קטגוריה:בראשית ז ח
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה
המהדורה המנוקדת: מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מִן בְּעִירָא דָּכְיָא וּמִן בְּעִירָא דְּלָיְתַהָא דָּכְיָא וּמִן עוֹפָא וְכֹל דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | מִן בְּעִירָא דַּכְיָא וּמִן בְּעִירָא דְּלַיְתוֹהִי דְּכֵי וּמִן עוֹפָא וְכֹל דְּרָחֵישׁ [נ"א: דִּי רָחִישׁ] עַל אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִן בְּעִירָא דַכְיָא וּמִן בְּעִירָא דְלֵיתָא דַכְיָא וּמִן עוֹפָא וְכָל דְרָחִישׁ עַל אַרְעָא: |
רמב"ן
בכור שור
• לפירוש "בכור שור" על כל הפרק •
(בראשית ז ח): "מִן-הַבְּהֵמָה, הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן-הָעוֹף--וְכֹל אֲשֶׁר-רֹמֵשׂ, עַל-הָאֲדָמָה. ט שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה--זָכָר וּנְקֵבָה: כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ"
- "מן הבהמה הטהורה" – שאינה מאוסה לאכול, ומתוך שדרך לאוכלה ממעטין אותה, ולכך צריך ליקח ממנה שבעה זוגות כדי לחיות זרע, אבל הטמאה שהיא מאוסה ואין דרך לאוכלה, סגי בזוג אחד; ואף על פי שיש מהם שהגוים אוכלים, כגון חזיר ארנבת ושפן, הם משריצים ויולדים הרבה בכרס אחד.
- "שנים שנים באו אל נח" – זוגות זוגות באו מעצמן. אבל יש לתמוה, למה הוצרך לשבע נקבות שבעה זכרים, הלא יעקב כששלח מנחה לעשו לא שלח לעשר רחלים ולעשר עזים כי אם זכר אחד, כדכתיב (בראשית לב טו): "עזים מאתים ותישים עשרים, רחלים' וגו'" ולארבע פרות פר אחד, כדכתיב (בראשית לב טז): "פרות ארבעים ופרים עשרה", דבכך להם די, ותרנגול אחד יספיק לכמה תרנגולות. ויש לומר, שמזה [הבין נח] שהקב"ה חפץ שיקריב לו קרבן מאותן זכרים יתרים, וכן עשה, (בראשית ח כ): "ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות", וכל קרבן עולה זכר הוא, דכתיב (ויקרא א ג): "אם עולה קרבנו... זכר תמים".
- פירוש מקורי של בכור שור, המשלב בין הפרשנות המקובלת (ריבוי הבהמות הטהורות כדי להקריב קרבן), לבין חידוש משלו – מן הבהמות הטהורות אוכלים, ולא כן מן הבהמות הטמאות (דהיינו, המאוסות, לשיטתו הרציונליסטית בטעמי המצוות). זאת באמצעות שימוש בדרך הדיאלקטית של קושיה ותירוץ, בהשוואה להיגיון ולמקום אחר במקרא.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז ח.
וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה
אלוהים כבר ציווה על נח: "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה - אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם - אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" (ביאור:בראשית ז ב). עכשו מגיעות החיות, הטהורות ושאינן טהורות, וכל החיות רוצות להכנס בזוגות לתיבה. אלוהים לא רצה שנח יגרום להכחדה של יצורים שאלוהים עשה, רק בגלל טעם אישי.
לכל החיות יש תפקיד במערכת הטבע. כל חיה תורמת, בצורה זאת או אחרת, לטובת כל שאר החיות.
לא ברור למה אלוהים היה צריך להביא את היתושים, לאלפי הסוגים השונים שלהם, או חיות אחרות שגורמות צער וסבל, כמו שרשורים ושאר העלוקות והקרציות. אולם ברור שאלוהים רצה את כולם. בשרשרת האוכל, אם היתושים יעלמו אז העטלפים ימותו מרעב, וכך הלאה. ובכל מקרה, אם קיים מקור מזון שאינו מנוצל, לפי חוקי האבולוציה שאלוהים יצר, יתוש חדש יתפתח.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ז ח"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.