מ"ג בראשית ז ח


<< · מ"ג בראשית · ז · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהוֹרָ֔ה וּמִ֨ן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָע֔וֹף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
מִן בְּעִירָא דָּכְיָא וּמִן בְּעִירָא דְּלָיְתַהָא דָּכְיָא וּמִן עוֹפָא וְכֹל דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא׃
אונקלוס (דפוס):
מִן בְּעִירָא דַּכְיָא וּמִן בְּעִירָא דְּלַיְתוֹהִי דְּכֵי וּמִן עוֹפָא וְכֹל דְּרָחֵישׁ [נ"א: דִּי רָחִישׁ] עַל אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
מִן בְּעִירָא דַכְיָא וּמִן בְּעִירָא דְלֵיתָא דַכְיָא וּמִן עוֹפָא וְכָל דְרָחִישׁ עַל אַרְעָא:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה שנים שנים באו אל נח" - פירש רש"י כולן הושוו במנין זה מן הפחות היו שנים ואחרים אמרו (רד"ק) כי פירוש שנים זוגות לומר שהיו באים זכר ונקבה יחד ועל דעתי שכן היה שבאו מכלם שנים זכר ונקבה מעצמם ונח הוסיף להביא מן הטהורים ששה זוגות כי הבאים להנצל באו מעצמם ואשר לצורך קרבן טרח במצוה כי כן נאמר לו וטעם ויעש נח ככל אשר צוהו ה' (לעיל פסוק ה) אמרו בבראשית רבה (לב ה) זה שיכין לכנוס בהמה וחיה ועוף כלומר הטהורים שטרח הוא אחריהם ולקחם אל ביתו והכתוב שאמר פעם שלישית כאשר צוה אלהים את נח (פסוק ט) לומר שעשה כאשר צוהו בכניסת התיבה כי הוא נמשך למעלה עם ויבא נח לומר שבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אל התיבה ומן הבהמה והעוף והרמש שנים שנים שבאו אליו אל התיבה וכלם באו אתו שנכנסו בתיבה מפני מי המבול כאשר צוה אותו אלהים וחזר ופירש החדש והיום שבא המבול וכיצד בא ואמר כי בעצם אותו היום הוא שבא נח אל התיבה ועמו כל הבשר החי לא קודם לכן

בכור שור

לפירוש "בכור שור" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

====המבול====

(בראשית ז ח): "מִן-הַבְּהֵמָה, הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן-הָעוֹף--וְכֹל אֲשֶׁר-רֹמֵשׂ, עַל-הָאֲדָמָה. ט שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה--זָכָר וּנְקֵבָה: כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ"

"מן הבהמה הטהורה" – שאינה מאוסה לאכול, ומתוך שדרך לאוכלה ממעטין אותה, ולכך צריך ליקח ממנה שבעה זוגות כדי לחיות זרע, אבל הטמאה שהיא מאוסה ואין דרך לאוכלה, סגי בזוג אחד; ואף על פי שיש מהם שהגוים אוכלים, כגון חזיר ארנבת ושפן, הם משריצים ויולדים הרבה בכרס אחד.
"שנים שנים באו אל נח" – זוגות זוגות באו מעצמן. אבל יש לתמוה, למה הוצרך לשבע נקבות שבעה זכרים, הלא יעקב כששלח מנחה לעשו לא שלח לעשר רחלים ולעשר עזים כי אם זכר אחד, כדכתיב (בראשית לב טו): "עזים מאתים ותישים עשרים, רחלים' וגו'" ולארבע פרות פר אחד, כדכתיב (בראשית לב טז): "פרות ארבעים ופרים עשרה", דבכך להם די, ותרנגול אחד יספיק לכמה תרנגולות. ויש לומר, שמזה [הבין נח] שהקב"ה חפץ שיקריב לו קרבן מאותן זכרים יתרים, וכן עשה, (בראשית ח כ): "ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות", וכל קרבן עולה זכר הוא, דכתיב (ויקרא א ג): "אם עולה קרבנו... זכר תמים".


  • פירוש מקורי של בכור שור, המשלב בין הפרשנות המקובלת (ריבוי הבהמות הטהורות כדי להקריב קרבן), לבין חידוש משלו – מן הבהמות הטהורות אוכלים, ולא כן מן הבהמות הטמאות (דהיינו, המאוסות, לשיטתו הרציונליסטית בטעמי המצוות). זאת באמצעות שימוש בדרך הדיאלקטית של קושיה ותירוץ, בהשוואה להיגיון ולמקום אחר במקרא.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח - ט) "מן הבהמה וגו'". הבדל שני שלא הבדיל בין הטהורה לטמאה שמכולם לא לקח רק שנים שהם זוג אחד זו"נ. ג] שאז לקח גם רומש על האדמה וכל המינים, מה שבפעם הא' לא לקח רק ממה שנמצאו בביתו של נח. ד] ששנים שנים באו אל נח מעצמם, ולא באו אל נח לצרכו רק אל התבה לקיום המין, וכ"ז היה כאשר צוה אלהים את נח מצד צווי של שם אלהים שמשגיח על קיום המינים לא מצד צווי שם ההוי"ה שהוא ההשגחה על בית נח וקניניו:

 

<< · מ"ג בראשית · ז · ח · >>