רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מו

(א) בְּאֵרָה שָּׁבַע – כְּמוֹ "לִבְאֵר שָׁבַע": הֵ"א בְּסוֹף תֵּבָה בִּמְקוֹם לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ (יבמות י"ג ע"ב).
לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק – חַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו יוֹתֵר מִבִּכְבוֹד זְקֵנוֹ (ב"ר צד,ה), לְפִיכָךְ תָּלָה בְּיִצְחָק וְלֹא בְּאַבְרָהָם.

(ב) יַעֲקֹב יַעֲקֹב – לְשׁוֹן חִבָּה.

(ג) אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה – לְפִי שֶׁהָיָה מֵצֵר עַל שֶׁנִּזְקַק לָצֵאת לְחוּצָה לָאָרֶץ (פדר"א פל"ט).

(ד) וְאָנֹכִי אַעַלְךָ – הִבְטִיחוֹ לִהְיוֹת נִקְבָּר בָּאָרֶץ (ירושלמי סוטה א,י; קה"ר ז,ו).

(ו) אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – אֲבָל מַה שֶּׁרָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם, נָתַן הַכֹּל לְעֵשָׂו, בִּשְׁבִיל חֶלְקוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה; אָמַר: נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָן כְּדַאי לִי. וְזֶהוּ "אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי" (בראשית נ,ה), הֶעֱמִיד לוֹ צִבּוּרִין שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף כְּמִין כְּרִי וְאָמַר לוֹ: טֹל אֶת אֵלּוּ (תנחומא ישן וישלח יא).

(ז) וּבְנוֹת בָּנָיו – סֶרַח בַּת אָשֵׁר וְיוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי.

(ח) הַבָּאִים מִצְרַיְמָה – עַל שֵׁם הַשָּׁעָה – קוֹרֵא לָהֶם הַכָּתוּב בָּאִים; וְאֵין לִתְמֹהַּ עַל אֲשֶׁר לֹא כָּתַב "אֲשֶׁר בָּאוּ".

(י) בֶּן הַכְּנַעֲנִית – בֶּן דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לִכְנַעֲנִי. כְּשֶׁהָרְגוּ אֶת שְׁכֶם – לֹא הָיְתָה דִּינָה רוֹצָה לָצֵאת, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁיִּשָּׂאֶנָה (ב"ר פ,יא).

(טו) אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה... וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ – הַזְּכָרִים תָּלָה בְּלֵאָה, וְהַנְּקֵבוֹת תָּלָה בְּיַעֲקֹב; לְלַמֶּדְךָ, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה – יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה – יוֹלֶדֶת נְקֵבָה (נדה ל"א ע"א).
שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ – וּבִפְרָטָן אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם? אֶלָּא זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁנּוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בִּכְנִיסָתָן לָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם" (במדבר כו,נט); לֵדָתָהּ בְּמִצְרַיִם, וְאֵין הוֹרָתָהּ בְּמִצְרַיִם (ב"ב קכ"ג ע"א).

(יט) בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב – וּבְכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן "אֵשֶׁת"? אֶלָּא שֶׁהָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת (ב"ר עג,ב; תנחומא ישן ויצא טו).

(כו) כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב – שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לָבֹא לְמִצְרָיִם. וְאֵין "הַבָּאָה" זוֹ לְשׁוֹן עָבַר אֶלָּא לְשׁוֹן הֹוֶה, כְּמוֹ :"בָּעֶרֶב הִיא בָאָה" (אסתר ב,יד), וּכְמוֹ: "וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן" (בראשית כט,ו); לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַטָּה בָּאָלֶ"ף, לְפִי שֶׁכְּשֶׁיָּצְאוּ לָבוֹא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הָיוּ אֶלָּא שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. וְהַשֵּׁנִי, "כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" (בפסוק הבא) – הוּא לְשׁוֹן עָבַר; לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁמִּשֶּׁבָּאוּ שָׁם הָיוּ שִׁבְעִים, שֶׁמָּצְאוּ שָׁם יוֹסֵף וּשְׁנֵי בָנָיו, וְנִתּוֹסְפָה לָהֶם יוֹכֶבֶד בֵּין הַחוֹמוֹת. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם הַשְּׁבָטִים (ב"ר פב,ח), צְרִיכִים אָנוּ לוֹמַר שֶׁמֵּתוּ לִפְנֵי יְרִידָתָן לְמִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנוּ כָּאן. [מָצָאתִי בְּוַיִקְרָא רַבָּה (ד,ו): עֵשָׂו – שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן "נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ" (בראשית לו,ו), לְשׁוֹן רַבִּים, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה. יַעֲקֹב – שִׁבְעִים הָיוּ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן "נֶפֶשׁ", לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לְאֵל אֶחָד].

