קטגוריה:בראשית כח יח

יעקב רצה לסמן את המקום ואת האבן. לכן יעקב שפך שמן על האבן. לאחר ששמן נספג באבן הוא יותיר סימן למשך תקופה ארוכה. במידה שיעקב יוסיף את האבן הזאת למזבח, השמן באבן יבער והמצג יראה מאוד מיוחד. לא נראה שיעקב ניסה למצוא את האבן הזאת כאשר הוא חזר "ויִַּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, ויִַּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל: כִּי שָׁם נִגְלו אֵּלָיו הָאֱלֹהִים, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו" (ביאור:בראשית לה ז).

מעניין שהיה ליעקב שמן. יעקב ישן מחוץ לעיר לוז, והוא שפך את השמן בבוקר בלי ללכת לקנות שמן. יעקב לא הגיע ללבן רוכב על חמור, גמל או סוס כמו שעבד אברהם, והוא גם לא הביא מתנות לכלתו לעתיד כשם שעבד אברהם עשה. אף על פי כן, היה לו מקום לשמן. ניתן להסיק שיעקב לא הלך רק עם מקל ותרמיל, ככתוב: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן" (ביאור:בראשית לב יא), וכן שברשותו היו דברים רבים, ואפילו שמן.

ראש האבן יכול להיות כל צד שפונה למעלה. הדגש הוא שיעקב שפך את השמן על האבן למעלה, ולא חיפש את הראש של האבן.

אולם השימוש במילם "וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ" מזכיר את התהליך שעשה שמואל לשאול: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן, וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד" (שמואל א י א), ולדוד: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו" (שמואל א טז יג). נראה כאילו שיעקב העניק לאבן כבוד אלוהים, להיות מלך.