קטגוריה:בראשית מו ו
נוסח המקרא
ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו
וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ.
וַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַעֲקֹ֖ב וְכׇל־זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ׃
וַ/יִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵי/הֶ֗ם וְ/אֶת־רְכוּשָׁ/ם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּ/אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַ/יָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָ/ה יַעֲקֹ֖ב וְ/כָל־זַרְע֥/וֹ אִתּֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּדְבַרוּ יָת גֵּיתֵיהוֹן וְיָת קִנְיָנְהוֹן דִּקְנוֹ בְּאַרְעָא דִּכְנַעַן וַאֲתוֹ לְמִצְרָיִם יַעֲקֹב וְכָל בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְדַבְּרוּ יַת קִנְיָנֵיהוֹן וְיַת נִכְסֵיהוֹן דִי קָנוּ בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וְאָתוֹ לְמִצְרַיִם יַעֲקב וְכָל בְּנוֹי עִמֵיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בניו וכו' הביא אתו מצרימה, כי מזלם חזה שישתעבדו בם בסוף, רק השבטים לא נשתעבדו כי לא התחיל השעבוד עד אחרי מותם, וע"כ "ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו", שהם
באו ברצון ונפש חפצה, אבל "בניו ובני בניו "שהם עתידים להשתעבד היה לבם נוקפם בביאה זו ולא הלכו ברצון רק "הביא אתו מצרימה "כהולכים שלא ברצונם:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו ו.
וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן
מה רכשו בני ישראל בכנען, ומה פרוש המילה 'לרכוש' רכוש?
- על יעקב בחרן נאמר: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד; וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (ביאור:בראשית ל מג).
- יעקב הוריד מרכושו כאשר הוא שלח "מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו" (ביאור:בראשית לב יד).
- בכיבוש שכם נאמר שבניו: "שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ; וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת" (ביאור:בראשית לד כט).
- מזה ירד חלק שיעקב דרש שהמחנה יטהר מאלוהי הנכר, ככתוב: "וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב, תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם" (ביאור:בראשית לה ד).
- לזה נוסף חלקו של יעקב בירושתו של יצחק: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לב כט).
- סביר שהאחים עוד גדלו ואספו רכוש כמסופר על יהודה שעלה "תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ" (ביאור:בראשית לח יג).
- קנית הבר במצרים בשנות הרעב לא עלתה לבני ישראל דבר כי יוסף החזיר להם את הכסף.
מכאן רואים שהמילה 'לרכוש' היא רחבה מאוד, והכוונה לכל רכוש נרכש בדרך כל שהיא.
״רָכְשׁוּ״ – משמעותו כל רכוש בכנען שבני ישראל: קנו, בנו, עשו, אספו, גנבו, שדדו, מצאו, וכדומה.
יעקב ומשפחתו יורדים למצרים. הכתוב מדגיש שהם רכשו את רכושם בכנען, כאשר אנו יודעים שזה לא מדויק, ולחלק מהרכוש אין להם תעודה או עדים כדי להוכיח בעלות חוקית. אולם עכשו הם נוסעים למצרים והם טוענים שהכל שייך להם, ואין אדם שיתנגד להם.
וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם
למרות הרעב הכבד בכנען, עדיין יש לבני ישראל צאן רב. אומנם השיבולים לא הניבו חיטה ללחם, אבל היה מספיק צמחיה למאכל לצאן.
בני ישראל לא ירדו למצרים בחוסר כל, ללא כסף וללא צאן. הם ירדו עשירים מאוד.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מו ו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.