מ"ג דברים לב י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר  וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן
יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ  יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
סוֹפֵיק צֻרְכֵּיהוֹן בַּאֲרַע מַדְבְּרָא וּבֵית צַהְוָנָא אֲתַר דְּלֵית מַיָּא אַשְׁרִינוּן סְחוֹר סְחוֹר לִשְׁכִינְתֵיהּ אַלֵּיפִנּוּן פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתֵיהּ נְטַרִנּוּן כְּבָבַת עֵינְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרַע יַתְהוֹן שַׁרְיָין בְּמַדְבְּרָא בִּצְדִיוּת אֲתַר דִמְיַלְלִין שֵׁידִין וִידוּרִין וּבֵית צָחוֹתָא אָגִין עֲלֵיהוֹן שִׁבְעָתֵי עֲנָנֵי אִיקְרֵיהּ אַלֵיפִינוּן יַת אוֹרַיְיתֵיהּ נַטְרִינוּן הֵיכְמָא דִשְׁכִינָא נַטְרָא בְבֵי רְעִיוֹנֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ימצאהו בארץ מדבר" - אותם מצא לו נאמנים בארץ המדבר שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו מה שלא עשו ישמעאל ויושבי הר שעיר שנאמר וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן

"ובתהו ילל ישמן" - ארץ ציה ושממה מקום יללת תנינים ובנות יענה אף שם נמשכו אחר האמונה ולא אמרו למשה היאך נצא למדברות מקום ציה ושממה כענין שנאמר לכתך אחרי במדבר

"יסבבנהו" - שם סבבם והקיפם בעננים וסבבם בדגלים לארבע רוחות וסבבן בתחתית ההר שכפהו עליהם כגיגית

"יבוננהו" - שם בתורה ובינה

"יצרנהו" - מנחש שרף ועקרב ומן העובדי כוכבים

"כאישון עינו" - הוא השחור שבעין שהמאור יוצא הימנו ואונקלוס תרגם ימצאהו יספיקהו כל צרכו במדבר כמו ומצא להם לא ימצא לנו ההר

"יסבבנהו" - אשרינון סחור סחור לשכינתיה אהל מועד באמצע וד' דגלים לד' רוחות

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ימצאהו: כמו ומצא להם, הקב"ה נמצא להם הקב"ה היה סיפוק שלהם:
יסובבנהו: במלאכיו ששמרום כדכתיב חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם וכן ייסד הפייטן לנו מלאכך סביב יחנה והמפרשו בהיקף עננים אינו אלא טועה, כי לפי הפשט אין הענן אלא לעמוד ענן לפניהם כדכתיב וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך, ועוד כי יצרנהו כפילו של יסובבנהו:
כאישון עינו: צרנהו הקב"ה לישראל כמו באישון ששומר את העין הוא הבשר שנכפף על העין שקורין פלפיירא, ולפי שמכסה את העין ומחשיך אותו נקרא אישון וכמהו שומרני כאישון בת עין, כנוגע בבבת עינו הוא שקורין פרונילא שרואין בה:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם כאישון עינו" - רמז לניצור יאמר שינצור השם אותו כאשר יצור הוא עצמו את עינו או תחסר מלת "איש" יצרנהו כאיש אישון עינו כי מן הסתם באיש ידבר וכן רבים

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ימצאהו בארץ מדבר. נראה לי כי מה שאמר בארץ מדבר ולא אמר במדבר על שם שהכבוד התחיל ליכנס עמהם במדבר איתם שהוא בקצה המדבר, וזהו בארץ מדבר בארץ הסמוכה למדבר. וכן תמצא בסדר ויהי בשלח (שמות יג) ויסעו מסכות ויחנו באיתם בקצה המדבר וה' הולך לפניהם יומם וגו'. ולשון ימצאהו כולל שתי לשונות, לשון מציאה ולשון ספוק, כדעת התרגום, ירצה לומר כי הכבוד מצאם בארץ מדבר וספק צרכיהם. ובתהו ילל ישמון. כלומר כאשר נתרחקו מן הישוב ובאו במקום תהו ילל ישימון נשלמה להם החררה בהוציאו ממצרים.

