קטגוריה:אסתר ד יז
נוסח המקרא
ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר
וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר.
וַֽיַּעֲבֹ֖ר מׇרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר׃
וַֽ/יַּעֲבֹ֖ר מָרְדֳּכָ֑י וַ/יַּ֕עַשׂ כְּ/כֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖י/ו אֶסְתֵּֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ועל דרך הפשט יאמר ויעבר וכו' לפי דעת המתרגם, ונדקדק אומרו ככל ולא אמר כל אשר וכו'. והוא כי היא אמרה לך כנוס וכו' שילך מיד ביום הי"ג לקבצם מיד ויתחילו הצומות מי"ד ואילך והוא עבר ולא התחיל הצומות רק מט"ו, וזהו אומרו ויעבור מרדכי שעבר מאמרה בצד מה ובבחינה אחרת ויעש וכו' וזהו ככל בכ"ף הדמיון ככל ולא כל בעצם, והיה דעתו למען יכינו עצמם ביום י"ד בקדושה וטהרה כראוי:
מדרש רבה
אור חדש
פרק ד/פסוק יז
ויעבור מרדכי וגומר (אסתר ד, יז) לפי פשוטו נראה כי פירשו ויעבור מרדכי מן אסתר ותכף כאשר עבר ממנה ויעש וגו' ולא המתין אף שעה אחת רק שעבר מפניה ויעש.
ובגמרא (מגילה דף טו.) אמר רב עבר יום טוב ראשון של פסח בתענית ושמואל אמר שעבר ערקומיא דמיא דקדקו ג"כ מה שכתיב (שם) ויעבור ולכך פירשו ז"ל ויעבור שהפליג בתענית עד שהיה דוחה יום ראשון מפסח ואמר שאם אין ישראל אין התורה ולכך היה מתענה ביום ראשון של פסח ושמואל סבר שהפליג מאוד בפעל התענית שהיה מונע אליו שלא היה יכול להביאם אל התענית והוא היה עובר ערקומא דמיא להביאם אל התענית כי כבר אמרנו כי הצום צריך שיהיה לו אסיפה והוא היה מטריח עצמו ועבר ערקומא דמיא לאסוף אותם ולכך כתיב ויעבור ויש לך לדעת כי מה שאמר שעבר ערקומא דמיא יש רמז מופלג שר"ל שהיה דוחה ועובר על המקטרג של ישראל והוא השטן שבא להשטיף הכל והוא עבר כח האומות שנקראים מים רבים כדכתיב (שיר השירים ח, ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונקראו כך לפי שהם באים לשטף את ישראל והוא היה עובר המונעים אשר הם חוצצים בין ישראל ובין אביהם שבשמים וכדכתיב (איכה ג, מד) סכותה בענן לך מעבור תפילה, וזה שאמר שעבר ערקומא דמיא הם המקטרגים המסטינים השוטפים וכה"ג היה לאברהם ערקומא דמיא כשהלך לשחוט את יצחק בנו כדאיתא במסכת סנהדרין (עיין תנחומא וירא, כב) וכאן היה עובר ערקומא דמיא הם המקטרגים והמסטינים המונעים האלו נקראים ערקומא דמיא ולכך כתיב ויעבור מרדכי כאשר עבר ערקומא דמיא בתענית שלו והבן זה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד יז.
וַיַּעַשׂ
ויעש מרדכי, אבל לא נאמר שהיהודים עשו את פקודת מרדכי יותר ממה שהם עשו קודם (ביאור:אסתר ד ג). רק לאחר פקודת ההגנה העצמית, ולאחר שהיהודים ראו את מרדכי "בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה" (ביאור:אסתר ח טו) הם פעלו באיחוד ובשמחה "לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר" (ביאור:אסתר ח יז).
בכל אופן, מרדכי לבטח צם על אסתר, וכך הוא לא הלך למקומו בשער המלך, והיה פטור מלכבד או להכעיס את המן.
צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר
משלב זה והלאה "מרדכי הוא 'הסוכן' של אסתר, ולא 'המפעיל' שלה. ואמנם, בסיומה של המגילה מופיעה פעולתם של אסתר ומרדכי בלשון נקבה "ותכתוב אסתר... ומרדכי" (ביאור:אסתר ט יג).1
וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר
מה ציותה אסתר?
לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי. |
-- אסתר ד, טז |
אסתר המשיכה בשיחה עם מרדכי בלשון סגי נהור (בהפוך) כך שהתך לא יבין במה מדובר:
- "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי" - והרי היהודים כבר מתאבלים "אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד" (ביאור:אסתר ד ג) לכן אין צורך לעשות את זה.
- "וְצוּמוּ עָלַי" - עלי, כלומר שהיהודים הצמים לא יצמו על האסון שלהם, אלא יתפללו למלכה אסתר העומדת לההרג. אולם הרי מרדכי פקד "אֵין אֶסְתֵּר, מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת-עַמָּהּ" (ביאור:אסתר ב כ) גם אחרי המלכתה, ושמר בסוד את עמה של אסתר. כדי שהיהודים יצומו למענה היהודים חייבים לדעת שהמלכה היא יהודיה והסוד יתגלה ברבים. צעד שכזה אין ספק שמרדכי לא היה עושה. כוונת אסתר היתה להודיע להתך, ששמע ממרדכי שאסתר יהודיה, שכולם כבר יודעים את זה ואין זה סוד, ולכן אין טעם לגלות למלך או להמן.
- "וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם" - קשה להאמין שפקודה כזו ניתנת לביצוע. לא לשתות שלשה ימים זה בלתי אפשרי, לכן אולי אסתר מתכוננת לא לשתות יין ולא לשמוח בחגיגות נצחון, הן כתוב במגילה "וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת" (ביאור:אסתר ג טו) וברור שמדובר בשתית יין, למרות שיין אינו מוזכר בפסוק ובהקשר. בהמשך אסתר מזמינה את המלך והמן "בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן" (ביאור:אסתר ה ו), ויתכן שהיא רומזת למרדכי את תוכניתה.
- "וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת" - התך הבין שהמלכה תלך למלך עוד שלושה ימים. מרדכי הבין שעליו לארגן שהמלך ישב על כסאו בבית מלכותו ולא יהיה עסוק. לא היה מפתיע אם במקרה נערי המלך משרתיו הקריאו למלך אודות בחירת אסתר למלכה, בזמן המיועד להופעתה.
- "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" - התך הבין שאסתר מוכנה למות. מרדכי הבין שאסתר מבטיחה ללכת למלך, ושהיא מודעת שפתרון הבעיה שהציג לה מרדכי הוא בשימוש הכפול במילה "לְאַבְּדָם" (ביאור:אסתר ד ז): בהצעת המן ובכתב פתשגן כתב הדת.
- מרדכי (וכל בר דעת) ידע שהסכנה למלכה היא נמוכה מאוד, אם המלך יושב על כסאו, ולכן ציווה עליה לעשות זאת (ביאור:אסתר ד ח), למרות שבטוח שהוא ידע אודות החוק שכולם יודעים. אסתר חששה שהיהודים יחגגו במשתה ושתיה לכבוד הצלתם ביד המלכה וזהותה תתגלה. לכן המלכה אסרה לחגוג ודרשה להמשיך באבל. בנוסף אסתר דרשה שמרדכי יארגן שהמלך ישב על כסאו, בדיוק עוד שלושה ימים מרגע זה, ויהיה מוכן להופעתה.
- כבר ראינו במגילה שנאמר "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ, כִּדְבַר מְמוּכָן" (ביאור:אסתר א כא), ולא כן, הן המלך לא הכריז על תחרות בחירת המלכה עד שנעריו הציעו הצעה פשוטה יותר (ביאור:אסתר ב ב). כך גם כאן, מרדכי לא עשה מה שהתך חשב, אלא מה שאסתר באמת התכוונה.
- מרדכי לא ענה. השיחה הושלמה ואין מה להוסיף - כי כל המוסיף גורע. מרדכי לא היה יכול לענות "הבנתי" כי אז התך היה חושד שיש משהו נסתר בדברי אסתר ומרדכי, הן הכל היה ברור לו.
מתי בדיוק זה קרה?
1. לפי רוב המפרשים, כל הסיפור קרה עוד באותו יום שבו פורסמו הגזירות, כלומר ב-13 בחודש הראשון, י"ג בניסן (אסתר ג יב).
2. אך ייתכן שהחקירה המודיעינית שעשה מרדכי לקחה זמן רב, ולכן הגזירות בוטלו רק בחודש השלישי, כ"ג בסיון. ראו 70 יום במגילת אסתר.
הערה 1: אחיטוב רונן, מגילת ושתי, בית מקרא, עמוד 255, 1999.
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "אסתר ד יז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.