פתיחת התפריט הראשי

תלמוד ירושלמי מסכת נדריםעריכה

פרק ח קונם ייןעריכה

הלכה א קונם יין - משנהעריכה

'קונם יין שאיני טועם היום' - אינו אסור אלא עד שתחשך.
'...שבת זו' - אסור בכל השבת ושבת שעברה.
'...חדש זה' - אסור בכל החדש וראש חודש שלבא.
'...שנה זו' - אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבוא.
'...שבוע זה' - אסור בכל השבוע ושביעית שעברה
ואם אמר:
...'יום אחד', ...'שבת אחת',
...'חדש אחד', ... 'שנה אחת',
...'שבוע אחד' ...
- אסור מיום ליום.

הלכה א גמראעריכה

הא - משחשיכה, מותר?
ליתה דא פליגא על ר' יוחנן?!
דר' יוחנן אמר: 'הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם!' ?
לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה ברומא: לא טעמית כלום רמשית?
ואמר: אתמול!
אמור דבתרה - והוא פליגא?
לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה בצפרא: לאטעמית כלום רומשית
...מימור 'יום דין הוא'!
לית הוא פליגא:
'יום זה משבת זו'
ו'שבת זו מיום זה'
'יום זה מהיום'.
כמאן דמר 'הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם' ?!
ברם הכא כמאן דמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה.
אמרר בי יונה בוצרייא כן:
אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סובר ליה דין יומא.
תמן תנינן:
...'עד ראש אדר'
...'עד ראש אדר הראשון'
...'עד סוף אדר'
...'עד סוף אדר הראשון'
הדא אמרה:
ניסן - ראש השנה לנדרים.
תשרי - ראש השנה לנדרים.
שלא תאמר 'יעלה ראש חדש אדר תחת אלול - ויהא מותר באלול'.
לפום כן צריך מימר: 'אסור בה ובעיבורה'.
אמר: 'יום אחד', 'שבת אחת',
'חדש אחד', 'שנה אחת', 'שבוע אחד'
- אסור מיום ליום, מעת לעת.


תני 'מעת לעת'.
רבי אחא, רבי אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה:
אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת.
אמר רבי יוסי: מתניתא אמרה כן!
היו מתענין וירדו להן גשמים קודם חצות לא ישלימו.
עד כדון צפרא הוא.
אחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה.
מילתיה דרבי יוחנן אמר: 'מתענין שעות':
דרבי יוחנן אמר 'הריני בתעניתי עד דחסל פירקי עד דניחסל פרשתי'.
מילתיה דר' יונה אמר 'מתענין שעות':
רבי יונה הוה בצור אולי צריך להיות 'בצום'? ושמע דדמך בריה דר' יוסי.
אף על גב דאכל גובנה ושתא מיא אסקיה צום כל ההוא יומא.
מילתיה דרב אמר 'מתענין שעות':
דרב אמר: 'לווה אדם תעניתו - ופורע'.
אמר ליה שמואל 'וכי נדר הוא זה?
נדר להתענות ושכח ואכל כזית איבד תעניתו.
ר' בא בשם רבנין דתמן - והוא שאמר יום סתם.
הא אם אמר 'יום זה' מתענה ומשלים.
...לא אמר אלא: 'אכל'.
הא - טעם: לא!
ר' בא חסידא בשם רבי זעירא:
הא מטעמיתה אין בה לא משום ברכה ולא משום גזל
ולא משום דמאי ולא משום הפסק תענית.
יחיד שגזר עליו תענית - אוכל ושותה משחשיכה.
ואם אמר 'בתענית ציבור' - אוכל ושותה מבעוד יום.
נדר להתענות ונמצאו ימים טובים ושבתות - לוקה, ואינו צריך היתר חכם.
נדר להתענות ונמצאו ימים הכתובים במגילת תענית -
רבי חזקיה, רבי יודן, רבי ירמיה בשם רבי חייא בר בא:
חד אמר: מתענה ואינו משלים.
וחרנא אמר: לוקה - ואינו צריך היתר חכם.


הדא דאת אמר, עד שלא בטלה מגילת תענית,
אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אילו!


ר' חנניה ור' יוחנן תריהון אמרי: בטלה מגילת תענית.
ר' יהושע בן לוי אמר: בטלה מגילת תענית.
אמר רבי יוחנן:
אמש הייתי יושב ושונה:
מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד,
ועאל רבי אליעזר - סיפר.
ורבי יהושע - ורחץ.
אמר להן רבי יהושע: צאו והתענו על מה שהתעניתם.
ואת אמר 'בטלה מגילת תענית'?
אמר רבי אבא אף על גב דתימר 'בטלה מגילת תענית'
חנוכה ופורים לא בטלו.
מיליהון דרבנין אמרין: בטלה מגילת תענית.
  • רבי יונתן ציים כל ערובת ר"ה.
  • רבי אבין ציים כל ערובת סוכות.
  • רבי זעירא ציים תלת מאוון דצומין.
ואית דאמרי תשעת מאוון דצומין - ולא חל על מגילת תענית.
  • ר' יעקב בר אחא מפקד לספריי':
'אין איתת איתא מישאלינכון,
אימרון לה:
'בכל מתענין - חוץ משבתות וימים טובים,
וראשי חדשים, וחולו של מועד,
וחנוכה ופורים!'