שולחן ערוך יורה דעה רטז א
שולחן ערוך יורה דעה · רטז · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
קונם פירות האלו עלי אסור בחילופיהם ובגידוליהם ואין צריך לומר במשקין היוצאין מהן וכן אסור בגידולי גידוליהן אבל חילופי חילופיהן מותרים ואם הוא דבר שזרעו כלה גידולי גידוליו מותרים וכן הדין אם לא אמר האלו אלא היו לפניו ואמר קונם הם עלי:
- הגה: וכן אם אמר פירות פלוני או מקום פלוני הם קונם עלי הוי כאילו אמר פירות אלו. (ב"י בשם הר"ן):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(א) בחילופיהן. היינו שהחליפן בדבר אחר אסור אותו הדבר אחר וכתב הרא"ש פרק הנודר מן הירק דוקא להמחליף אסורים אבל לאחר מותרים וכן אם החליפם אחר מותרים להנודר וכ"כ סמ"ג בשם ר"י והר"ן אוסר בכל ענין דמשוי ליה כהקדש (ומיהו היכא דלא אמר אלו כתב הר"ן דמותר בהחליפן אחר וע"ש) והתוס' פרק השותפין דף מ"ז כתבו כהרא"ש:
(ב) וכן אסור בגידולי גידוליהן. בדבר שאין זרעו כלה והב"ח כתב דהרמב"ם והרא"ש וטור לא אסרי גידולי גידולין אלא בקונם מה שאני אוכל או טועם מהן לקמן סעיף ב' ולא כאן והכי נקטינן עכ"ל ולא משמע מידי בדבריהם דאי משום שכתבו כן בסיפא הא כמו שפירש הר"ן המשנה דסיפא ארישא נמי קאי כן יש ליישב דבריהם וכן משמע להדיא בכסף משנה שמפרש כן דברי הרמב"ם וכן פי' להדיא בדרישה דברי הטור וכן הוא בלשון המשנה שבהרא"ש האומר לאשתו קונם מעשי ידיך עלי קונם הן לפי קונם הן על פי אסור בחילופיהן ובגידוליהן אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסור ואע"ג שבמשנתנו אין הלשון כן ואפשר דילוג סופר הוא באשר"י מ"מ מאן מוכח וגם התוספות (דף נ"ה) כתבו והלכך גידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה אבל בדבר שזרעו כלה הגידולין אסורין וגדולי גידולים מותרים עכ"ל וע"כ באמר קונם פירות אלו מיירי מדכתבו בסיפא הגידולין אסורין הלכך אין להקל נגד דעת הר"ן והמחבר כיון שאין חולק בדבר וגם בתוס' משמע כן:
(ג) גידולי גידולים מותרים. אבל הגידולים עצמן אסורים וכב"י בשם הרמב"ם פ"ה ולמה לא יבטל איסור בגידולים שרבו עליהן שהוא דבר שיש לו מתירין ואינו בטל ברוב ולא כתב מאי הוציא כן גם בכסף משנה לא כתב דבר והוא ש"ס ערוך פרק הנודר מן הירק דף נ"ט ע"א:
(ד) פירות פלוני. כלומר של איש פלוני אבל אם אמר פירות של מין פלוני כלומר קונם תאנים או ענבים עלי כיון שלא פרט ואסר עליו כל המין לא עשאם עליו כהקדש שלא נתכוין אלא מאכילת אותו המין ומ"ה לא מיתסר בחילופיהן ובגידוליהן כן הוא בר"ן ודלא כהעט"ז:
ט"ז - טורי זהב
פירות האלו וכו'. ע"כ שרואה אותם מדאמר האלו אלא שמ"מ אינם מוכנים לפנים כמו בסיפא משום הכי נקט בסיפא לפניו:
אסור בחילופיהם. באשר"י פ' הנודר מן הירק בפסקיו כתב בזה ואפילו בחילופי חילופיהן ובב"י בשם הר"ן כתב דבחילופי חילופיהן מותר כ"כ כאן בש"ע בסמוך ותימה על ב"י שלא ראה הך דהרא"ש:
וכן אסור בגדולי גידוליהן. כ"כ הר"ן הביאו ב"י דכמו דבסיפא בסעיף ב' באומר שאיני אוכל או טועם מהם אוסר אפילו בגידולי גידוליהן הכי נמי כאן ונראה דגם דעת הרא"ש כן שכתב בדף נ"ו שהגידולי גידוליהן אסורים בסיפא משום דהוה גוף האיסור כיון שאין זרעו כלה וא"כ גם באומר פירות האלו עלי מ"מ הרי נהנה מגוף האיסור וק"ו הוא דהרי בסיפא שאומר שאיני טועם דמותר בחילופיהן וגידוליהן בזרעו כלה אפ"ה אסור אפילו בגדולי גידוליהן באין זרעו כלה כל שכן ברישא דאסור בחלופיהן ובגידוליהן אפי' בזרעו כלה דיהיה אסור באין זרעו כלה אפילו בגידולי גידוליהן ומטע' זה לא הוצרך הרמב"ם והטור לכתוב בהדיא ברישא דאסור בגידולי גידולין באין זרעו כלה דסמכו על ק"ו שזכרנו וע"כ יפה פסק כאן בש"ע בדין זה דגידולי גידולין אסורין באין זרעו כלה ומו"ח ז"ל כתב דזו היא דעת הר"ן לחוד אבל הרמב"ם והרא"ש והטור סבירא להו ברישא דגידולי גידולין מותרין והוציא פסק זה מהלכה ותמוה הוא מטעם שזכרנו ואדרבה הרא"ש כתב להדיא דאפילו חליפי חליפין אסורין כ"ש גידולי גידולין כיון שהוא ממש בעין שהרי לא כלה זרעו ע"כ ודאי פסק ההוא ברור וכ' ב"י בשם הר"ן דדוקא כאן שהוא פורט ואומר פירות אלו שווינהו כהקדש בחילופין וגידולין וכן באומר פירות מקום פלוני עלי אבל באומר קונם זיתים וענבים עלי כמ"ש סוף סי' זה שלא נתכוין אלא מאכילת אותו מין ולא שוינהו כהקדש ומ"ה לא מיתסר בחילופיהן וגידוליהן ע"כ והך גידולין שכתב בסוף הוא שלא בדקדוק דהא על כל פנים אסור בגידוליהן דהא פירות אותו מין הם והוא אסר כל המין עליו אלא בחילופין לבד יש חילוק וכן כתב הרא"ש בהדיא שם במשנה דלא בעינן שיאמר האלו אלא אמר קונם לחוד אלא משום חילופין לחוד דאין אוסרין אלא באומר אלו ואפשר שהר"ן מיירי באומר קונם זיתים וענבים של שנה זו עלי דאז מותר בגידולים שיגדלו אחר כן כל שלא אמר אלו ובזה חילופים וגידולים שוין:
באר היטב
(א) בחלופיהם: (והיינו שהחליפם בד"א אסור אותו הדבר אחר) כתב הרא"ש דוקא להמחליף אסורים אבל לאחר מותרים וכן אם החליפם אחר מותרים להנודר והר"ן אוסר בכל ענין דמשוי ליה כהקדש ומיהו היכא דלא אמר אלו כ' הר"ן דמותר בהחליפן אחר ע"ש.
(ב) בגידולי: בדבר שאין זרעו כלה והב"ח כ' דהרמב"ם והרא"ש והטור לא אסרי גידולי גידולין אלא בקונם מה שאני אוכל או טועם מהן והכי נקטינן עכ"ל אבל הט"ז והש"ך חולקין עליו ופסקו כהמחבר.
(ג) מותרים: כתב הט"ז דבאשר"י פ' הנודר מן הירק בפסקיו כתב ואפי' בחילופי חילופיהן אסור ותימה על הב"י שלא ראה הך דהרא"ש עכ"ל (ובנה"כ השיג עליו וכתב דט"ס הוא בפסק הרא"ש ע"ש).
(ד) פלוני: כלומר של איש פלוני אבל אם אמר פירות של מין פלוני כגון קונם תאנים או ענבים עלי כיון שאסר עליו כל המין לא עשאם עליו הקדש שלא נתכוין אלא מאכילת אותו המין ומ"ה לא מיתסר בחילופיהן ובגידוליהן כן הוא בר"ן ודלא כהלבוש עכ"ל הש"ך.