ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מכות/פרק ראשון
פרק ראשון – כיצד העדים
עריכה-----------------------------------דף א
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף א עמוד א] מתני’: כיצד העדים נעשים זוממין? מעידים אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה. אין אומרין ייעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו, אלא א_אלוקה ארבעים. מעידים אנו באיש פלוני שהוא חייב גלות. אין אומרים יגלה זה תחתיו, אלא לוקה ארבעים. מעידין אנו א_בבאיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה. והלא בין היום בין למחר סופו ליתן לה כתובתה. אלא אומדים כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו, שאם נתאלמנה או נתגרשה, ואם מתה יירשנה בעלה:
גמ’: תנן, אין אומרין ייעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו, אלא לוקה ארבעים. ולמה לא ילקה בכל הזמה משום לא תענה ברעך עד שקר? אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°. הכל היה בכלל (שמות יתרו כ יג) לא תענה ברעך עד שקר. יצא (דברים שופטים יט יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. את שאת יכול לקיים בו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, אין אתה מקיים בו לא תענה. ואת שאין אתה יכול לקיים בו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. אתה מקיים בו לא תענה ברעך. כדכתיב והפילו השופט והיכהו כדי רשעתו. משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעויות. והא אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מזיד בחלב ושוגג בקרבן, מתרין בו, ולוקה ומביא קרבן? אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°, הא דאמרינן דמשום רשעה אחת אתה מחיבו ואי אתה מחייבו משום שני רשעויות. במה דברים אמורים? בשני דברים המסורים לבית דין, כגון מלקות וממון את תופש אחד מהן, ואינו לוקה ומשלם. יצא דבר שהוא מסור לשמים. כגון מלקות וקרבן שלוקה ומביא קרבן. תנן, אין אומרין ייעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו. מאי טעמא? אמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, דכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. לו ולא לזרעו. וליפסלוהו לדידיה ולא ליפסלו לזרעיה? בעינן כאשר זמם לעשות וליכא, ומנין שכהן גדול שנשא אלמנה או גרושה שהיא מתחללת בביאתו? דכתיב (ויקרא אמור כא טו) ולא יחלל זרעו בעמיו. אין לי אלא זרע שהוא מתחלל
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף א עמוד ב] היא א_געצמה מניין? ודין הוא, מה אם הזרע שלא עבר עבירה, הרי הוא מתחלל. היא שעברה עבירה, אינו דין שתתחלל? הוא עצמו יוכיח, שעבר עבירה ואינו מתחלל. לא אם אמרתם באיש, שאינו מתחלל בכל מקום. תאמר באשה, שהיא מתחללת בכל מקום? הואיל והיא מתחללת בכל מקום כגון אם בא עליה אחד מן הפסולים לה, דין הוא שתתחלל. ואם נפשך לומר, מה לזרעו שכן נוצר בעברה ולא היתה לו חזקת כשרות, תאמר בה שהייתה לה חזקת כשרות? תלמוד לומר לא יחלל. שהיה לו לכתוב לא יחול, ולמה כתב ולא יחלל? ללמד שאף מי שהיה כשר נתחלל. בר פדייה בר פדייה° אומר עד זומם אינו נעשה חלל מקל וחומר. ומה הכהן שבא על גרושה המחלל לא נתחלל, היאך זה מתחלל? עדים שנזדממו וחזרו ונשתקרו. ונתחייבו ממון על ההזמה ומלקות משום לא תענה ברעך עד שקר. כגון שהעידו שמת וחייב כתובה והוזמו ונתחייבו ממון, ובא המת ברגליו ונעשו שקרנים ונתחייבו מלקות. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לוקין ומשלמים, דכתיב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו, שקר שקר לחייבו על שניהם. יש אומרים שגם רבי יוחנן רבי יוחנן° סובר כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אלא שהוא למד מגזירה שווה שקר שקר כתיב לא תענה ברעך עד שקר, וכתיב בעדים זוממים עד שקר העד ובמיתה איירי דכתיב בתר הכי ובערת הרע מקרבך מה שקר האמור במיתה מת ואינו משלם אף שקר האמור במלקות לוקה ואינו משלם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, גזרה שווה רשע רשע. נאמר רשע במחוייבי מיתות, דכתיב, אשר הוא רשע למות. ונאמר רשע במחוייבי מכות, דכתיב, והיה אם בן הכות הרשע. מה רשע שנאמר במחוייבי מיתות, אין ממון אצל מיתה. אף רשע שנאמר במחוייבי מכות, אין ממון אצל מכות. תנן, מעידים אנו באיש פלוני שהוא חייב גלות. אין אומרים יגלה זה תחתיו, אלא לוקה ארבעים. מאי טעמא? בר פדייה בר פדייה° אמר דכתיב (דברים שופטים יט ה) הוא ינוס אל אחד הערים האלה וחי. הוא ולא זוממיו. תנן, מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה. והלא בין היום בין למחר סופו ליתן לה כתובתה. אין משלמין כל הכתובה אבל משלמין הן טובת הניית כתובה. כיצד? אומדים כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו. שמא תמות בחיי בעלה וירשנה בעלה. או שמא ימות בעלה בחייה וירש הלה את כתובתה. לפי כך א_דהוא משלם.
מתני’: מעידים אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו אלף זוז, על מנת ליתנם מיכן ועד שלשים יום. והוא אומר, מיכן ועד עשר שנים. אומדין א_הכמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידיו. בין ליתנם מיכן ועד שלשים יום, בין ליתנם מיכן ועד עשר שנים. מעידים אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו מאתים זוז, ונמצאו זוממים. לוקין ומשלמין. שלא השם המביאו לידי מכות, מביאו לידי תשלומין, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים. כל המשלם, א_ואינו לוקה. מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים, ונמצאו זוממין. לוקים שמונים. משום (שמות יתרו כ יג) לא תענה ברעך עד שקר, ומשום (דברים שופטים יט יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, אינן לוקין א_זאלא ארבעים. משלשים א_חבממון ואין משלשים במכות. כיצד? העידוהו שהוא חייב לחבירו מאתים זוז, ונמצאו זוממין. משלשין ביניהן. העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין, כל כל אחד ואחד לוקה ארבעים:
גמ’: רב אבא בר ממל רב אבא בר ממל°, רב עמרם רב עמרם° ורב מתנה רב מתנא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° המלוה את חבירו על מנת א_טשלא לתובעו, אלא מתי שירצה יפרע. אף שלא יבא לידי לא יגוש, שביעית משמטתו
[ע"א]
1 א_א מיי' פ כ' מהל' עדות הלכה ח', טור חו"מ סי' לח, סמ"ג עשין קי :
2 א_ב מיי' פ א' מהל' עדות הלכה א', טור חו"מ סי' לח, סמ"ג עשין קי :
[ע"ב]
3 א_ג מיי' פ י"ט מהל' איסורי ביאה הלכה א', מיי' פ י"ט מהל' איסורי ביאה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ז' סעיף י"ב:
4 א_ד מיי' פ כ"א מהל' עדות הלכה א', טור חו"מ סי' לח, סמ"ג עשין קי :
5 א_ה מיי' פ כ"א מהל' עדות הלכה ב', טור חו"מ סי' לח, סמ"ג עשין קי :
6 א_ו מיי' פ י"ח מהל' עדות הלכה א', מיי' פ י"ח מהל' סנהדרין הלכה ב', טור חו"מ סי' לח:
7 א_ז מיי' פ י"ח מהל' עדות הלכה א', סמ"ג עשין קי :
8 א_ח מיי' פ י"ח מהל' עדות הלכה א', טור חו"מ סי' לח, סמ"ג עשין קי :
-----------------------------------דף ב
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ב עמוד א] ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא. כיי דתנינן. השוחט את א_יהפרה וחילקה בראש השנה של מוצאי שביעית. אם היה החדש מעובר, משמט. ואם לאו, אינו משמט, שהשביעית משמטת בסופה. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשלקח ממנו פעמים כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא דאמר הקפת החנות, ראשון ראשון משמטת. וכי ראוי הוא לתובעו בראש השנה? מכאן שהמלוה את חברו על מנת שלא לתובעו שביעית משמטת. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. שניא היא דתמן מדובר במי שהוא ראוי להאמינו שאף שאין לוקחים משכון ביום טוב, זה דווקא ממי שאינו מאמינו, דנראה כפורע חובו ביום טוב, אבל ממי שמאמינו יכול לקחת שנראה שהמשכון אינו אלא לזיכרון, ומכיוון שהוא ראוי לתובעו משכון, כמי שהוא ראוי ליתן לו מעות. ונעשת הקניה הקדמת כהלואה ומשמטת. וכן גבי הקפת חנות, הואיל ובקניה שניה הוא ראוי ליתן לו מעות ולא נתן, נעשית הראשונה מלוה, אבל כאן שאינו ראוי לתובעו אולי לא משמט. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)° המלוה את חבירו על מנת שלא תשמיטינו שביעית, השביעית משמטתו. והא תנינן, מעידים אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו אלף זוז על מנת ליתנם מיכן ועד שלשים יום. והוא אומר, מיכן ועד עשר שנים. אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו, בין ליתנם מיכן ועד שלשים יום, בין ליתנם מיכן ועד עשר שנים. ויש עשר שנים בלא שמיטה? ולמה הזוממים לא חייבים הכל? אלא על כרחך שהתנה ששביעית לא תשמט והתנאי מועיל וקשה על הבריתא. אמר רבי הונא רב הונא°. איתפלגון רב נחמן רב נחמן° ורב ששת רב ששת°. חד אמר, תיפטר במלוה על המשכון. וחרנה אמר, בכותב לו פרוזבול ואין מכאן ראיה שהתנאי מועיל. תני שלשים יום לא איתי אינו יכול לבא לתבוע את החוב, מהו שלשים יום לא איתי? שמואל שמואל (אמורא)° אמר המלוה. את חבירו סתם, אינו רשאי לתובעו א_יאעד שלשים יום. עאל רב יהודה רב יהודה° ואמר טעמא דכתיב (דברים ראה טו ט) קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע, היא שנת השמיטה? ומה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה?
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ב עמוד ב] שלא תאמר בחודש אלול בשנה שישית קרבה שנת השבע. כל שלשים יום אין אני רשאי לתובעו. לאחר שלשים יום תהיה שנת השמיטה ובהשמט כספים הוא ולא יגבנו. לפום כן צריך מימר, קרבה שלושים יום קדם שנת השבע שנת השמיטה. מכאן שאם הלווה בחדש אלול אף שאינו יכול לתבוע שביעית משמטת. ולכן התורה צריכה להזהיר שלא ימנעו מלהלוות. מה החידוש? הרי אפילו אם התנה בפירוש שלא לתובעו שבעית משמט. ולא כן אמרו רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° רב עמרם רב עמרם° ורב מתנה רב מתנא° בשם רב רב (אמורא)° המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטתו? אשכח תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה ומה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה? שלא תאמר כל שש שנים כרמו של המלוה לפניו שדהו לפניו ויכול המלוה להתפרנס מהם ולאחר שש שנים בהשמט קרקע הוא לא יגבנו וממה אתפרנס? לפום כן צריך מימר קרבה שנת השבע שאסורה בעבודת הקרקע שנת השמיטה שהיא בהשמט כספים:
מתני’: א_יבאין העדים נעשים זוממים, עד שיזומו את עצמן. כיצד? אמרו, מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש. אמרו להן, היאך אתם מעידים? שהרי הנהרג הזה או ההורג היה עמנו אותו היום במקום פלוני. אין אלו זוממין. אבל אמרו להן, היאך אתם מעידין? שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני. הרי אילו זוממין ונהרגין על פיהן. באו אחרים והזימום. באו אחרים א_יגוהזימום. אפילו מאה, כולם ייהרגו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, איסטיסיס היא זו. אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד:
גמ’: תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, איסטיסיס היא זו. אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד. אי איסטיסיס היא זו, אפי' כת ראשונה לא תהרג? אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. והוא שנהרגה. הדא היא דתנינן, אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד אם כבר נהרגה. אבל אם לא נהרגה, אפילו כת ראשונה לא תיהרג. רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°
[ע"א]
10 א_י מיי' פ ט' מהל' שמיטה הלכה ה':
11 א_יא מיי' פי"ג מהל' מלוה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ג סעיף א', סמ"ג עשין צג :
[ע"ב]
12 א_יב מיי' פי"ח מהל' עדות הלכה ב':
13 א_יג מיי' פ י"ח מהל' עדות הלכה ג', מיי' פ כ' מהל' עדות הלכה ה', מיי' פ כ' מהל' עדות הלכה ו', טור חו"מ סי' לח:
-----------------------------------דף ג
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ג עמוד א] היו עומדין ומעידין עליו שהרג את הנפש בחמשה בחדש בלוד. באו אחרים ואמרו להן, היאך אתם מעידין? שהרי אתם הייתם עמנו בחמשה בחדש בקיסרי. ובאו אחרים ואמרו להן, היאך אתם מעידים? שהרי אתם הייתם עמנו בחמשה בחדש בציפורי. מי אמרינן מכל מקום הוזמו ויהרגו, או דילמא, ההורג אינו נהרג, שמא עדים זוממין הן. והעדים אינן נהרגין, שמא אמת אמרו שהרי המזימים מכחישים זו את זו, שאלו אמרים בקסרי הייתם, ואלו אומרים בציפורי הייתם.
מתני': אין העדים א_ידהזוממים נהרגין, עד שיוגמר הדין. שהרי הצדוקים אומרים עד שייהרג שנאמר (דברים שופטים יט כא) נפש תחת נפש.אמרו להן חכמים.והלא כבר נאמר> (דברים שופטים יט יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. והרי אחיו קיים. אם כן למה נאמר נפש תחת נפש? יכול משקיבלו עדותן ייהרגו? תלמוד לומר נפש תחת נפש. הא אינן נהרגין עד שיוגמר הדין:
גמ’: תנן התם, גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהן ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, ממה שהמשנה לא חילקה בין הוזמו על הגנבה או על המכירה. משמע דכיוון שהעדות הייתה בפעם אחת בכל מקרה העדות נפסלת מראשיתה, אפילו העידו שביום אחד גנב וביום אחר שחט. הדא אמרה עד זומם א_טואינו נפסל רק משעה שהוזם ובית דין מכריזים עליו כפסול, אלא מעצמו הוא נפסל למפרע, משעה שמסר עדות שקר. דרבי זעירא רבי זעירא° פתר ליה בהתריה עדות אחת, דכיוון שהעידו בפעם אחת על הגניבה והטביחה, כל העדות בטלה דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ותני כן. היו שנים מעידים בו שגנב, והם מעידים בו שטבח ומכר. נמצאו זוממים על הטביחה, הוא משלם כפל והם משלמים שלשה וארבעה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. במה דברים אמורים? בשתי עדיות ובשתי התריות. אבל בעדות אחת ובהתרייה אחת, כל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. באיזה מקרה אמרו שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה? האם לא כגון שהיו עומדין ומעידין עליו בעשרה בניסן שגנב שור באחד בניסן, וטבח ומכר בעשרה בניסן, והוזמו בחמשה עשר בניסן. כל עדות שהעידו מעשרה בניסן עד חמשה עשר בניסן למפריעה, הרי אילו פסולות. משמע שעד זומם למפרע נפסל. אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. אפילו תימא מכאן ולהבא הוא נפסל, תיפתר במעידין עליו שגנב וטבח ומכר בכרך שבעדות אחת העידו שגנב וטבח או מכר בפעם אחת, והוזמו על הטביחה. במקרה כזה אף עדותם על הגניבה בטלה. דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, ולית שמעת מינה לכלום. ותני כן דמכאן ולהבא הוא נפסל דתנן, החזיק שנה ראשונה בפני שנים, שנה שניה בפני שנים אחרים, ושנה שלישית בפני שנים אחרים, הרי אלו ג' עדויות ומצטרפות לחזקת שלש שנים והן עדות אחת להזמה. שאם הזים שני עדים, לא משלמים עד שכל השלש כתות יזומו. נמצאת כת ראשונה זוממת, יש למחזיק עדות על שתי שנים. אם הוזמה גם הכת השניה, נשארה בידו חזקת שנה אחת. אם הוזמה הכת השלישית, אין בידו כלום. ותני התם, אם הן היו עדים ראשונים והן היו האחרונים. הוזמו בראשונה אין לו בעדותם כלום. שכיוון שהוזמו בעדות על שנה ראשונה, כל מה שהעידו לאחר מכאן הן עדויות פסולות. הוזמו בעדות שנה שנייה, הרי יש לו עדות שנה אחד. הוזמו בעדות שנה שלישית,
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ג עמוד ב] הרי יש שתי עדיות עדות שנה ראשונה ושניה. והיכי דמי? אם במעידין עליו בכרך אחד שהחזיק שלוש שנים. לית שמע מינה כלום. שהרי אפילו אם הוזמו על שנה שלישית פשיטא שכל העדות בטלה. ולא יתכן שעל זה אמרה המשנה שעדות שנה ראשונה ושניה יש לו. לא אתייא דא, אלא על ידי עדויות סגיאין הרבה עדויות. וכיוון שהעידו שלוש עדויות ולא נפסלה אלא עדות שלישית, מכאן ראיה שעד זומם מכאן ולהבא הוא נפסל
מתני': (דברים שופטים יז ו) על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת. אם מתקיימת העדות בשנים, למה פרט הכתוב שלשה? אלא להקיש שלשה לשנים. מה שלשה מזימין את השנים, אף שנים יזמו השלשה. ומניין א_טזאפילו מאה? תלמוד לומר עדים.°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהם זוממין, אף שלשה א_יזאינן נהרגין עד שיהו שלשתן זוממין. ומניין אפי' מאה? תלמוד לומר עדים. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. לא בא השלישי אלא להחמיר עליו, ולעשות דינו כיוצא באילו. אם כך ענש הכתוב לניטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, על אחת כמה וכמה ישלם שכר לניטפל לעושי מצוה כעושה מצוה. מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה, א_יחאף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. מניין אפילו מאה? תלמוד לומר עדים. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, במה דברים אמורים? בדיני נפשות. אבל בדיני ממונות, תתקיים העדות בשאר.°רבי רבי יהודה הנשיא אומר, א_יטאחד דיני ממנות ואחד דיני נפשות. בזמן שהתרו בהן. אבל בזמן שלא התרו בהן, מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש?
גמ’: כתיב בדיני נפשות, על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת. וכתיב בדיני ממונות, על פי שנים עדים או שלשה יקום דבר. יאמר דיני ממונות ואל יאמר דיני נפשות? אילו נאמר דיני ממונות ולא נאמר דיני נפשות, הייתי אומר. דיני ממונות הקלים אפילו שנים מזימים לשלושה. אבל בדיני נפשות החמורים, שלשה מזימין את השנים, ושנים אין מזמים את השלשה. אלא יהיו כמכחישים והעדות בטלה. או אילו נאמר דיני נפשות ולא נאמר דיני ממונות. הייתי אומר. בדיני נפשות החמורין, החמירה עליהם תורה כדי שלא יעידו עדות שקר והאמינה לכת השניה שיהיו מזמים את הראשונה. אבל בדיני ממונות אולי יהיו כשתי כיתות המכחישות זו את זו דמאי חזית דסמכת על השניים סמוך על הראשונים. קא משמע לן שאף בדיני ממונות השניים מזימים לראשונים
מתני’: א_כהיו שנים רואין אותו מחלון זה, ושנים רואין אותו מחלון זה, ואחד מתרה בו באמצע. בזמן שמקצתן רואין אילו את אילו, הרי אילו עדות אחת. ואם לאו, הרי אילו שתי עדיות. לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת, היא והן נהרגין, והשניה פטורה.
[ע"א]
14 א_יד מיי' פ כ' מהל' עדות הלכה א', טור חו"מ סי' לח, סמ"ג עשין קי, סמ"ג לאוין ריג :
15 א_טו מיי' פ י' מהל' עדות הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף ח', סמ"ג לאוין ריד :
[ע"ב]
16 א_טז מיי' פ י"ח מהל' עדות הלכה ג', טור חו"מ סי' לח:
17 א_יז מיי' פ כ' מהל' עדות הלכה ג', טור חו"מ סי' לח, סמ"ג עשין קי, סמ"ג לאוין ריג :
18 א_יח מיי' פ ה' מהל' עדות הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ו סעיף א', סמ"ג עשין קי, סמ"ג לאוין ריג :
19 א_יט מיי' פ ה' מהל' עדות הלכה ג', סמ"ג עשין קי, סמ"ג לאוין ריג :
20 א_כ מיי' פ ד' מהל' עדות הלכה א', סמ"ג עשין קט :
-----------------------------------דף ד
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ד עמוד א]
גמ’: אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. חמי היך תנינן הכא ראה איך שנינו כאן. היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו באמצע. בזמן שמקצתן רואין אילו את אילו, הרי אילו עדות אחת. ואם לאו, הרי אילו שתי עדיות. הא אם היו שלשה שלשה ואחד מכל כת רואה את הכת השניה לא בדא, שאין השניים האחרים נגררים אחר האחד. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° תניא נמי הכי דתני, שלשה שלשה לא בדא. תנינן הכא מה דלא תנינן בכל סנהדרין, דיש מקרים שהוא והן נהרגין, והשנייה פטורה
מתני’: °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר. לעולם אינו נהרג, עד שיהו שני עידיו מתרין בו. שנאמר, על פי שנים עדים. דבר אחר. על פי שנים עדים. שלא תהא סנהדרין שומעת א_כאמפי התורגמן:
גמ’: תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הפסוק הזה אמור בשתי כיתי עדים, דכתיב (דברים שופטים יט טז) כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה. כי יקום עד חמס באיש, זה עד זומם שהוא עונה באיש. לענות בו סרה, זה עדות המזימים. וכתיב לענות בו, בו ולא בעידותו. שאין העדים נעשים זוממין עד שיזומו את עצמן של עדים ויאמרו עימנו הייתם. עדים זוממין מהו שיהו צריכין לקבל התרייה? אמר רבי יצחק בר טבליי רבי יצחק בר טבליי° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. עדים זוממין א_כבאינן צריכין לקבל התרייה, דאם תתרה בהם, אף מעדות אמת יפרשו ויאמרו מה לנו ולצרה זו. רבי אבהו רבי אבהו° אמר מתרים ולא חיישון לון, שודאי לא יעברו על אם לא יגיד ונשא עוונו מפני פחד ההתראה. אמר רבי יעקב בר דסי רבי יעקב בר דסי°. אף שהכשרים לא ימנעו מלמסור עדות בגלל כך, כיוון דאית נבלין סגאין מין אילין ישנם יותר הרבה נבלים, דאם תתרה בהם לא ירצו לפגוע בכבוד שלהם שהתיחסו עליהם כחשודים ואפילו חמיין חבריהון נפקין מיקטלא אפילו יראו את חברם יוצא להורג, לא אמרין כלום ולא יעידו, לכן לא מתרים בהם. כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת, והיו העדים כשירין לזה ופסולין לזה. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יסא רבי אסי°, איתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. חד אמר, מאחר שהן פסולין לזה א_כגפסולין לזה. וחרנה אמר, כשירין לזה ופסולין לזה. רבי מנא רבי מנא° לא מפרש מי הוא הפוסל ומי הוא המכשיר.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ד עמוד ב] רבי אבין רבי אבין° מפרש. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר כשרין לזה ופסולין לזה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מתניתא מסייע לרבי יוחנן רבי יוחנן°. דתנן, נאמר על פי שנים עדים או שלושה עדים יקום דבר. אם על פי שנים, שלושה צריך לומר? אלא מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עידותן בטילה. אף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. מניין אפי' מאה? תלמוד לומר עידים. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר איתפלגון °רבי חנניה חברין דרבנין רבי חנניה חברין דרבנין ורבנין. חד אמר, יאות אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בזה שהשווה בין הדברים. וחרנה אמר, לא אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° יאות. מאן דאמר יאות אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° , כיוון שהעידו לשני בני אדם כאחד, נעשית כעדות אחת ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ומאן דאמר לא אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° יאות, כיוון שהעידו לשני בני אדם נעשית כשתי כיתי עדות כשירין לזה ופסולין לזה
מתני’: מי א_כדשנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין, אין סותרין את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו, מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני עידיו, הרי זה ייהרג. א_כהסנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין א_כוההורגת אחד בשבוע, נקראת חבלנית. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה. °רבי טרפון רבי טרפון ו°רבי עקיבה רבי עקיבא אומרים. אילו היינו בסנהדרין, לא נהרג בה אדם מעולם. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף הן מרבין שופכי דמים בישראל:
גמ’: סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. דכתיב (במדבר מסעי לה כט) והיו אלה לכם לחוקת משפט לדרתיכם בכל מושבותיכם. ומה תלמוד לומר (דברים שופטים טז יח) שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. דמשמע דווקא בערי ארץ ישראל? אלא שבערי ישראל מושיבין דיינים א_כזבכל ועיר. ובחוצה לארץ, מושיבין אותן רק בכל פלך ופלך. תני רבי דוסתאי בי רבי ינאי רבי דוסתאי בי רבי ינאי° אומר. מצוה לכל שבט, שיהא דן את שבטו. דכתיב, שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. מחוייבי מיתות שברחו א_כחמן הארץ לחוצה לארץ, ממיתין אותן מיד. ברחו מחוצה לארץ לארץ, אין ממיתין אותן מיד, אלא דנין בתחילה. שמא זכותה של ארץ ישראל תסייע להצילו
[ע"א]
21 א_כא מיי' פ"ב מהל' סנהדרין הלכה ו', מיי' פ כ"א מהל' סנהדרין הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' י"ז סעיף ו', סמ"ג עשין צז :
22 א_כב מיי' פ י"ח מהל' עדות הלכה ד':
23 א_כג מיי' פ י"ד מהל' עדות הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' נ"א סעיף ו':
[ע"ב]
24 א_כד מיי' פ י"ג מהל' סנהדרין הלכה ז':
25 א_כה מיי' פ י"ד מהל' סנהדרין הלכה י"ד, סמ"ג עשין צט, סמ"ג עשין ק, סמ"ג עשין קא, סמ"ג עשין קב :
26 א_כו מיי' פ י"ד מהל' סנהדרין הלכה י':
הדרן עלך פרק כיצד העדים