ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נדרים/פרק שמיני
פרק שמיני – קונם יין עריכה
ירושלמי נדרים, פרק ח, הלכה א עריכה
מתני’: ח_אקונם יין שאיני טועם היום, אינו אסור אלא עד שתחשך. ח_בשבת זו, אסור בכל השבת ושבת לשעבר. ח_גחדש זה, אסור בכל החדש וראש חודש להבא
[ע"א]
[ע"ב]
1 ח_א מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רט"ז סעיף א', סמ"ג לאוין רמב:
2 ח_ב מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ב',טור ושו"ע יו"ד סי' רט"ז סעיף ג':
3 ח_ג מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רט"ז סעיף ד':
-----------------------------------דף כו עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כו עמוד א]
ח_דשנה זו, אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבוא. ח_השבוע זה, אסור בכל השבוע ושביעית לשעבר. ואם אמר ח_ויום אחד, ח_זשבת אחת, ח_חחדש אחד, ח_טשנה אחת, ח_ישבוע אחד. אסור מיום ליום:
גמ’: תנן, קונם יין שאיני טועם היום, אינו אסור אלא עד שתחשך. הא משחשיכה מותר. לית הדא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן°? דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. ודרך בני אדם לשייך את הלילה ליום שלפניו. גם בלשון בני אדם פעמים שהלילה נחשב יום חדש שהרי לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה ברומשא בערב, לא טעמית כלום עד רמשית אין דרך בני אדם לומר לא אכלתי כל היום עד הערב אלא אמר לא אכלתי כלום אתמול משמע שבלשון בני אדם הלילה משוייך ליום המחר? אמור דבתרה אימא סיפא והיא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן°. שהרי נאמר שאם אמר יום זה אסור מעת לעת. והרי בלשון בני אדם היום לא כולל את הלילה. לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה בצפרא לא טעמית כלום רומשית בלילה אלא מימור לא טעמית כלום יום דין אין דרך בני אדם לומר לחבירו בבקר לא אכלתי כלום בליה אלא אומר לא אכלתי כלום היום משמע שהיום והלילה קרויים יום בלשון בני אדם. לגבי יום נאמר איני טועם היום, ולא נאמר מה הדין אם אמר איני טועם יום זה. ולגבי שבת נאמר שאיני טועם שבת זו. ולא נאמר מה הדין אם אמר שאיני טועם השבת. ונוכל ללמוד אחד מהשני. יום זה משבת זו. כשם שאם אמר שבת זו, כוונתו עד סוף השבוע. אף כשאומר יום זה כוונתו עד סוף היום. והשבת מהיום. כשם שאם אמר היום כוונתו רק לאותו יום, כך אם אמר איני טועם השבת כוונתו רק לאותה שבת. משמע שאם אמר יום זה אסור מעת לעת. כמאן דאמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה. ברם כמאן דאמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם אינו אסור אלא אותו יום בלבד. אמר רבי יונה בוצרייא רבי יונה בוצרייא° כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה, סובר המתן לי הדין יומא. וכוונתו מעת לעת. תמן תנינן, קונם שאיני טועם יין השנה, נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה. עד ראש אדר. אסור עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר, אסור עד סוף אדר הראשון. הדא אמרה, ניסן ראש השנה לנדרים, והנודר לשנה כוונתו עד שיגיע ניסן. כי אם תשרי זה ראש השנה, פשיטא שאם נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה שהרי חדש העיבור באמצע השנה. באמת תשרי ראש השנה לנדרים. והיה צריך לאמר שאסור בה ובעיבורה, שלא תאמר שנאסר שנים עשר חדשים, ויעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול. לפום כן צריך מימר אסור בה ובעיבורה. תנן, אמר יום אחד, שבת אחת, חדש אחד, שנה אחת, שבוע אחד. אסור מיום ליום. האם מעת לעת? אשכח תני מעת לעת. רבי אחא רב אחא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת שלא יהיה כמתענה בשבת. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא אמרה כן דתנן, היו מתענין וירדו להן גשמים קודם חצות, לא ישלימו.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כו עמוד ב]
