קטגוריה:בראשית ז ג
נוסח המקרא
גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ
גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.
גַּ֣ם מֵע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיּ֥וֹת זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָאָֽרֶץ׃
גַּ֣ם מֵ/ע֧וֹף הַ/שָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּ/נְקֵבָ֑ה לְ/חַיּ֥וֹת זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָ/אָֽרֶץ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אַף מֵעוֹפָא דִּשְׁמַיָּא שִׁבְעָה שִׁבְעָה דְּכַר וְנוּקְבָּא לְקַיָּימָא זַרְעָא עַל אַפֵּי כָּל אַרְעָא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | אַף מֵעוֹפָא דִּשְׁמַיָּא שַׁבְעָא שַׁבְעָא דְּכַר וְנוּקְבָא לְקַיָּמָא זַרְעָא עַל אַפֵּי כָל אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּרַם מִן צִפְּרֵי שְׁמַיָא שׁוּבְעָא שׁוּבְעָא דְכַר וְנֻקְבָא לְקַיָימָא מִנְהוֹן זַרְעָא עַל אַרְעָא: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז ג.
גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה
גַּם
מכל היונקים, אלוהים הורה לנוח לקחת שבע זוגות רק מהיונקים שהם בהמות טהורות.
לפני שאלוהים הורה למשה מה הם החיות הטהורות, אנחנו לא ידענו מה הם הבהמות הטהורות, אבל נוח לא שאל להסברים, וניתן להבין שנוח ידע למה אלוהים מתכוון, וידע שמה שהוא חושב, זה נכון לאלוהים.
המילה "גַּם" מחברת את המשפט הזה למשפט הקודם. כלומר מה שהיה נכון במשפט הראשון ממשיך במשפט הזה רק שעוף השמים הוא הנושא ולא בהמות. גם ענין שבעת הזוגות חוזר, לכן ניתן להבין שמדובר בציפור שמקבילה לבהמה.
אלוהים לא אמר 'מכל עוף השמים', כי אז זה היה כולל את כל העופות: אוכלי עשב וטורפים. אלוהים הגביל מכל העופות רק קבוצה קטנה מהכול: מהעופות הטהורים.
מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם
"מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם" הם הציפורים שעפות, או שמסוגלות לעוף לפחות מרחק מה.
כשם שבהמות הם יונקים אוכלי עשב מהצומח שנעשו מבויתים, כך סביר ש"מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם" כולל רק את העופות שאוכלות עשב, חרקים, רמשים וזוחלים, ונעשו מבויתים כמו: תרנגולת, יונה, ברווז, למיניהן.
זָכָר וּנְקֵבָה
אלוהים לא העניק לעופות את הזכות להיות 'איש ואשתו'.
לא ברור למה עופות נחשבו לפחותות מהבהמות, הן גם בעופות יש מינים שבוחרים בן זוג יחיד, וחיים ביחד עונה שלמה או לכל החיים.
לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ
אלוהים מסביר למה מהחיות הטהורות נוח צריך לקחת שבע זוגות. ההסבר הזה תקף גם לבהמות הטהורות, כשם שעניין בחירת העופות מקביל לבחירת הבהמות הטהורות.
אלוהים חשש שמספר עופות ימותו במסע בתיבה, וגם שנוח יעלה קורבן בסוף המסע, ויאכל עופות בזמן המסע. לכן כדי להבטיח שלפחות זוג אחד ימשיך את הזרע, אלוהים הורה לנוח לקחת שבעה זוגות.
יש כאן גם הוראה לא להקריב את הזוג האחרון, כי אז לא ישאר זרע.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ז ג"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.