קטגוריה:בראשית ז ט
נוסח המקרא
שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.
שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃
שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַ/תֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּ/נְקֵבָ֑ה כַּֽ/אֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | תְּרֵין תְּרֵין עָאלוּ עִם נֹחַ לְתֵיבְתָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת נֹחַ׃ |
| אונקלוס (דפוס): | תְּרֵין תְּרֵין עָלוּ עִם נֹחַ לְתֵיבוֹתָא דְּכַר וְנוּקְבָא כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יַת נֹחַ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | תְּרֵין תְּרֵין עָאלוּ לְנחַ לְתֵבוּתָא דְכַר וְנוּקְבָא הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יַת נחַ: |
רש"י
"שנים שנים" - כלם הושוו במנין זה מן הפחות היו שנים
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בָּאוּ אֶל נֹחַ – מֵאֲלֵיהֶן.
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
שנים שנים באו אל נח. אתא שיקרא בעי למיעל. אמר ליה נח: לית את יכיל, אלא אם כן נסבת לך זוג. פגע בפחתא, אמרה ליה: מן אן את אתי? אמר לה: מן גבי נח, דאזילת בעי למיעל לתיבותא ולא שבק לי, אלא אמר לי: אי אית לך בר זוג את מיעל; ואי את בעי, תהוי זוגי. אמרה ליה: ומה את יהיב לי? אמר לה: אנא מתקן עמך דכל מה דאנא מסגל את נסבת. אתקון ביניהון דכל דשיקרא מכנס תהא פחתא נסבא, ועלון תרויהון לתיבותא. כיון דנפיק, הוה שיקרא אזל ומכנס ופחתא נסבא דקדמי קדמי. אתא שיקרא אמר לה: אן אינון כל דסגילית? אמרה ליה: ולאו כן אתקנת עמי, דכל מה דאת מכנס אנא נסבא? ולא הוה ליה פתחון פה; לכך נאמר: "הרה עמל וילד שקר".
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז ט.
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה
בָּאוּ
החיות באו מעצמם.
הכתוב מדגיש שהחיות באו כפקודת אלוהים לנח. נאמר שאלוהים ציווה על נח (ביאור:בראשית ז ה), אך לא נאמר שאלוהים ציווה על החיות.
בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה
ברור שכאשר התחיל הגשם, והמים עלו, החיות חיפשו מקום מפלט, מקום גבוה לברוח מהמים.
סביר שחיות רבות עלו על עצים או גבעות, אבל מספר רב של חיות ראו את התיבה הגבוהה ומיהרו לבוא. נח עמד בדלת ובחר למי מהחיות להרשות להכנס.
החיות באו א"אֶל הַתֵּבָה" ולא כל כך "אֶל נֹחַ". החיות היו מבוהלות והמומות, ולכן ולא חשבו להתקיף חיות אחרות או את האנשים.
זָכָר וּנְקֵבָה
יש חיות שחיות בזוגות - זכר נקבה - משפחה בסיסית - הרבה ציפורים חיים בצורה זאת (אווזים).
אולם הרבה חיות חיות בצורות שונות, זכר אחד ומספר נקבות (אריה), זכר לחוד מהנקבות (פיל), כל חיה בנפרד (צי'טה), שבט עם הרבה זכרים ונקבות וכולם משפחה אחת (קופים).
נח עמד בדלת ווידא שמכל חיה יש לו זוג.
ניתן לשמוע מדברי אלוהים, שאלוהים מעדיף שבני אדם יחיו, "זָכָר וּנְקֵבָה" ביחד. צורות אחרות גורמות לסיכוסים במשפחה, קנאה, תככים, אלימות.
לפעמים גבר אחד רשאי לקחת אלמנת קרוב משפחה, כדי לשמר את שם המשפחה, וכדי להציל לאלמנות ויתומים מעוני, רעב והתעללות.
אולם כאשר גבר אחד רשאי לקחת יותר מאישה אחת, נוצרת אוכלוסיה של גברים ללא נשים. האנשים האלה נעשים אלימים, וקל לגייס אותם לצבא שיתקוף ויכבוש עמים שכנים כדי לשדוד נשים. ניתן למצוא בהיסטוריה של העולם, כיצד דתות ומנהיגים השתמשו בזה כדי להרחיב את ממלכתם.
כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ
אלוהים ציווה לבנות את התיבה, לצייד אותה למבול, להכנס לתוכה, ולהרשות לזוגות מכל חיה להכנס.
המילה "צִוָּה", בהקשר לחיות, היא במשמעות כפולה: אלוהים ציווה על נח להכניס את החיות, והחיות באו, כפי שאלוהים הודיע לנח שיקרה בעתיד.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ז ט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.