דעד כדון צפרא הוא שעד אז זה בקר. אחר חצות, ישלימו. שכבר עבר רובו של יום בקדושה. משמע שאם התענה אחר חצות כאילו צם כל היום לכן אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת. מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר מתענין שעות. דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, הריני בתעניתי עד דחסל פירקי, עד דניחסל פרשתי וכשסיים מיד אכל. מילתיה דרבי יונה רבי יונה° אמר מתענין שעות. דרבי יונה רבי יונה° הוה בצור, ושמע דדמך שמת בריה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אף על גב דאכל גובנה, ושתא מיא, אסקיה סיים צום כל ההוא יומא. מילתיה דשמאל שמאל° אמר דמתענין שעות. דרב רב (אמורא)° אמר, לווה אדם תעניתו ופורע אם התענה מקצת היום וכבד עליו תעניתו יכול להשלים מקצת היום הנשאר ביום אחר שמע מינא דמתענין לשעות. אמר ליה שמואל שמואל (אמורא)°, וכי נדר הוא זה שנדר להתענות עשרים וארבע שעות? הרי נדר לצער נפשו והרי ציער . נדר להתענות ושכח ואכל כזית, איבד תעניתו. וצריך לצום ביום אחר. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבנין דתמן, והוא שאמר יום סתם. הא אם אמר יום זה, מתענה ומשלים. לא אמר אלא אכל. הא טעם, לא. דאמר רבי אבא חסידא רבי אבא חסידא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, הא מטעמיתה, אין בה לא משום ברכה, ולא משום גזל, ולא משום דמאי, ולא משום הפסק תענית. יחיד שגזר עליו תענית, אוכל ושותה משחשיכה ומתחיל לצום מעלות השחר. ואם אמר כתענית ציבור, אוכל ושותה מבעוד יום ומתחיל לצום מבערב. נדר להתענות ונמצאו ימים טובים ושבתות, לוקה ואינו צריך היתר חכם. נדר להתענות ונמצאו ימים הכתובים במגילת תענית. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° רבי יודן רבי יודן° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. חד אמר, מתענה ואינו משלים. וחרנה אמר, לוקה ואינו צריך היתר חכם. הדא דאת אמר, עד שלא בטלה מגילת תענית. אבל משבטלה מגילת תענית, בטלו כל אילו. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° ורבי יוחנן רבי יוחנן° תריהון אמרי, בטלה מגילת תענית. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, בטלה מגילת תענית. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אמש הייתי יושב ושונה, מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד, ועאל ונכנס °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס וסיפר, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ורחץ, אמר להן °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, צאו והתענו על מה שהתעניתם. ואת אמר בטלה מגילת תענית? אמר רבי אבא רבי אבא°, אף על גב דתימר בטלה מגילת תענית, חנוכה ופורים לא בטלו. מיליהון דרבנין אמרין, דבטלה מגילת תענית. דרבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° ציים כל ערובת ראש השנה. רבי אבין רבי אבין° ציים כל ערובת סוכות. רבי זעירא רבי זעירא° ציים תלת מאוון דצומין. ואית דאמרי, תשעת מאוון דצומין ולא חש על מגילת תענית. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° מפקד לספרייה, אין איתת איתא מישאלינכון אם תבא אשה לשאול, אימרון לה, בכל מתענין, חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו של מועד וחנוכה ופורים
ירושלמי נדרים, פרק ח, הלכה ב עריכה
מתני’: ח_יאעד הפסח, אסור עד שיגיע. עד שיהא, אסור עד שיצא. עד לפני הפסח, °רבי מאיר רבי מאיר אומר ח_יבעד שיגיע. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר עד שיצא:
גמ’: רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי קומי רבי זעירה רבי זעירא°, מחלפה שיטתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר האם °רבי מאיר רבי מאיר חזר בו? שמשמע שלשיטתו אדם לא מכניס עצמו לספק והתכוון רק למה שבודאי יוצא מדיבורו מחלפה שיטתיה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא האם רבי יוסי חזר בו שמשמע שלשיטתו אדם מכניס עצמו לספק והתכוון לכל מה שיכול לצאת מדבריו? דתנן התם, מי שהיו לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות, או גדולה שבקטנות וכו' כולן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות. דברי °רבי מאיר רבי מאיר שמשמע שאדם מכניס עצמו לספק והתכוון לכל מה שיכול לצאת מדבריו. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר כולן מותרות חוץ מהגדולה שבגדולות שמשמע שאין אדם מכניס עצמו לספק והתכוון רק למה שבודאי יוצא מדיבורו. תמן הוא
[ע"א]
4 ח_ד מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף ו':
5 ח_ה מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף ט':
6 ח_ו מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף א':
7 ח_ז מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף ג':
8 ח_ח מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף ה':
9 ח_ט מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף ז':
10 ח_י מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י':
[ע"ב]
11 ח_יא מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"א:
12 ח_יב מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"א:
-----------------------------------דף כז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כז עמוד א]
אמר עד שיצאו כל הרשויות הגדולות עד שיצאו כל הרשויות הקטנות, לפי שאדם מכניס עצמו לספק. והכא הוא אמר הכין? אמר לו, משמת °בן עזאי שמעון בן עזאי ו°בן זומא שמעון בן זומא, בטלו השקדנים. ולא עמד שוקד, עד שעמד ירמיה ירמיה°. אמר רבי אבא בריה דרבי חייה בר ווא רבי אבא בריה דרבי חייה בר ווא°, למה הוא מקנתר להון? לא כבר הקשה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° את אותה שאלה קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, מחלפה שיטתיה ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא האם רבי יוסי חזר בו? ואמר לו לית היא מחלפה, מתניתא היא מחלפה בין °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ותני דבית °רבי רבי יהודה הנשיא כן, עד לפני הפסח, °רבי מאיר רבי מאיר אומר עד שיצא. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, עד שיגיע. אנן בעיי מה הדין כשהוא אמר במפורש עד לפני הפסח, ואת אמר שלדעת °רבי מאיר רבי מאיר אכין הכוונה עד שיצא הפסח? אמר רבי זעירא רבי זעירא°, לשון ניותי הוא. שהיו אומרים עד לפני פיסחא וכוונתם עד שיתפני הפסח ויעבור . אמר רבי אבין רבי אבין°, הכל מודין שאם אמר שלא ישתה יין עד לפני הפסח, שבפסח מותר. שהרי הכל יודעים שחובה לשתות יין בפסח. מה פליגין? בפרוס הפסח שבועים לפני פסח. מה הדין אם אמר שלא ישתה יין עד לפני פרוס הפסח, ההין אמר עד שיגיע פרוס הפסח ראש חדש ניסן. וההין אמר עד שיצא פרוס הפסח עד ערב פסח
ירושלמי נדרים, פרק ח, הלכה ג עריכה
מתני’: ח_יגעד הקציר, עד הבציר, עד המסיק. אינו אסור אלא עד שיגיע. זה הכלל, כל שזמנו קבוע, אמר עד שיגיע, אסור עד שיגיע. עד שיהא, אסור עד שיצא. ח_ידוכל שאין זמנו קבוע, בין שאמר עד שיהא בין שאמר עד שיגיע, אינו אסור אלא עד שיגיע:
גמ’: קבע זמן למשתה בנו, ואמר קונם יין שאיני טועם עד שיהיה משתה. עד, כמי שזמנו קבוע ומותר כשיגיע משתה בנו? או מאחר שיכול לדחותו לאחר זמן, כמי שאין זמנו קבוע ואסור במשתה בנו?
ירושלמי נדרים, פרק ח, הלכה ד עריכה
מתני’: ח_טועד הקיץ, או עד שיעשה הקיץ. אסור עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות. ח_טזעד שיעבור הקיץ, עד שיכפילו יקפלו המקצועות הכלים שאיתם קוצעים את התאנים ליבוש. ח_יזעד הקציר, עד שיתחילו העם לקצור, קציר חטים אבל לא קציר של שעורים. הכל לפי מקום נדרו, אם היה בהר בהר, ואם היה בבקעה בבקעה:
גמ’: תנן עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות. האם כלכלות של תאינים או כלכלות של ענבים?
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כז עמוד ב]
נישמעינה מן הדא דתנן, עד שיקפלו המקצועות. מכאן אית לך למימר מקצועות תאנים ולא מקצועות ענבים שהרי ענבים לא קוצעים בסכין. נישמעינה מן הדא, חד טעין צימוקין עאל לטיבריא. שאל גמליאל זוגא לרבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° האם חייב לעשר דמאי. אמר לו אין כל ארץ ישראל עושה משאוי אחד צימוקין ואלו מסתמא באו מחוץ לארץ ופטורים. ואין כל ארץ ישראל עושה משאוי א' של צימוקין? אלא כן אמר לו, אין מקום אחד בארץ ישראל עושה משאוי אחד צימוקין. משמע שסתם מקצועות פירות מיובשים בארץ ישראל של תאנים. תנן עד הקציר עד שיתחילו העם לקצור, קציר חטים אבל לא קציר של שעורים. כתיב (רות ב כג) עד כלות קציר השעורים וקציר החטים רואים ששניהם היו מצויים ואת אמר כן? מה דהוא קרייא, בדרום היא ששעורים מצויים. מתניתא בגליל שלא מצויים שעורים. נדר מן הקיץ בגליל, ויורד לו לעמקים. אף על פי שביכר קיץ בעמקים, אסור עד שיבכר בגליל ששם נדר
ירושלמי נדרים, פרק ח, הלכה ה עריכה
מתני’: עד הגשמים, או עד שיהו הגשמים, ח_יחאסור עד שתרד רביעה שניה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, עד שיגיע זמנה של רביעה גם אם לא ירדו גשמים. עד שיפסקו הגשמים, ח_יטעד שיצא ניסן כולו, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, עד שיעבור הפסח:
גמ’: תנן, עד הגשמים, או עד שיהו הגשמים, אסור עד שתרד רביעה שניה. רבי זעירא רבי זעירא° בעי אמר עד הגשם בלשון יחיד אסור עד שירד גשם אחד? תמן תנינן האומר הרי עלי עצים, לא יפחות משני גזירי עצים. רבי יוסי ברבי רבי יוסי ברבי° אמר, רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° בעי, הרי עלי עץ בלשון יחיד מביא גיזר אחד? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מתניתא אמרה שזה קרבן בפני עצמו וזה קרבן בפני עצמו. דתנינן תמן ושנים בידם שני גזירי עצים משמע שכל אחד הביא עץ אחד. אין מכאן ראיה שאפשר ששניהם מצווה אחת והביאו בשני כהנים כדי לרבות בכהנים. תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, כל דבר שתלוי ברביעה בגשם עצמו כגון הא דתנן עד אימתי עניים נכנסים לפרדסות עד שתרד רביעה שנייה, עד שתרד רביעה שנייה ממש. כיוון שהגשם עצמו הוא הגורם. ושאין תלוי ברביעה כגון המשכיר בית לחבירו עד הגשם, עד שיגיע זמן רביעה ראשונה. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, שבעה ימים שירדו בהן גשמים ולא פסקו יש יש בהן כדי רביעה ראשונה ושנייה דקסבר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל רביעה ראשונה בי”ז בחשוון ושנייה בכ”ג בו. ולמה נקרא שמה רביעה? שרובעת לארץ. תנן, עד שיפסקו הגשמים, עד שיצא ניסן כולו דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, עד שיעבור הפסח. °רבי מאיר רבי מאיר כדעתיה ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי כדעתיה. דתנינן תמן, עד אימתי שואלין את הגשמים? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר עד שיעבור הפסח. °רבי מאיר רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן
[ע"א]
13 ח_יג מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"ב, סמ"ג לאוין רמב:
14 ח_יד מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"ב, סמ"ג לאוין רמב:
15 ח_טו |טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף ט"ז:
