קטגוריה:הושע ט ו

◥

►

◄

כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם מַחְמַד לְכַסְפָּם קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם חוֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

כִּֽי־הִנֵּ֤ה הָֽלְכוּ֙ מִשֹּׁ֔ד מִצְרַ֥יִם תְּקַבְּצֵ֖ם מֹ֣ף תְּקַבְּרֵ֑ם מַחְמַ֣ד לְכַסְפָּ֗ם קִמּוֹשׂ֙ יִֽירָשֵׁ֔ם ח֖וֹחַ בְּאׇהֳלֵיהֶֽם׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

כִּֽי־הִנֵּ֤ה הָֽלְכוּ֙ מִ/שֹּׁ֔ד מִצְרַ֥יִם תְּקַבְּצֵ֖/ם מֹ֣ף תְּקַבְּרֵ֑/ם מַחְמַ֣ד לְ/כַסְפָּ֗/ם קִמּוֹשׂ֙ יִֽירָשֵׁ֔/ם ח֖וֹחַ בְּ/אָהֳלֵי/הֶֽם׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי הָא יִגְלוּן מִן קֳדָם בָּזוֹזִין לְמִצְרַיִם יִתְכַּנְשׁוּן לְמָפֵיס יִתְקַבְּרוּן בֵּית חֶמְדַת כַּסְפְּהוֹן קַרְסוּלִין יִשְׁרוּן בְּהוֹן חֲתוּלִין בְבִרְנְיָתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כי הנה הלכו" - ממקומם מרוב שודדים שיבאו עליהם עם נבוכדנצר

"מוף" - מארץ מצרים היא

"מחמד לכספם" - בתי חמדת אוצרות כספם

"קימוש וגו' חוח" - מיני חיות תרגם יונתן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כי הנה הלכו משד", לעומת מ"ש ושב אפרים מצרים, וישראל היו חושבים שהם שבים לארץ מולדתם כי האומה בראשיתה נולדה במצרים, ודומה בעיניהם כמי ששב אל ארץ מולדתו ששם ינק משדי אמו, והוא שב אל שדי אמו ואל חדר הורתו, ועפ"ז אומר הנביא כי הוא דמיון כוזב, כי באמת א"י הוא שדי אמם, שם ינקו דבש וחלב והיא ארץ הורתם, כמ"ש על שדים סופדים (ישעיה ל"ג), ועתה שגלו מארצם "הנה הלכו משוד" אמם, ודומים כמי שהולך מארץ מולדתו אל ארץ קבורתו, כי למצרים הם הולכים למות ולהקבר שם, כי "מצרים תקבצם" כדי "שמוף תקברם" כי שם תהיה קבורתם, ומי יהיה היורש את נחלתם ואת עשרם, אמר המקום שהיה "מחמד לכספם קימוש יירשם וחוח" הוא יהיה השוכן "באהליהם" אשר ישארו שממה: