מ"ג דברים לב יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | יְיָ בִּלְחוֹדֵיהוֹן עֲתִיד לְאַשְׁרָיוּתְהוֹן בְּעָלְמָא דְּהוּא עֲתִיד לְחַדָּתָא וְלָא יִתְקַיַּים קֳדָמוֹהִי פּוּלְחַן טָעֲוָן׃ |
ירושלמי (יונתן): | מֵימְרָא דַיְיָ בִּלְחוֹדֵיהוֹן יַשְׁרִינוּן בְּאַרְעֲהוֹן וְלָא מַשְׁרֵי בֵּינֵיהוֹן פַּלְחֵי פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה: |
ירושלמי (קטעים): | יְיָ לְבִלְחוֹדֵיהוֹן אַשְׁרֵי יַתְהוֹן וְלֵית בֵּינֵיהוֹן פַּלְחֵי פּוּלְחַן נוּכְרָי: |
רש"י
"ואין עמו אל נכר" - לא היה כח באחד מכל אלהי העובדי כוכבים להראות כחו ולהלחם עמהם ורבותינו דרשוהו על העתיד וכן תרגם אונקלוס ואני אומר דברי תוכחה הם להעיד השמים והארץ ותהא השירה להם לעד שסופן לבגוד ולא יזכרו הראשונות שעשה להם ולא הנולדות שהוא עתיד לעשות להם לפיכך צריך ליישב הדבר לכאן ולכאן וכל הענין מוסב על זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור כן עשה להם וכן עתיד לעשות כל זה היה להם לזכור
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר – לֹא הָיָה כֹּחַ בְּאֶחָד מִכָּל אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת לְהַרְאוֹת כֹּחוֹ וּלְהִלָּחֵם עִמָּהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל הֶעָתִיד (ספרי שטו), וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס [ה' בִּלְחוֹדֵיהוֹן עֲתִיד לְאַשְׁרָיוּתְהוֹן בְּעָלְמָא דְּהוּא עֲתִיד לְחַדָּתָא וְלָא יִתְקַיַּים קֳדָמוֹהִי פּוּלְחַן טָעֲוָן. =ה', לְבַדָּם עָתִיד לְהַשְׁכִּינָם בָּעוֹלָם שֶׁהוּא עָתִיד לְחַדֵּשׁ, וְלֹא יִתְקַיֵּם לְפָנָיו עֲבוֹדַת אֱלִילִים]. וַאֲנִי אוֹמֵר: דִּבְרֵי תּוֹכָחָה הֵם, לְהָעִיד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וּתְהֵא הַשִּׁירָה לָהֶם לְעֵד שֶׁסּוֹפָן לִבְגֹּד, וְלֹא יִזְכְּרוּ לֹא הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם וְלֹא הַנּוֹלָדוֹת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָהֶם; לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדָּבָר לְכָאן וּלְכָאן. וְכָל הָעִנְיָן מֻסָּב עַל "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר" (לעיל פסוק ז), כֵּן עָשָׂה לָהֶם וְכֵן עָתִיד לַעֲשׂוֹת, כָּל זֶה הָיָה לָהֶם לִזְכֹּר.
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ואין עמו אל נכר - שלא תהא רשות לאחד מן האומות לבוא ולשלוט בכם, כענין שנאמר דניאל י ואני יוצא והנה שר יון בא, ושר מלכות פרס עומד לנגדי, אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת.
ד"א ה' בדד ינחנו - עתיד הקב"ה להשים אתכם נוחלים מסוף העולם ועד סופו, וכן הוא אומר יחזקאל מח מפאת צפון ועד פאת ים. דן אחד יהודה אחד אשר אחד. ועד גבול ים מפאת קדים ועד פאת ים יהודה אחד ועל גבול יהודה מפאת קדים ועד פאת ים מנשה אחד נפתלי אחד. מה ת"ל יהודה אחד אשר אחד דן אחד? שעתידים ישראל ליטול אורך מן המזרח למערב עד רוחב כ"ה אלפים קנים, שיעורן ע"ה מיל:
ואין עמו אל נכר - שלא יהו בכם בני אדם שעובדים ע"ז. וכן הוא אומר ישעיה כז לכן בזאת יכופר עון יעקב.
ד"א ה' בדד ינחנו - עתיד אני להושיב אתכם בנחת רוח בעולם.
ואין עמו אל נכר - שלא יהו בכם בני אדם שעוסקים בפרקמטיא של כלום. כענין שנ' תהלים עב יהי פיסת בר בארץ, שיהיו חטים מוציאים גלוסקאות כמלא פיסת יד. ירעש כלבנון פריו - שיהיו חטים שפות זו בזו, ונושרות סולתן בארץ, ואתה בא ונוטל הימנה מלא פיסת זו של יד כדי פרנסתך: