קטגוריה:עזרא ג ז
נוסח המקרא
ויתנו כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם
וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם.
וַיִּ֨תְּנוּ־כֶ֔סֶף לַחֹצְבִ֖ים וְלֶחָרָשִׁ֑ים וּמַאֲכָ֨ל וּמִשְׁתֶּ֜ה וָשֶׁ֗מֶן לַצִּֽדֹנִים֙ וְלַצֹּרִ֔ים לְהָבִיא֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ אֶל־יָ֣ם יָפ֔וֹא כְּרִשְׁי֛וֹן כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֖ס עֲלֵיהֶֽם׃
וַ/יִּ֨תְּנוּ־כֶ֔סֶף לַ/חֹצְבִ֖ים וְ/לֶ/חָרָשִׁ֑ים וּ/מַאֲכָ֨ל וּ/מִשְׁתֶּ֜ה וָ/שֶׁ֗מֶן לַ/צִּֽדֹנִים֙ וְ/לַ/צֹּרִ֔ים לְ/הָבִיא֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֤ים מִן־הַ/לְּבָנוֹן֙ אֶל־יָ֣ם יָפ֔וֹא כְּ/רִשְׁי֛וֹן כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֖ס עֲלֵי/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
רש"י
"אל ים יפוא" - דרך הים היו מביאים אותם
"כרשיון" - כאשר היה רשות המלך עליהם לבנות הבית כרשיון לשון רשות מגזרת רשה שהרי מן אבה יאמר אביון ומן צבה יאמר צביון ומן חזה חזיון ומן רעה רעיון מן חבה חביון ומן רשה יאמר רשות כמו מן ענה ענות ומן שבה שבות ומן ראה ראות ומן זנה זנות נמצאו רשות ורשיון באין ויוצאין מגיזרה אחת לפי שער הדקדוק ולשון א' הם ומנחם חברו ל' ארשת שפתינו ולא דקדק בגיזרתו ואעפ"כ שני פנים הללו קרובים זה לזה במשמעותםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לחוצבים" - המה כורתי האבנים ממקום מחצבם
"ולחרשים" - הם האומנים בוני הקיר
"לצדונים ולצורים" - כי יודעים המה לכרות העצים כמ"ש (במ"א) בבנין שלמה
"אל ים יפוא" - להשיטם עליו ולבוא לירושלים
"כרשיון" - כרשות כורש אשר היה עליהם לבנות את הבית
מצודת ציון
"לצדונים ולצורים" - אנשי צידון וצור
"כרשיון" - הוא מלשון רשות הידוע בדרז"למלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ז) למה אמר כרשיון כורש עליהם שהוא למותר?:
(ז) "כרשיון כרש", כי עצי הלבנון היו שייכים למלך ולא היו יכולים לקחת עצים משם בלא רשות המלך כמבואר בנחמיה [ב' ח'], והם שלחו להביא עצים משם לא לקנות בכסף, מפני שבמכתב כורש היה כתוב ונפקתא מבית מלכא תתיהב כמבואר לקמן [ו' ד'], ואחר שצוה שיהיה הוצאת הבנין על הוצאותיו היו יכולים לקחת כרשיון כורש עליהם:
במלכים א ה ובדברי הימים ב ב מובא גם כן ששלמה המלך השתמש בשירות של מלך צור לכרות עצים והדברים מקבילים.
העברת העצים מהלבנון לירושלים:
מלכים: כג עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָּה, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת רפסודות עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם אפרק את הרפסודות וְאַתָּה תִשָּׂא תקח אותם מהחוף לירושלים.
דברי הימים: טו וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן כְּכָל צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל יָם יָפוֹ, וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם.
אצלנו: לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא נמל יפו, ומשם לירושלים.
התשלום תמורת העצים:
מלכים: כה וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ, וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית, כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה.
דברי הימים: יד וְעַתָּה הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן אֲשֶׁר אָמַר אֲדֹנִי יִשְׁלַח לַעֲבָדָיו.
אצלנו: וּמַאֲכָל חיטים וּמִשְׁתֶּה יין וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים.
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "עזרא ג ז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.