(כח) לְהוֹרֹת לְפָנָיו – כְּתַרְגּוּמוֹ ["לְפַנָּאָה קֳדָמוֹהִי"]; לְפַנּוֹת לוֹ מָקוֹם, וּלְהוֹרוֹת הֵיאַךְ יִתְיַשֵּׁב בָּהּ.
לְפָנָיו – קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, לְהוֹרוֹת לְפָנָיו, לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד, שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה (תנחומא, יא; ב"ר צה,ג).

(כט) וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ – הוּא עַצְמוֹ אָסַר אֶת הַסּוּסִים לַמֶּרְכָּבָה, לְהִזְדָּרֵז לִכְבוֹד אָבִיו (מכילתא בשלח, פ"א; ב"ר נה,ח).
וַיֵּרָא אֵלָיו – יוֹסֵף נִרְאָה אֶל אָבִיו.
וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד – לְשׁוֹן הַרְבּוֹת בְּכִיָּה. וְכֵן: "כִּי לֹא עַל אִישׁ יָשִׂים עוֹד" (איוב לד,כג), לְשׁוֹן רִבּוּי הוּא, אֵינוֹ שָׂם עָלָיו עִלּוֹת נוֹסָפוֹת עַל חַטָּאָיו; אַף כָּאן, הִרְבָּה וְהוֹסִיף בִּבְכִי יוֹתֵר עַל הָרָגִיל. אֲבָל יַעֲקֹב לֹא נָפַל עַל צַוְּארֵי יוֹסֵף וְלֹא נְשָׁקוֹ (ראו דרך ארץ זוטא א); וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע.

(ל) אָמוּתָה הַפָּעַם – פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ ("אִלּוּ אֲנָא מָאִית זִמְנָא הָדָא, מְנַחַם אֲנָא בָּתַר דַּחֲזֵיתִנּוּן לְאַפָּךְ, אֲרֵי עַד כְּעַן קַיָּים אַתְּ"; =אִלּוּ אֲנִי מֵת בַּפַּעַם הַזֹּאת, מִתְנַחֵם אֲנִי אַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת פָּנֶיךָ, כִּי עֲדַיִן אַתָּה חַי). וּמִדְרָשׁוֹ, סָבוּר הָיִיתִי לָמוּת שְׁתֵּי מִיתוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא; שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנִּי שְׁכִינָה, וְהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיִּתְבָּעֵנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיתָתְךָ. עַכְשָׁו שֶׁעוֹדְךָ חַי, לֹא אָמוּת אֶלָּא פַּעַם אַחַת (תנחומא ט).

(לא) וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וְגוֹמֵר – וְעוֹד אוֹמַר לוֹ: "וְהָאֲנָשִׁים רוֹעֵי צֹאן" וְגוֹמֵר (בפסוק הבא).

(לד) בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן – וְהִיא צְרִיכָה לָכֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ מִרְעֶה; וּכְשֶׁתֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁאֵין אַתֶּם בְּקִיאִין בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, יַרְחִיקְכֶם מֵעָלָיו וְיוֹשִׁיבְכֶם שָׁם.
כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן – לְפִי שֶׁהֵם לָהֶם אֱלֹהוֹת.

הערותעריכה