וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס: "הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ שאין נותן פירות, וכך הסריס חושב שמכיוון שאין לנו בנים לא יהיה לו זכר לאחר מותו (התשובה לסריסים בפסוקים ד-ה, והתשובה לגרים בפסוקים ו-ז)". {ס}

ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: ה "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי ובין חומותיה של ירושלים יָד וָשֵׁם מצבה לזכרון - טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת. שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת". {ס}

ו וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים; כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי 'בֵּית תְּפִלָּה' יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. ח נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו ואוסיף עליו את הגרים הנקבצים (בנוסף על ישראל שישובו מהגלות).

ט כֹּל חַיְתוֹ שָׂדָי חיית השדה (משל לגויים הרוצים לפגוע בישראל), אֵתָיוּ לֶאֱכֹל בואו לטרוף את הצאן (את עם ישראל), כָּל חַיְתוֹ בַּיָּעַר חיות היער (מקביל לחַיְתוֹ שָׂדָי). {ס}

י (צפו) צֹפָיו השומרים על עדר הצאן מפני חיות טרף עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ, כֻּלָּם כְּלָבִים כל הכלבים השומרים על העדר אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ, הֹזִים נחים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם. יא וְהַכְּלָבִים הכלבים השומרים על הצאן עַזֵּי נֶפֶשׁ בעלי תאוות אכילה עזה - לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, וְהֵמָּה רֹעִים וכמו הכלבים כך גם רועי הצאן (והנמשל הוא מנהיגי עם ישראל) - לֹא יָדְעוּ הָבִין להבין את צרכי הצאן, כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ, אִישׁ לְבִצְעוֹ לרווח האישי שלו מִקָּצֵהוּ מקצה לקצה, כולם. יב "אֵתָיוּ הרועים אומרים: בואו, אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר, וְהָיָה כָזֶה כמו היום, גם - יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד הרבה מאוד, מחר נשתה אפילו יותר יין".


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות