ביאור:עזרא א א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:

מלכי פרס

כל ספר עזרא כתוב לפי הסדר.

בספר עזרא מוזכרים חמשה ממלכי פרס. כורש, אחשורוש, ארתחששתא, דריוש, ארתחשסתא.

סדר הדברים:

עזרא א א 1 לכורש - כורש נותן לישראל לשוב אל ארצם ולבנות את בית המקדש.

עזרא ד ד שנים רבות צרי ישראל מרפים ומבהלים אותם והבית לא נבנה.

עזרא ד ו תחילת מלכות אחשורוש - כתבו צרי יהודה למלך שטנה על היהודים.

עזרא ד ז בימי ארתחששתא - כתבו צרי יהודה למלך שטנה על היהודים והוא הורה לבטל את הבניה.

עזרא ה א 2 לדריוש - בנבואת חגי (חגי א א) וזכריה מחלים היהודים לבנות את בית המקדש, בלא היתר המלך.

עזרא ה ג צרי יהודה שולחים למלך שטנה, והיהודים מוסיפים את טענותיהם.

עזרא ו א המלך מצדיק את היהודים ומצוה לבנות את בית ה'.

עזרא ו טו 6 לדריוש - חנוכת הבית.

עזרא ז א 7 לארתחשסתא - ארתחשסתא שולח את עזרא הסופר ארצה ישראל ונותן בידו כח רב לשפוט ולהורות.

נחמיה א א 20 לארתחשסתא - לבקשת נחמיה שולח אותו ארתחשסתא ארצה ישראל ונותן בידו ממשלה ונשיאות לשתים עשרה שנים.

נחמיה יג ו 32 לארתחשסתא - נחמיה שב אל שושן הבירה, ויושב שם זמן מה, ואז שואל וארתחשסתא שולח אותו ארצה ישראל בשנית.

ארתחששתא היה רע לישראל וארתחשסתא היה טוב לישראל. וסימנך רשע וחסיד.

יש להוסיף, כי בדברי המשכילים חוקרי דברי הימים יש טעות גדולה בחישובי שנות המלכים, ועד יחננם ה' בינה אנו נביט ונִשְחק. ובאמת בין כורש ובין שנת 2 לדרייוש יש 23 שנה.

כי כורש מלך ב70 למלכות בבל, וחורבן הבית הוא ב23 למלכות בבל [היא 19 למלכות נבוכדנאצר], והבית נבנה 70 שנים אחרי חורבנו, ראה ביאור:ירמיהו כה יא. ואם תרצה ראיה נוספת הבט בביאור:ירמיהו כה יב.

דברי הם על דרך פשט המקרא וסברת הלב, והשואל ילך בדרכים אחרות.

שנות מלכות בבל

זה מגיע אל שאלה חשובה.

חכמינו אמרו כי כל מלכות פרס היתה 51 שנים ואז נכבשה בידי אלכסנדר מלך יוון.

וזה קשה. כי עד בניית בית המקדש עברו 23 שנה [כמבואר קודם]. ואחרי כן מגיע ספרינו עד 32 שנה לארתחשסתא, המולך אחרי דריוש. הנה הגענו ל55, זאת בהנחה שדריוש מת בשנתו השניה, ולא כן היה כי הוזכרה בספרנו שנת דריוש השביעית, לכן לפחות 60 שנה.

גם המשכילים חוקרי דברי הימים אמרו כי אלכסנדר לא כבש את העיר מידי דרייוש בן אחשורוש, כי אם מידי דרייוש בן ארתחששתא (אכן יש להם טעויות רבות אך האחד הזה מוכח מעזרא כי אחרי דריוש בן אחשורוש מלך ארתחשסתא).

לכן איני מוצא כי אם להגיד כי חכמים חילפו בין דריוש בן אחשורוש ובין דריוש בן ארתחששתא. אין הדבר מופרך, כי למעשה אין דברי ימי מלכות פרס מועילים למאומה לא לתורה ולא למשנה ולא לגמרא ואין בהם כל תועלת. תוכל להעמיק [שם], ועיקר דבריו הוא "בנושא זה התבטא כבר הרמב״ם (מורה, ח״ג ,יד) ׳החכמות הלימודיות היו בזמנם חסרות. ולא דיברו בהם ע״ד קבלה מן הנביאים'. "

למעשה יתכן מאד וטעותם באה מדברי כותבי דברי הימים [יוסיפון הישראלי] שחילף ביניהם.

לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה

אשר אמר ירמיהו כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.

מלכות בבל על העולם היתה בדיוק שבעים שנה, ואז כורש הפרסי כבש את בבל ואמר אשר ישובו בני ישראל אל ארצם, כאשר אמר ה'.

[חסרה כותרת]

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם ירמיהו כט.

בדברי ירמיהו כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם היו מונחים שני פקידות.

פקידה ראשונה: בימי כורש שאז עלו חלק מהגולים והתחילו לבנות את בית המקדש.

פקידה שנייה: בימי דריוש השני בשנה השנייה למלכותו שאז נגמר בניין בית המקדש.

ולחשבון המדויק עיין ביאור:דניאל ה א