פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כסף = רצון, ואמצעי לביטוי כמותי שלועריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: כסף

השורש כסף מציין רצון חזק, תאוה וחמדה:

  • בראשית לא ל: " "וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ, כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ - לָמָּה גָנַבְתָּ" "אֶת אֱלֹהָי?" " ( פירוט )
  • (תהלים פד ג): "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה', לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי"
  • (איוב יד טו): "תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף"

המתכת הידועה, ששימשה כאמצעי-קניין עיקרי מימי התנ"ך ועד לפני כמאה שנה, נקראת גם היא כֶּסֶף, למשל:

  • (בראשית יג ב): "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב"
  • (בראשית יז יב): "וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם, יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא"
  • (בראשית כ טז): "וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת"
  • (בראשית כג טז): "וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר"
  • (בראשית לז כח): "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%96_%D7%9B%D7%97 פירוט] )
  • (בראשית מג יב): "וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא"
  • (בראשית מז יד): "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה"

מה הקשר בין שתי המשמעויות?

1. יש אומרים שהמתכת נקראת כסף כי " "הכל נכספים לו" " (שבי"ל, קונקורדנציה) - התאוה הכללית ביותר של האדם היא תאווה לכסף, כי בכסף אפשר להשיג (כמעט) כל דבר אחר.

2. אולם ייתכן שהקשר הוא יסודי יותר - הכסף הוא גם האמצעי לבטא באופן מדוייק את עוצמת הכיסופים: " "הכסף, בצורתו המקובלת כאמצעי תשלום, משמש בפועל כמדד לערך הסחורה. ככל שהקונה מעוניין יותר בסחורה, כך הוא מוכן להיפרד מסכום כסף גדול יותר על-מנת לקבלה. הכסף מסמן את הרצון של הקונה, ומכמת אותו לטובת העיסקה... כמו שהמילים משמשות להבעת הרצון... כך הכסף הוא למעשה השפה של הכיסופים. הכסף הוא השפה של הכיסוף הנמצא עמוק בלב, והוא המשחרר אותו לאויר העולם..." " (רוני בר-לב, "האתיקה הנחמנית ורוח הצדיקיזם", בתוך "על הכלכלה ועל המחיה", בעריכת איתמר ברנר ואהרן אריאל לביא) .

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

השורש כסף במשמעות של רצון נמצא, לפי חלק מהפירושים, גם ב (צפניה ב א): "התקוששו וקושו הגוי לא נכסף"( פירוט ).

הקשר בין כסף לבין כיסופים נרמז בפסוקים:

  • דברים יד כה: " "וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף, וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ, וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ." "וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשְׁךָ; וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ" "
  • ובדרך רמז בפרשת המשכן, (שמות כז יא): "וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף"- חישוקים מלשון חשק.
  • ואולי גם כאן, (הושע ט ו): "כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם"

הקשר נזכר פעמים רבות בקבלה ובחסידות. למשל, על (בראשית כג טז): "ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר"דרשו בזוהר שהכוונה לארבע-מאות עולמות של כיסופים שיורשים הצדיקים לעתיד לבוא (זוהר א קכג ע"ב) . כך גם מובא בשם ר' נחמן מברסלב: " "פעם אחת אמר: צמאון הוא תאוה גדולה. ולפי הבנתי, כונתו היתה לרמז לנו מענין השתוקקות וכסופין וצמאון להשם יתברך שהוא דבר נפלא מאד. כמו הצמא מאד כשהוא בא אל המים, שיש לו תענוג גדול משתיתו לגדל צמאונו. נמצא שעקר תענוג הגדול הוא על ידי הצמאון. כמו כן הוא כל עניני כסופין וגעגועים דקדשה להשם יתברך ולעבודתו באמת. וזהו עקר תענוג עולם הבא, שאז יזכו לרצון ולכסופין, בחינת רעוא דרעוין, שהוא בחינת הסתלקות משה. והוא בחינת ארבע מאות עלמין דכסופין דירתין צדיקיא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב: ארבע מאות שקל כסף וכו', כמבאר בזהר הקדוש, דכסופין דיקא. כי אז יזכו לצמאון ולכסופין אמתיים להשם יתברך, שזהו עקר התענוג של עולם הבא, שיזכו בכל פעם לרוות צמאונם" " ( ר' נתן מנעמירוב, שיחות הר"ן רנט ) .

