ביאור:בראשית מו טו

בראשית מו טו: "אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו טו.

ראו: ביאור:כיצד חצרון וחמול הם בין באי מצרים?

מספר הילדים של לאה

לראובן היו 4 בנים, ביחד 5 - "חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרֹן וְכַרְמִי" (ביאור:בראשית מו ט).
לשמעון היו 6 בנים, ביחד 7 - "יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל" (ביאור:בראשית מו י).
ללוי היו 3 בנים, ביחד 4 - "גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי" (ביאור:בראשית מו יא)
ליששכר היו 4 בנים, ביחד 5 - "תּוֹלָע וּפֻוָה וְיוֹב וְשִׁמְרֹן" (ביאור:בראשית מו יג).
לזבולון היו 3 בנים, ביחד 4 - "סֶרֶד וְאֵלוֹן וְיַחְלְאֵל" (ביאור:בראשית מו יד)
בלי יהודה ובניו, ללאה היו 5+7+4+5+4= 25 בנים, וביחד עם יעקב עצמו ודינה היו ברשימה 27. לפי הכתוב: "אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה ... כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ" (ביאור:בראשית מו טו).
לפי זה נובע שליהודה היו 5 בנים חיים שירדו למצרים וביחד עם יהודה הם 6 (27+6=33)

ליהודה היו חמשה בנים: ער, אונן, שלה, פרץ, וזרח. אולם ער ואונן מתו בכנען ולא ירדו למצרים, לכן הכתוב הוסיף את חצרון וחמול, שייתכן שנולדו במצרים, אבל הם כאילו נחשבו עבור ער ואונן, ולמרות שהם היו הבנים של פרץ הם זכו לקבל משפחה בבני ישראל.

אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם

בני יעקב נולדו בארם, אבל נכדיו של יעקב נולדו בכנען, כפי שנאמר שיעקב הציג את האמהות והילדים, כאשר הוא פגש את עשו בכניסתו לכנען, אבל נכדים לא מוזכרים (ביאור:בראשית לג ב). אין נכד של יעקב שנולד בפדן ארם.