ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/איוב/לד

המהדורה המעומדת והמבוארת של ספר איוב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: במהדורה המבוארת ללא עימוד


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

וַיַּעַן אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר.

שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי, וְיֹדְעִים הַאֲזִינוּ לִי!
כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן, וְחֵךְ יִטְעַם לֶאֱכֹל!
מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה לָּנוּ, נֵדְעָה בֵינֵינוּ מַה טּוֹב.
כִּי אָמַר אִיּוֹב
"צָדַקְתִּי, וְאֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי".
"עַל מִשְׁפָּטִי - אֲכַזֵּב!"
"אָנוּשׁ חִצִּי - בְלִי פָשַׁע!"
מִי גֶבֶר כְּאִיּוֹב, יִשְׁתֶּה לַּעַג כַּמָּיִם?
וְאָרַח לְחֶבְרָה עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן, וְלָלֶכֶת עִם אַנְשֵׁי רֶשַׁע?
כִּי אָמַר: "לֹא יִסְכָּן גָּבֶר בִּרְצֹתוֹ עִם אֱלֹהִים"?

ברור שהאדם (יציר האל) מקבל את המגיע לו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לָכֵן אַנֲשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי:
חָלִלָה לָאֵל - מֵרֶשַׁע! וְשַׁדַּי - מֵעָוֶל!
כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ, וּכְאֹרַח אִישׁ - יַמְצִאֶנּוּ.
אַף אָמְנָם אֵל - לֹא יַרְשִׁיעַ, וְשַׁדַּי - לֹא יְעַוֵּת מִשְׁפָּט.

מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה? וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ?
אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ? רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף?
יִגְוַע כָּל בָּשָׂר יָחַד, וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב.


וְאִם בִּינָה? שִׁמְעָה זֹּאת! הַאֲזִינָה לְקוֹל מִלָּי:
הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט - יַחֲבוֹשׁ? וְאִם צַדִּיק כַּבִּיר - תַּרְשִׁיעַ?
הַאֲמֹר לְמֶלֶךְ "בְּלִיָּעַל!" ?? "רָשָׁע!" - אֶל נְדִיבִים?
אֲשֶׁר והרי זהו אותו המלך אשר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים, וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל,
- כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם!!

רגע ימותו, וחצות לילה יגועשו עם - ויעבורו: לפי חז"ל זוהי רמיזה למכת בכורות הפתאומית, והגירוש ממצרים שהובילה לחציית ים סוּף

רֶגַע לפתע, בשניה אחת - יָמֻתוּ, וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ משורש געש ודומה לרעש. וקשור בצליל לשורש גרש (וראו הערה משמאל) עָם וְיַעֲבֹרוּ ויעלמו מן העולם, או: ויצליחו לעבור את המכשול - כפי פירוש חז"ל,
וְיָסִירוּ אַבִּיר סוס קרבות דוהר. וכאן משחק מלים עם "ויעבֹרוּ" לֹא בְיָד אחת, שאינה מספיקה. הצליח רק בכח רב.
כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ, וְכָל צְעָדָיו יִרְאֶה!
אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת, לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָוֶן.

טועים (ורשעים) הטוענים כי האל טועה

כִּי לֹא עַל אִישׁ יָשִׂים עוֹד לא מספיק לרשע לטעון טענות נגד בן אדם, לַהֲלֹךְ אֶל אֵל בַּמִּשְׁפָּט?!
יָרֹעַ יוביל את המרעה (על שם קולות התרועה שהעז המוביל משמיע) כַּבִּירִים כמו עיזים זכרים לֹא חֵקֶר שאין להם מושג, {ב|וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים|ביטוי מושאל מהמרעה בו העזים שאבדו מוחלפים. כלומר: הוא מביא טיעונים שאינם נכונים}} תַּחְתָּם במקומם.
לָכֵן לא כך הוא!, יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם את כל תכניות העבודה (העקומות) שלהם! וְהָפַךְ לַיְלָה ועם בוא הערב והחושך - וְיִדַּכָּאוּ הם ישתתקו (וירדמו).
תַּחַת רְשָׁעִים, - סְפָקָם בִּמְקוֹם רֹאִים.
אֲשֶׁר עַל כֵּן סָרוּ מֵאַחֲרָיו, וְכָל דְּרָכָיו לֹא הִשְׂכִּילוּ הרשעים אינם קולטים שמעשי הקב"ה הם בעצם:
- לְהָבִיא עָלָיו צַעֲקַת דָּל היענות לדל כאשר זה צועק אליו, וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָע.
וְהוּא יַשְׁקִט - וּמִי יַרְשִׁעַ?
וְיַסְתֵּר פָּנִים - וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ?
וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד.
מִמְּלֹךְ מהמלוכה של אָדָם חָנֵף איש המשמיע צלילים אנפיים בזלזול, מִמֹּקְשֵׁי מלכודת הנסגרת בנקישה עָם מהמלוכה של המוקש לעם, המנהיג המוביל את עמו אל המלכודת.
כִּי אֶל אֵל - הֶאָמַר: "נָשָׂאתִי, לֹא אֶחְבֹּל!" ?


פניה לאיוב - וסיכום

בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה! אַתָּה הֹרֵנִי!
אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי? לֹא אֹסִיף!
הַמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּי מָאַסְתָּ?
- כִּי אַתָּה תִבְחַר, וְלֹא אָנִי!
וּמַה יָדַעְתָּ? דַבֵּר!!!

אַנְשֵׁי לֵבָב - יֹאמְרוּ לִי, וְגֶבֶר חָכָם - שֹׁמֵעַ לִי.
אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר, וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל.
אָבִי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד נֶצַח, עַל תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי אָוֶן.
כִּי יֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶשַׁע, בֵּינֵינוּ יִסְפּוֹק, וְיֶרֶב אֲמָרָיו לָאֵל.
{ס}