יסובבנהו. הקיפן בענני כבוד. ולפי התרגום שאמר אשרינון סחור סחור לשכנתיה, בא לבאר שהיו ישראל בסיני כמחול והכבוד ביניהם, וזהו שכתוב (שיר ז) כמחולת המחנים, אותו מחול של שתי מחנות, מחנה ישראל ומחנה של מלאכי השרת שירדו שם עמהם, וזהו כענין שאמרו רז"ל עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן וכבודו ביניהם. ואמר יבוננהו, בתורה, יצרנהו, ששמרן מעמלק הבא להלחם עמהם ומשאר האומות, כאישון עינו, בת העין נקראת אישון על שם שיש בה צורת איש, ולשון אישון על שם קטנות הצורה, וכן (ויקרא טז) שבת שבתון, כי שבת נאמר על עיקר היום ושבתון נאמר על התוספת, והוא לשון הקטנה, וכן לשון אמנון (שמואל ב יג) האמינון.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ימצאהו בארץ מדבר" מצא לבבו של חלקו זה נאמן לפניו בארץ מדבר. כאמרו לכתך אחרי במדבר: " יסובבנהו" להר סיני כאמרו והגבלת את העם סביב: " יבוננהו" כאמרו והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם: " יצרנהו" משעבוד מצרים וממלאך המות:

" כאישון עינו" כמו שנצר את אישון עינו של אדם כשיצרו שסבב את העין בכתנות עור כדי שלא יפסד עם היותו מוכן לכך:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

ימצאהו בארץ מדבר וגו'. פסוק זה יש לפרשו בשבחן של ישראל לומר שאפילו בארץ מדבר מקום תוהו הלכו אחריו ית', כמ"ש (ירמיה ב, ב) לכתך אחרי במדבר וגו' כפירש"י, אך שכפי משמעות הפרשה שבא להוכיחם כמ"ש (דברים לא, כז) כי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה וגו', נוכל לומר שבגנותן הוא מדבר כי ידוע שבארץ מצרים היו רעים וחטאים לה' מאד כדאיתא ביחזקאל (יחזקאל כ, ה-ז) ואודע להם בארץ מצרים וגו' ואומר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו וגו' ולא אבו לשמע וגו'. וסמך זה לתוכחות של מעלה ואמר שעל כל המעלות אשר חלקתי לכם ביתר שאת על כל העמים מ"מ לא נדבקתם בי, ואף גם זאת בהיותכם בכור הברזל בארץ מצרים לא היו היסורים ההם מחזירים אתכם למוטב עוד אכלם בפיהם, (תהלים עח, ל) אך כאשר הוציאם אל המדבר מקום תוהו יליל ישימון לא זרע ותאנה, לא לחם לאכול, לא מים לשתות, או אז יכנע לבבם הערל ושבו אל ה' זה"ש ימצאהו בארץ מדבר, לא קודם לכן אע"פ שסבלו יסורין במצרים לא מצא ה' את לבבם שלם עמו כ"א במדבר לגודל לחץ רעב וצמא אז מצא ה' את לבבם שלם עמו אז יסובבנהו, בענני כבודו, יבוננהו, דעה בינה והשכל בנתינת התורה, ויצרנהו כאישון עינו, לא עיני בשר אליו ית'. והרמב"ן פירש שקאי על האדם כמו שהאיש ינצור את אישון עינו.

ועל צד הרמז ירמוז אל התורה, שהיתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה כעין זה שיש בו שחור ולבן כך התורה יש בה נגלה כמראה לבן ונסתר כמראה שחורה, על כן יצרנהו הקב"ה כמו שהם נוצרים התורה שנמשלה לאישון עין כי שני שמירות אלו תלויים זה בזה.

כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. הרי הנשר למעלה והגוזלים למטה, ואח"כ יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו. הרי הגוזלות למעלה מן הנשר, מסכים לדעת המדרש (שהש"ר ג, כא) שהביא הרמב"ן פר' חיי שרה (כד.א) שישראל נקראו בת ואחות ואם וכו', כי כפי הנראה אין זה כסדר המדריגות, ונראה שמתחילה קרא הקב"ה לישראל בת, שמעי בת וגו' (תהלים מה, יא). כי כמו שהאם מושלת על הבת כך הקב"ה מושל בישראל, ואח"כ קראם אחותי כי כל אח ואחות שוין כך הצדיקים דומים כאלו נעשו שותפים להקב"ה כו', ואח"כ קראם אם כמו שהאם מושלת על הבת כך צדיק מושל ביראת ה' כאמרו רז"ל (מו"ק טז, ב) אמר הקב"ה מי מושל בי הצדיק וכו', וכבר בארנו כל זה בפר' יתרו (יט.ד) בפסוק ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו'. ואי קשיא לך הרי שם מבואר פסוק ואשא אתכם על כנפי נשרים בזמן שהוא קורא אותם בת, כאשר ישא האומן את היונק. וכאן בעל כרחך תפרש יקחהו ישאהו על אברתו. לומר שצדיק מושל ביראת ה'. תשובה לדבר כי שם הזכיר הכנפים אבל לא על גופו וכאן הזכיר במקום הכנפים אברתו, ומצאתי בהדיא כתוב בדברי המחברים שאברה היינו הנוצה שעל גופו ממש, וזו באמת הוראה על שהשליט הקב"ה את הצדיק עליו שהוא יתברך גוזר גזירה והצדיק מבטלה ושני קצוות אלו נזכרו כאן והשמיט הממוצעת שבין שתי קצוות אלו.