16 ח_טז |טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"ז:
17 ח_יז מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"ב, |טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"ד, סמ"ג לאוין רמב:
[ע"ב]
18 ח_יח מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"ח:
19 ח_יט מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"ט:
-----------------------------------דף כח עריכה
ירושלמי נדרים, פרק ח, הלכה ו עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כח עמוד א]
מתני’: ח_כקונם יין שאיני טועם לשנה. נתעברה השנה, אסור בה ובעיבורה. עד ראש אדר, ח_כאעד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר, עד סוף אדר הראשון:
גמ’: תנן, נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה. עד ראש אדר. עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר, עד סוף אדר הראשון. הדא אמרה, ניסן ראש השנה לנדרים. והנודר לשנה כוונתו עד שיגיע ניסן. כי אם תשרי זה ראש השנה, פשיטא שאם נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה שהרי חדש העיבור חל באמצע השנה. באמת תשרי ראש השנה לנדרים. ואף על פי כן היה צריך לאמר שאסור בה ובעיבורה, שלא תאמר שנאסר שנים עשר חדשים, ויעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול. לפום כן צריך מימר אסור בה ובעיבורה. תנן עד ראש אדר, עד ראש אדר הראשון. אמר רבי אבין רבי אבין° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, והוא שנדר ואחר כן עיברו. אבל אם עיברו ואחר כן נדר, לא בדא. לענין שכר בתים לא שנייא בין עיברו קודם שהשכירו בין עיברו אחר שהשכירו, אם זה אומר אדר הראשון וזה אומר אדר השני, יחלקו חדש העיבור. איתא חמי, לנדרים לית את חשיש. ולממון את חשש? רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר אף בשכירות והן שעיברו ואחר כך השכיר, אבל השכיר ואחר כך עיברו לא בדא. ולענין שטרות בין באדר הראשון ובין באדר השני כותבים אדר אלא שבאדר השני כותבים אדר תיניין. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אדר השני כותב אדר תי"ו ודיו
ירושלמי נדרים, פרק ח, הלכה ז עריכה
מתני’: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אמר ח_כבקונם יין שאיני טועם עד שיהא פסח. אינו אסור אלא עד לילי פסח, שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין. אמר קונם בשר שאיני טועם עד הצום. אינו אסור אלא עד לילי צום הלילה שקדם, שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכל בשר. °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה בנו אומר, אמר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת. אינו אסור אלא עד לילי שבת. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכל שום. ח_כגהאומר לחבירו, קונם שאיני נהנה לך אם אין את בא ונוטל לבניך כור אחד של חיטים ושתי חביות של יין. הרי זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו, כלום אמרתי לך אלא מפני כבודי, זהו כבודי. וכן האומר לחבירו, קונם שאין את נהנה לי, אם אין את בא ונותן לבני כור אחד של חיטין ושתי חביות של יין. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אסור עד שיתן. וחכמים אומרים, ח_כדאף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו, הריני כאילו התקבלתי:
גמ’: תנן, °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אסור עד שיתן. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אף הראשון במחלוקת. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בסתם חלוקין. מה אנן קיימין? אם בשזה אמר מפני כבודי וזה אמר מפני כבודי, דברי הכל אסור. אם בשזה אמר מפני כבודי וזה אמר מפני כבודך אמרתי, דברי הכל מותר. אלא כן אנן קיימין בסתם. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, סתמין כמן דזה אמר מפני כבודי וזה אמר מפני כבודי. ורבנין אמרין, סתמין כמי שזה אמר מפני כבודי. וזה אמר מפני כבודך אמרתי. תנן, יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו, הריני כאילו התקבלתי: רבי יסא רבי אסי° בעי קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כח עמוד ב]
מתניתא ד°רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל? דתנן הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים, או על מנת שתניקי את בני שתי שנים. מת הבן או שהאב אמר איני רוצה בשימושך, אינו גט. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר כזה גט. כלל אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט. אף כאן כשאומר לו המודר הריני כאילו התקבלתי. כאילו נתקיים התנאי והנדר בטל. אמר לו, שנייא היא הכא, שכשאומר כאילו התקבלתי הרי זה כמוצא פתח לנדרו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ולא בנדרים שאינן צריכן היתר חכם אנן קיימין? שהרי אמרה המשנה שיכול להפר את נדרו שלא על פי חכם. ואם היה צריך פתח כדי להתיר את הנדר הזה, היה צריך חכם. רבי יונה רבי יונה° אמר, כשנודר לתת לחבירו לא בתולה נדרו בדבר ברצון חברו אנן קיימין? וכשבטל הדבר בטל הנדר ואין צורך בחכם. עד כדון הוא דבעי מיתן לה כשרוצה לתת לו כגון האומר לחבירו, קונם שאיני נהנה לך אם אין את בא ונוטל לבניך כור אחד של חיטים ושתי חביות של יין. יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם כשיאמר לו, הריני כאילו התקבלתי. ברם ההוא דלא בעי מיתן ליה כשאינו רוצה לתת כגון האומר לחברו קונם שאין את נהנה לי, אם אין את בא ונותן לבני כור אחד של חיטין ושתי חביות של יין. וחבירו אינו רוצה לתת האם גם אז יכול לבטל את הנדר בלי חכם? יכיל הוא אמר ליה, לא בעית אלא מיבדקינך. כיון דחמיתך ראיתיך מצטער, הרי אני כאילו נתקבלתי
ירושלמי נדרים, פרק ח, הלכה ח עריכה
מתני’: ח_כההיו מסרבין בו לשאת את בת אחותו ואמר, קונם שהיא נהנית לי לעולם. וכן המגרש את אשתו ואמר, קונם אשתי נהנית לי לעולם. הרי אילו מותרות ליהנות לו. שלא נתכוון זה אלא לשם אישות:
גמ’: אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא. ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, הכל לפי כוונת הנודר . דתנן, הנודר מן הכסות, מותר בשק וביריעה ובחמילה. אמר קונם צמר עולה עלי, מותר לכסות בגיזי צמר. פשתן עולה עלי, מותר לכסות בעניצי פשתן. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, הכל לפי הנדר. כיצד? טען והזיע והיה ריחו קשה אמר, קונם צמר ופשתים עולים עלי, מותר לכסות ואסור להפשיל אחריו וכן המגרש את אשתו כו'. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא. ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר הכל לפי הנדר
ירושלמי נדרים, פרק ח, הלכה ט עריכה
מתני’: ח_כוהיה מסרב בחבירו שיאכל אצלו. אמר, קונם לביתך שאיני נכנס. טיפת צונין שאיני טועם לך. מותר ליכנס לביתו ולשתות ממנו צונין. שלא נתכוון זה אלא לשם אכילה ושתיה:
גמ’: אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° הדא אמרה ההן דמשבע לחבריה דלא ייכול, אם עבר ואכל, ההן המודר אוכל וההן המשביעה עבר:
[ע"א]
20 ח_כ |טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף ז', סמ"ג לאוין רמב:
21 ח_כא מיי' פ י' מהל' נדרים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף ח':
23 ח_כג מיי' פ ח' מהל' נדרים הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף כ', סמ"ג לאוין רמב:
24 ח_כד מיי' פ ח' מהל' נדרים הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף כ', סמ"ג לאוין רמב:
[ע"ב]
25 ח_כה מיי' פ ח' מהל' נדרים הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ח סעיף ג', סמ"ג לאוין רמב:
26 ח_כו מיי' פ ח' מהל' נדרים הלכה י',טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ח סעיף ד':
הדרן עלך פרק קונם יין