כסף נזכר פעמים רבות בחוקי התורה, למשל:

  • (שמות כא יא): "ואם שלש אלה לא יעשה לה, ויצאה חנם אין כסף"
  • (שמות כא לב): "אם עבד יגח השור או אמה - כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל"
  • (שמות כא לד): "בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו"
  • (שמות כב ו): "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים"( פירוט )
  • (שמות כב טז): "אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת"( פירוט )
  • (שמות כב כד): "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך"
  • (שמות לח כה): "וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש"
  • (ויקרא ה טו): "נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' והביא את אשמו לה' איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם"
  • (ויקרא כה נ): "וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו"
  • (ויקרא כז ג): "והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש"
  • (במדבר י ב): "עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות"
  • (במדבר יח טז): "ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא"
  • (דברים ב ו): "אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם"( פירוט )
  • (דברים יז יז): "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד"
  • (דברים כא יד): "והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה"
  • (דברים כב יט): "וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו"
  • (דברים כב כט): "ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו"
  • (דברים כג כ): "לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך"

מצד שני, כסף יכול להפוך גם לעבודה זרה. כך דרשו חכמים על הפסוקים:

  • (שמות כ יט): "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם"( פירוט ).
  • (דברים ז כה): "פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת ה' אלהיך הוא"( פירוט )
  • (דברים כט טז): "ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם"
  • (שופטים יז ד): "וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו"
  • (ישעיהו מ יט): "הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף"
  • (ישעיהו מו ו): "הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו"
  • (ירמיהו י ט): "כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם"

פסוקים נוספים:

