(דברים טז כב): "וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱלֹהֶיךָ"

ולא תקים לך מצבה (אבן גדולה לזבוח עליה), כי ה' אלהיך שונא הקמת מצבות.

מצבה היא אבן גדולה שמקימים כדי להקריב עליה קרבנות. בפסוקנו נאמר שאסור להקים מצבה, ויותר מזה, ה' שונא הקמת מצבות.

אולם בספר בראשית מסופר שיעקב אבינו הקים מצבה, בראשית כח יח-כב: " "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שֵׁם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל" "רֹאשָׁהּ... וְהָאֶבֶן" "הַזֹּאֶת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" ". וה' לא שנא אותה, להיפך, נראה שהוא קיבל אותה באהבה,  (בראשית לא יג): "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל, אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר; עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ". יעקב התעודד מדברי ה' והקים מצבה נוספת, (בראשית לא מה): "וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה".

בשעת מתן תורה ציווה ה' על בני ישראל להקים לו מזבחות, (שמות כ כ): "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ; בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ", (שמות כ כא): "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ"; אך עדיין היה מותר להקים גם מצבות, כמו שעשה משה מייד אחר כך, (שמות כד ד): "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה', וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".

רק לאחר מכן, בפסוק שלנו הנמצא בספר דברים, נאמר שאסור להקים מצבות, כי ה' שונא אותן. איך ייתכן שה' שונא את מה שאהב קודם לכן?

1. אבן-עזרא פירש בפשטות, שהמצבה שמדובר עליה בפסוקנו היא מצבה לזבוח לאלילים - "מצבה אשר שנא ה' אלהיך ". אסור להקים מצבה שה' שונא, אולם המצבות שהקים יעקב היו לכבוד ה', ולכן ה' אהבן.

2. אולם רש"י כתב בפירוש, שהמצבה האסורה היא אפילו מצבה שמקריבים עליה לה', "ולא תקים לך מצבה - מצבת אבן אחת להקריב עליה, אפילו לשמים. אשר שנא - מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא, כי חק היתה לכנענים; ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות, עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודת אלילים" ( רש"י ) . וכן פסק הרמב"ם להלכה, "שהזהירנו מעשות מצבה יתחברו אליה ויכבדוה, אפילו הושמה לעבוד האל עליה, וזה כי יתדמה בעבודה זרה כי כן היו עושין הבונין מצבה ומשימין עליה עבודה זרה" ( ספר המצוות לאו יא ) .

המצבות שעשה יעקב היו אהובות, אבל אחרי שהפכו מנהג של עבודה זרה - הן נעשו שנואות. ואכן במקומות שונים נאמר שעובדי האלילים נהגו להקים מצבות לאלילים:

• (שמות כג כד): "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם"
• (שמות לד יג): "כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן"
• (דברים ז ה): "כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ"
• (דברים יב ג): "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא"( פירוט )

אולם, באותם פסוקים ממש נאמר גם, שהכנענים עובדי האלילים הקימו מזבחות, כך שהסבר זה אינו מסביר מדוע המזבח מותר והמצבה אסורה!

3. רמב"ן הקשה על רש"י,  והרחיב את ההסבר: "לא הבינותי החק הזה, שהרי הכנעניים גם במזבחות גם במצבות היו נוהגים!... ואולי נאמר, שהחזיקו הכנענים במצבות, ולא היה להם בית עבודה זרה שאין שם מצבה להקטיר עליה ולצוק שמן על ראשה, וכענין שנאמר בבעל (מלכים ב י כו) ויוציאו את מצבות בית הבעל; אבל המזבחות היו במקצתן להקריב גם בהם; והנראה בעיני, כי היו הכנענים השטופים בע"ז עושים בכל בתי אלהיהם מזבח להקריב עליו הקרבנות ואבן גדולה מוצבת על פתח הבית לעמוד עליה הכומרים ואילן נטוע חוצה לה לאשר דרך הבאים שם, וגם היום הנוצרים עושים כן; והנה, השם הנכבד שנא ומאס כל מעשיהם, ואסר המצבה והאשרה, ולא השאיר רק המזבח, שהוא צורך הקרבנות, אשר הוא יתברך צוה בהם והיו נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו מאז קודם היות ע"ז בעולם" ( רמב"ן ) .

• אך זה עדיין לא מסביר את המצבות שהקים משה מייד לאחר מתן תורה.

4. שמעתי פעם הסבר, שההבדל בין מצבה לבין מזבח מבטא את השינוי באופייה של עבודת ה'. ההבדל בין מצבה לבין מזבח הוא, שמצבה עשויה מאבן אחת, ומזבח עשוי מאבנים רבות המחוברות זו לזו. בימי האבות, עבודת ה' היתה מבוססת על אנשים יחידים: ה' התגלה אל האבות באופן אישי, והם עבדו אותו באופן אישי. אבל מרגע שניתנה התורה לעם ישראל, עבודת  ה' הפכה להיות מבוססת על ציבור: ה' מתגלה אל עם ישראל כולו, ונותן תורה שאמורה להנחות את הציבור כולו. המצבה, העשויה מאבן אחת, מסמלת את עבודת ה' של אדם אחד, היוצר קשר עם ה' באופן עצמאי ומקבל ממנו הנחיות אישיות; המזבח, העשוי מאבנים רבות או מגרגרי אדמה רבים המחוברים זה לזה, מסמל את עבודת ה' של ציבור שלם, שה' מתגלה אליו ונותן לו מצוות ציבוריות.

בימי האבות, עבודת ה' היתה ממוקדת באדם הבודד, המתנתק מסביבתו ועובד את ה' באופן אישי, ולכן בימי האבות המצבה היתה אהובה ורצויה; אך בתקופת מתן תורה, ה' רצה לעבור לשלב הבא וליצור קשר עם עם שלם, העובד אותו ביחד, ולכן ציווה על בני ישראל להקים רק מזבחות. לאחר מתן תורה, ה' שונא מצבות - שונא אנשים המתנתקים מן הציבור ומנסים להתקרב אל ה' באופן אישי, כי הם דואגים רק להתקדמות האישית שלהם, וסותרים את המהלך של ה', ליצור ציבור העובד את ה' ביחד.

המצבות שהקים משה לאחר מתן תורה משקפות בדיוק את נקודת המעבר: הוא אמנם הקים מצבות, אבל לא מצבה אחת אלא  12 מצבות, כנגד 12 שבטי ישראל, כסמל לכך שמעכשיו עבודת ה' צריכה לכלול את כל 12 השבטים; יחד עם זה הוא גם הקים מזבח, כסמל לכך שמעכשיו עבודת ה' צריכה לכלול ציבור שלם ומאוחד.

רעיון דומה, בשם הראי"ה קוק, מצאתי במאמר המזבח והמצבה בעבודת ה' / הרב הלל גפן, אלול ה'תשס"א .

בנגב נמצאו 207 אתרי פולחן עם מצבות וכן נמצאו בארץ 14 מקדשים מתקופות הכלכוליתית והברונזה הקדומה .

המקדשים הראשונים בעולם הם מקדש הנמרים בבקעת עובדה והמקדש הכלכוליתי בעין גד

-- גדעון חרלפ, 2016-09-27 15:03:43

השינוי בעבודת ה' מאבן מונוליתית ואשרה למבנה מקדש ומזבח מורכבים טרם התברר מספיק

-- גדעון חרלפ, 2016-09-27 15:35:53

בעשרת הדברות לא נאסרה המצבה ולא ברור אם כך הדרישה לאחר מכן מזבח אדמה תעשה לי ? האם רשות האם ציווי מוחלט ?

-- גדעון חרלפ, 2017-03-17 18:08:58