ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/איוב/מא

המהדורה המעומדת והמבוארת של ספר איוב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: במהדורה המבוארת ללא עימוד


כאמור ב'פרק' הקודם לפי החלוקה הנוצרית המאולצת, החלוקה כאן היא מלאכותית, על פי פירושם לספר זה החשוב ומרכזי לאמונתם. הן ה'פרק' הקודם (40) והבא (42) הם למעשה כולם עניין אחד: תשובת ה' לאיוב.

המשך תשובת ה'

המשך התשובה מן הסערה

המשך התשובה על הכח הרב

המשך תיאור הלוויתן

סוף הדברים מן ה'פרק' הקודם (40): להשלים

הֵן תֹּחַלְתּוֹ - נִכְזָבָה! הֲגַם אֶל מַרְאָיו - יֻטָל?
לֹא אַכְזָר האם איש ללא אומץ כִּי יְעוּרֶנּוּ? וּמִי הוּא לְפָנַי לפני ה'בהמות', או: ואם אני עוד חזק ממנו, מי יכול לעמוד מולי יִתְיַצָּב יעמוד, מלשון יציב וניצב, דבר העומד ישר?
מִי הִקְדִּימַנִי? - וַאֲשַׁלֵּם!! תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם? - לִי הוּא!!
לוֹ(א) אַחֲרִישׁ בַּדָּיו! וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין - עֶרְכּוֹ!
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


 
קדמת הפה הזיפני (בימת הפה) של לוויתן קשתי
מִי גִלָּה פְּנֵי מפני - כלומר בפנים בתוך לְבוּשׁוֹ מה שמכסה אותו, כלומר מי אי פעם ראה מה יש מתחת לרעמת השיער או מתחת לעורו? בְּכֶפֶל במקום בו מתקפל רִסְנוֹ יתכן שהכוונה ללסת או לפה הזיפי. או (רבנו תם) מי יכול לשים רסן בשני צידי הפה של הבהמות או הלוויתן - מִי יָבוֹא?
דַּלְתֵי פָנָיו - מִי פִתֵּחַ? סְבִיבוֹת שִׁנָּיו? - אֵימָה!!
גַּאֲוָה - אֲפִיקֵי מָגִנִּים! סָגוּר - חוֹתָם נעול בעזרת חותם, סמל מלוכה המונע פתיחה לא מורשית צָר יצר, כלומר: הכין מחימר, והמילה יצירה, השייכת למלאכה זו במקרא, קשורה בצליל הבצבוץ בעת היצירה (הצד"י נשמעה במקורה כסמ"ך גרונית)!
אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ הקשקשים, או אולי עדיין מדבר בשיניים, או: כשהם באים כעדר אדיר, - וְרוּחַ צפופים עד שאין אפילו מרחב לאויר לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם!!
אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ, יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ.
עֲ‍טִישֹׁתָיו התזות המים היוצאים מנחיריו - תָּהֶל אוֹר יגרמו להחשכת האור (מלשון אוהל, היוצר צל)! וְעֵינָיו? כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר והאור הנראה מעיניו בחשיכה, קורן כמו 'קרני השמש' הנראים בבוקרו של יום!
מִפִּיו? - לַפִּידִים כנראה שההתזה נראתה כעשן. ושוב משחק מלים עם פיל יַהֲלֹכוּ! כִּידוֹדֵי כידונים - לשונות חדים של אֵשׁ - יִתְמַלָּטוּ.
מִנְּחִירָיו? יֵצֵא עָשָׁן - כְּדוּד כמו סיר מים עמוק נָפוּחַ שעל האש תחתיו נופחים אויר בעזרת מפוח! - וְאַגְמֹן כמו מתוך מעיינות חמים!
נַפְשׁוֹ נשיפתו, נשימתו. מלשון צליל הנשיפה המושמע כשנושמים דרך האף? - גֶּחָלִים תְּלַהֵט! וְלַהַב - מִפִּיו יֵצֵא!!
בְּצַוָּארוֹ? - יָלִין ינוח, יהיה מוכן לפעולה עֹז קול תרועה רמה המושמעת בעת קרב! וּלְפָנָיו? תָּדוּץ דְּאָבָה הוא יכה ויגרום כאב!!
מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ? - דָבֵקוּ כלומר: יש לו שרירים ואין בו שומן המורה על חולשה! יָצוּק עָלָיו! בַּל יִמּוֹט!
לִבּוֹ? איזור החזה שלפני לבו, או: איבר ההתרגשות שלו, הפועם בעת פחד - יָצוּק מוקשה כְּמוֹ אָבֶן כמו לבה המתקשה והופכת אבן! וְיָצוּק כְּפֶלַח - תַּחְתִּית וכך גם אחוריו!
מִשֵּׂתוֹ בשעה שבא לשתות. (יעקב נתן לעדריו לשתות בנפרד? - יָגוּרוּ יפחדו אֵלִים זכר הכבש, או שמדובר בחיות גדולות אחרות, מִשְּׁבָרִים בשעה שבא לאכול ולהשביר (לאכול 'בר')? - יִתְחַטָּאוּ ירעדו, מלשון חטא והתחושה שיש לאדם ולבעלי חיים כאשר שגו ומצטערים על טעותם!
מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב? - בְּלִי תָקוּם! חֲנִית? - מַסָּע וְשִׁרְיָה!!
יַחְשֹׁב לְתֶבֶן - בַּרְזֶל! לְעֵץ אלות עץ, איתם באים להכות ב'בהמות' - רִקָּבוֹן נְחוּשָׁה נחשב כחלודה! או שלא על פי המסורה: לעץ ריקבון - נחושה!
לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת! לְקַשׁ - נֶהְפְּכוּ לוֹ אַבְנֵי קָלַע!!
כְּקַשׁ? - נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח אולי כדי שמן רותח המתנפצים בקול רם! וְיִשְׂחַק - לְרַעַשׁ כִּידוֹן לבוש מגן עשוי קשקשים ומרעיש!
תַּחְתָּיו לא מפריע לו להלך על גבי - חַדּוּדֵי חָרֶשׂ שברי חרס חדים! יִרְפַּד יניח עלים רכים חָרוּץ בערוץ, או: יניח וירפד באמצעות צמח מלא חריצים, ובכך מונע החלקה - עֲלֵי טִיט!
יַרְתִּיחַ כַּסִּיר כמו סיר בשר רותח - מְצוּלָה בעת שיצלול אל תוך הים, כלומר: יעלה בועות רבות, יָם - יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה כמו תבשיל המתבשל זמן רב. רקח על שם צליל הבעבוע והקחקוח בעת הרתיחה.
אַחֲרָיו - יָאִיר נָתִיב ישאיר שביל לבן של בועות כשהוא מתקדם במים, יַחְשֹׁב תְּהוֹם המים העמוקים - בדרך כלל בהקשר למים שמתחת ליבשה - לְשֵׂיבָה לצבע לבן, כמו שיער השיבה - הזקנה, מלשון: סב, או סבא.
אֵין עַל עָפָר אין בעולם - מָשְׁלוֹ מי שיכול להכריח אותו לעשות משהו, - הֶעָשׂוּ הוא, אשר עשוי לִבְלִי חָת בלי פחד. חת מצליל רעד ונקישת השיניים כשפוחדים.
אֵת כָּל גָּבֹהַּ - יִרְאֶה! הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ!! {ס}