  • (שופטים ה יט): "באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו"
  • (שופטים ט ד): "ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו"
  • (שופטים טז ה): "ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף"
  • (שופטים יז ב): "ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני לה'"
  • (שופטים יז י): "ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי"
  • (שמואל א ב לו): "והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם"
  • (שמואל א ט ח): "ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו"
  • (שמואל ב יח יא): "ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת"
  • (שמואל ב יח יב): "ויאמר האיש אל יואב ולא אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום"
  • (שמואל ב כא ד): "ויאמרו לו הגבענים אין לי כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם"
  • (שמואל ב כד כד): "ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה לה' אלהי עלות חנם ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים"
  • (מלכים א י כא): "וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור, אין כסף, לא נחשב בימי שלמה למאומה"
  • (מלכים א י כז): "ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב"
  • (מלכים א י כט): "ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ולמלכי ארם בידם יצאו"
  • (מלכים א טז כד): "ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון"
  • (מלכים א כ לט): "ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול"
  • (מלכים א כא ב): "וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה"
  • (מלכים ב ה ה): "ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים"
  • (מלכים ב ה כב): "ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים"
  • (מלכים ב ה כג): "ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו"
  • (מלכים ב ה כו): "ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות"
  • (מלכים ב ו כה): "ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים בחמשה כסף"
  • (מלכים ב יב ה): "ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית ה' כסף עובר איש כסף נפשות ערכו כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ה'"
  • (מלכים ב יב יא): "ויהי כראותם כי רב הכסף בארון ויעל ספר המלך והכהן הגדול ויצרו וימנו את הכסף הנמצא בית ה'"( פירוט )
  • (מלכים ב טו יט): "בא פול מלך אשור על הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר כסף להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו"
  • (מלכים ב טו כ): "ויצא מנחם את הכסף על ישראל על כל גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא עמד שם בארץ"
  • (מלכים ב כג לג): "ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך בירושלם ויתן ענש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב"
  • (מלכים ב כג לה): "והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה"
  • (ישעיהו ב ז): "ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו"
  • (ישעיהו ז כג): "והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה"
  • (ישעיהו יג יז): "הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו"
  • (ישעיהו מג כד): "לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך"( פירוט )
  • (ישעיהו מח י): "הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני"( פירוט )
  • (ישעיהו נב ג): "כי כה אמר ה' חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו"
  • (ישעיהו נה א): "הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב"( פירוט )
  • (ישעיהו ס יז): "תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה"
  • (ירמיהו ו ל): "כסף נמאס קראו להם כי מאס ה' בהם"
  • (ירמיהו לב ט): "ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף"
  • (ירמיהו לב י): "ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים"
  • (יחזקאל טז יג): "ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה"
  • (יחזקאל כב יח): "בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו"
  • (יחזקאל כב כ): "קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם"
  • (יחזקאל כב כב): "כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני ה' שפכתי חמתי עליכם"
  • (יחזקאל כז יב): "תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך"
  • (יחזקאל כח ד): "בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך"
  • (יחזקאל לח יג): "שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול"
  • (הושע ב י): "והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל"
  • (הושע ג ב): "ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים"
  • (עמוס ב ו): "כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים"
  • (עמוס ח ו): "לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר"( פירוט )
  • (מיכה ג יא): "ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ה' ישענו לאמר הלוא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה"
  • (נחום ב י): "בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה"
  • (חבקוק ב יט): "הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו"
  • (צפניה א יא): "הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף"
  • (חגי ב ח): "לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות"
  • (זכריה ו יא): "ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול"
  • (זכריה ט ג): "ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות"
  • (זכריה יא יב): "ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף"
  • (זכריה יג ט): "והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר ה' אלהי"
  • (זכריה יד יד): "וגם יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד"
  • (מלאכי ג ג): "וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו לה' מגישי מנחה בצדקה"
  • (דברי הימים א יח י): "וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף ונחשת"
  • (דברי הימים א יח יא): "גם אתם הקדיש המלך דויד לה' עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק"
  • (דברי הימים א יט ו): "ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לשכר להם מן ארם נהרים ומן ארם מעכה ומצובה רכב ופרשים"
  • (דברי הימים א כא כב): "ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח לה' בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם"
  • (דברי הימים א כא כד): "ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך לה' והעלות עולה חנם"
  • (דברי הימים א כב יד): "והנה בעניי הכינותי לבית ה' זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף"
  • (דברי הימים א כב טז): "לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי ה' עמך"
  • (דברי הימים א כח יד): "לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה לכל כלי הכסף במשקל לכל כלי עבודה ועבודה"
  • (דברי הימים א כח טו): "ומשקל למנרות הזהב ונרתיהם זהב במשקל מנורה ומנורה ונרתיה ולמנרות הכסף במשקל למנורה ונרתיה כעבודת מנורה ומנורה"
  • (דברי הימים א כח טז): "ואת הזהב משקל לשלחנות המערכת לשלחן ושלחן וכסף לשלחנות הכסף"
  • (דברי הימים א כח יז): "והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור"
  • (דברי הימים א כט ב): "וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרב"
  • (דברי הימים א כט ג): "ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש"
  • (דברי הימים א כט ד): "שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים"
  • (דברי הימים א כט ה): "לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום לה'"
  • (דברי הימים א כט ז): "ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים"
  • (דברי הימים ב א טו): "ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב"
  • (דברי הימים ב א יז): "ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו"
  • (דברי הימים ב ב ו): "ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי"
  • (דברי הימים ב ב יג): "בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך"
  • (דברי הימים ב ה א): "ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית ה' ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים נתן באצרות בית האלהים"
  • (דברי הימים ב ט יד): "לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה"
  • (דברי הימים ב ט כ): "וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה"
  • (דברי הימים ב ט כא): "כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים"
  • (דברי הימים ב ט כד): "והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה"
  • (דברי הימים ב ט כז): "ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב"
  • (דברי הימים ב טו יח): "ויבא את קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים"
