ביאור:איוב מא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: פרק זה מעומד ומפורש לפי פשוטו


א הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה, הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל. ב לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ, וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב. ג מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא. ד (לא) לוֹ אַחֲרִישׁ בַּדָּיו, וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ.

ה מִי גִלָּה פְּנֵי לְבוּשׁוֹ קשקשיו, בְּכֶפֶל רִסְנוֹ בנקודת סגר שפתיו מִי יָבוֹא. ו דַּלְתֵי פָנָיו פי הנחש הוא כמעט כל פניו, ולכן שפתיו נקראות "דלתי פניו" מִי פִתֵּחַ למי יש אומץ לפתוח אותן?!, סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה. ז גַּאֲוָה אֲפִיקֵי חוזק מָגִנִּים קשקשיו הקשים כתנין (מכאן מרחיב את האמור בפסוק ה: תחילה מרחיב על קשקשיו ואחר כך על שיניו), סָגוּר חוֹתָם כאילו סגורים ע"י חותמת שלא מאפשרת לפתוח צָר צפופים. ח אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ, וְרוּחַ וְרֶוַח לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם אין לו רווחים בין השיניים. ט אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ השיניים, יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ. י עֲ‍טִישֹׁתָיו התעטשויותיו תָּהֶל אוֹר, וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר מאירות. יא מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ הבועות שהוא עושה בים כשהוא נושם מאירות את האוקיינוס כמו לפידים, כִּידוֹדֵי כְּדוּדֵי. כמו דודאים ("דוּד" הוא צמח דליק) אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ ייצאו. יב מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כשהוא נושם הוא יוצר מערבולות בים, כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן. יג נַפְשׁוֹ נשיפתו גֶּחָלִים תְּלַהֵט מוציאה בים בועות הנראות כמו גחלים לוהטות (בדומה לבפסוק יא לעיל), וְלַהַב להבה מִפִּיו יֵצֵא. יד בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז גופו (שאינו אלא צוואר ארוך, כי הוא סוג של נחש) מלא בקשקשים, וּלְפָנָיו תָּדוּץ תָּרוּץ דְּאָבָה כאב. טו מַפְּלֵי חיבורי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ הגוף הנחשי יצוק מחתיכה אחת, ולא מחלקים רבים כמו יתר בעלי החיים, יָצוּק חתיכה אחת עָלָיו בַּל יִמּוֹט. טז לִבּוֹ חזהו יָצוּק כְּמוֹ אָבֶן אי אפשר לדקור אותו בחזה ולהמיתו, כי חזהו קשה כמו אבן, וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית אבן הריחיים התחתונה, והיא אבן ענקית וכבדה. יז מִשֵּׂתוֹ משאגתו יָגוּרוּ אֵלִים יפחדו גם החזקים ביותר, מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ מִשְׁבָּרִים. וכן משאגתו גלי הים יישברו. יח מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם, חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה. יט יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל בקלות ישבור ברזל כאילו לא היה אלא תבן, לְעֵץ רִקָּבוֹן לעץ רקוב (שהוא חלש) נְחוּשָׁה נחושת. כ לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת, לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ לוֹ אַבְנֵי קָלַע. כא כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח, וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן. כב תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ ישים תחתיו חרס חד ויחשבהו לרך, יִרְפַּד חָרוּץ מלא חידודים עֲלֵי כמו על טִיט שהוא רך. כג יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה הבל פיו לא רק מאיר, אלא גם חם מחום גופו, יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה. כד אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב אחרי שהוא הולך עדיין הנתיב מאיר מהאש שלו, יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה. כה אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ אין דומה לו ביבשה (כזכור מהפסוקים האחרונים, הוא חי בים), הֶעָשׂוּ הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת. כו אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה על אף שהוא זוחל, אז חיות רבות גבוהות ממנו, אולם הוא מיתמר לגובה כדרך הנחשים, ולכן "מסתכל מלמעלה" גם על היצורים הגבוהים ביותר, הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ הוא מלך הנחשים (שחץ, שחל, פתן ונחש הם כולם מינים דומים). {ס}