ואם תרצה לפרש יפרוש כנפיו יקחהו. היינו אליו ולא עליו, נרמזו כאן כל ג' מדריגות כסדרם כי מתחילה על גוזליו ירחף, הרי הגוזלות למטה ממנו ית' זהו כשקראם בת, ואח"כ יפרוש כנפיו יקחהו אליו דומה לו זהו שקראם אחותי, ואח"כ ישאהו על אברתו הגוזלות למעלה ממנו ית' כביכול זהו כשקראם אם, כדרך שנזכרו שלשה מדריגות אלו בפר' יתרו עיין שם כל הענין ותמצאנו באר היטב.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ימצאהו בארץ מדבר - זה אברהם אבינו; משל למלך שיצא הוא וחיילותיו למדבר, הניחוהו חיילותיו במקום הצרות ובמקום הגייסות ובמקום ליסטות - והלכו להם. נתמנה לו גבור אחד. אמר לו מלך: אל יפול לבך עליך, ואל יהי עליך אימה של כלום, חייך שאיני מניחך עד שתיכנס לפלטורין שלך תישן על מטתך, כענין שנאמר בראשית טו ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים:

יסובבנהו. כענין שנ' בראשית יב ויאמר ה' אל אברם לך לך:

יבוננהו - עד שלא בא אבינו אברהם לעולם, כביכול לא היה הקב"ה מלך אלא על השמים בלבד, שנא' בראשית כד ה' אלהי השמים אשר לקחני. אבל משבא אבינו אברהם לעולם - המליכו על השמים ועל הארץ, כענין שנאמר בראשית כד ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ:

יצרנהו כאישון עינו - אפילו בקש המקום מאבינו אברהם גלגל עינו - היה נותן לו. ולא גלגל עינו בלבד נתן לו, אלא אף נפשו הוא נותן לו, שחביבה עליו מן הכל; שנאמר בראשית כב קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, והלא בידוע שהוא בנו יחידו! אלא זו נפש, שנקראת יחידה, שנ' תהלים כב הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי.

ד"א ימצאהו בארץ מדבר - אלו ישראל, כענין שנאמר הושע ט כענבים במדבר מצאתי ישראל:

ובתוהו ילל ישימון - במקום הצרות במקום הגייסות במקום ליסטות:

יסובבנהו - לפני הר סיני, כענין שנא' שמות יט והגבלת את העם סביב לאמר:

יבוננהו - בעשרת הדברות; מלמד שהיה הדיבר יוצא מפי הקב"ה, והיו ישראל מסתכלים בו, ויודעים כמה מדרשים יש בו, וכמה הלכות יש בו, וכמה קלים וחמורים יש בו, וכמה גזירות שוות יש בו:

יצרנו כאישון עינו - הולכים י"ב מיל וחוזרים י"ב מיל על כל דבור ודבור, ולא היו נרתעים לא מקול הקולות ולא מקול הלפידים.

ד"א ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו -הכל מצוי ומתוקן ומסופק להם במדבר: באר עולה להם, מן עולה להם, שליו מצוי להם, ענני כבוד מקיפות להם. ובתוהו ילל ישימון - במקום הצרות, במקום הגייסות, במקום ליסטות, במקום הטנופת:

יסובבנהו - בדגלים: ג' מן הצפון, ג' מן הדרום, ג' מן המזרח, ג' מן המערב.

יבוננהו - בשתי מתנות. מלמד שכשהיה אחד מן האומות פורש ידו לקבל מן - לא היה בידו עולה כלום; למלאות מים מן הבאר - לא היו עולים בידו כלום:

יצרנהו כאישון עינו - כענין שנאמר במדבר י קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך:

ימצאהו בארץ מדבר - כענין שנ' הושע ב הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדברה:

ובתוהו ילל ישימון - אלו ארבע מלכיות, כענין שנאמר דברים ח המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב.

יסובבנהו - בזקנים. יבוננהו - בנביאים. יצרנהו כאישון עינו - משמרתו מן המזיקים שלא יזיקוהו, כענין שנאמר זכריה ב כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

יבוננה. מלא וי"ו שבוי"ו בסיון נתן להם ו' דברים ואלו הן תורה עדות, פקודי, מצוה, יראה, משפט:

<< · מ"ג דברים · לב · י · >>