  • (דברי הימים ב טז ב): "ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית ה' ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר"
  • (דברי הימים ב טז ג): "ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי"
  • (דברי הימים ב יז יא): "ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות"
  • (דברי הימים ב כא ג): "ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצרות ביהודה ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור"
  • (דברי הימים ב כד ה): "ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים"
  • (דברי הימים ב כד יא): "ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב"
  • (דברי הימים ב כד יד): "וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה' כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית ה' תמיד כל ימי יהוידע"
  • (דברי הימים ב כה ו): "וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל במאה ככר כסף"
  • (דברי הימים ב כה כד): "וכל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עבד אדום ואת אצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון"
  • (דברי הימים ב כז ה): "והוא נלחם עם מלך בני עמון ויחזק עליהם ויתנו לו בני עמון בשנה ההיא מאה ככר כסף ועשרת אלפים כרים חטים ושעורים עשרת אלפים זאת השיבו לו בני עמון ובשנה השנית והשלשית"
  • (דברי הימים ב לב כז): "ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה"
  • (דברי הימים ב לד ט): "ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי ירושלם"
  • (דברי הימים ב לד יד): "ובהוציאם את הכסף המובא בית ה' מצא חלקיהו הכהן את ספר תורת ה' ביד משה"( פירוט )
  • (דברי הימים ב לד יז): "ויתיכו את הכסף הנמצא בבית ה' ויתנוהו על יד המפקדים ועל יד עושי המלאכה"
  • (דברי הימים ב לו ג): "ויסירהו מלך מצרים בירושלם ויענש את הארץ מאה ככר כסף וככר זהב"
  • (תהלים יב ז): "אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים"
  • (תהלים סו י): "כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף"
  • (תהלים סח יד): "אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ"
  • (תהלים סח לא): "גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו"
  • (תהלים קה לז): "ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל"
  • (תהלים קטו ד): "עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם"
  • (תהלים קיט עב): "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"
  • (תהלים קלה טו): "עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם"
  • (איוב ג טו): "או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף"
  • (איוב כב כה): "והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך"
  • (איוב כז טז): "אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש"
  • (איוב כז יז): "יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק"
  • (איוב כח א): "כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו"
  • (איוב כח טו): "לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה"
  • (איוב לא לט): "אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי"
  • (משלי ב ד): "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה"( פירוט )
  • (משלי ג יד): "כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה"( פירוט )
  • (משלי ז כ): "צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו"( פירוט )
  • (משלי ח י): "קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר"( פירוט )
  • (משלי ח יט): "טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר"( פירוט )
  • (משלי י כ): "כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט"( פירוט )
  • (משלי טז טז): "קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף"( פירוט )
  • (משלי יז ג): "מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות ה'"( פירוט )
  • (משלי כב א): "נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב"( פירוט )
  • (משלי כה ד): "הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי"( פירוט )
  • (משלי כה יא): "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו"( פירוט )
  • (משלי כו כג): "כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע"( פירוט )
  • (משלי כז כא): "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו"( פירוט )
  • (שיר השירים א יא): "תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף"
  • (שיר השירים ג י): "עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם"
  • (שיר השירים ח ט): "אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז"
  • (שיר השירים ח יא): "כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף"
  • (קהלת ב ח): "כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות"
  • (קהלת ה ט): "אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל"
  • (קהלת ז יב): "כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה"
  • (קהלת י יט): "לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל"
  • (קהלת יב ו): "עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור"
  • (איכה ה ד): "מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו"
  • (אסתר א ו): "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%90_%D7%95 פירוט] )
  • (אסתר ג ט): "אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%92_%D7%98 פירוט] )
  • (אסתר ג יא): "ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%92_%D7%99%D7%90 פירוט] )
  • (אסתר ד ז): "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודיים לאבדם"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%93_%D7%96 פירוט] )
  • (דניאל ב לב): "הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש"
  • (דניאל יא ח): "וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון"
  • (דניאל יא לח): "ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות"
  • (דניאל יא מג): "ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו"
  • (עזרא א ד): "וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם"
  • (עזרא א ו): "וכל סביבתיהם חזקו בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות לבד על כל התנדב"
  • (עזרא א ט): "ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים"
  • (עזרא א י): "כפורי זהב שלשים כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף"
  • (עזרא א יא): "כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם"
  • (עזרא ב סט): "ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש רבאות ואלף וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה"
  • (עזרא ג ז): "ויתנו כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%92_%D7%96 פירוט] )
  • (עזרא ז טו): "ולהיבלה כסף ודהב די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה"
  • (עזרא ז טז): "וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם"
  • (עזרא ז כב): "עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כרין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב"
  • (עזרא ח כה): "ואשקולה להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל ישראל הנמצאים"
  • (עזרא ח כו): "ואשקלה על ידם כסף ככרים שש מאות וחמשים וכלי כסף מאה לככרים זהב מאה ככר"
  • (עזרא ח כח): "ואמרה אלהם אתם קדש לה' והכלים קדש והכסף והזהב נדבה לה' אלהי אבתיכם"
  • (עזרא ח ל): "וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו"
  • (עזרא ח לג): "וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בנוי הלוים"
  • (נחמיה ה ד): "ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו"
  • (נחמיה ה י): "וגם אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה נא את המשא הזה"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%94_%D7%99 פירוט] )
  • (נחמיה ה יא): "השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם"
  • (נחמיה ה טו): "והפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים גם נעריהם שלטו על העם ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלהים"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%94_%D7%98%D7%95 פירוט] )
  • (נחמיה ז ע): "ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים"
  • (נחמיה ז עא): "ואשר נתנו שארית העם זהב דרכמונים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה"


תגובותעריכה

כסף מזוקק

כסופים געגועים

ספר מלאכי פרק ג (ג) וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיהֹוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה:

יעקב אבינו נכסף נזקק רוחנית לבית אביו

העניים נזקקים [ומזוקקים] ככסף וגם העניים זקוקים לכסף

[1]

-- daian moshe, 2011-11-12 18:48:31


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כסף - רצון, ואמצעי לביטוי כמותי שלו

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-11-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ksf