ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/איוב/יב

המהדורה המעומדת והמבוארת של ספר איוב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: במהדורה המבוארת ללא עימוד


שיחות: מערכה א' - הריע השלישי, תשובת איוב

תשובת איוב לצופר הנעמתי (הרע והחבר השלישי)

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר:

דברי הם בהחלט בעלי ערך

עשתו: מילה זו מופיעה בנבואת ירמיהו:
שָׁמְנוּ, עָשְׁתוּ, גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי רָע! דִּין - לֹא דָנוּ, ...- דִּין יָתוֹם: וְיַצְלִיחוּ! וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים - לֹא שָׁפָטוּ! מההקשר ניתן להבין שלהתעשת פירושו עצימת עיניים מרוב משמנים, או התכסות.
ובספר יונה: וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ: "מַה לְּךָ נִרְדָּם?! קוּם! קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ! אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד.
בשיר השירים: יָדָיו - גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ! מֵעָיו - עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים!
מן ההקשר בספרי ירמיהו ויונה, נראה שהכוונה בפעולה הקשורה בהבטה בעיניים, בהתעוררות, בקימה או בתגובה. בירמיה במשמעות: למרות שהיה להם מספיק אוכל ועניין - בכל זאת חטאו, או: משום שהיה להם יותר מדי אוכל וגירויים, הם בסופו של דבר חטאו. או: הם השמינו (כלומר הפכו עשירים, אולי מלשון בעלות על שמן), הם נעמדו בהתנשאות, והם חטאו. אפשרות שלישית היא ש"עשת" הוא כיסוי: עיניהם נעצמו ונתכסו בשכבות השומן.
ביונה כמובן שהכוונה היא תקוותו של רב החובל שאלהים יתעורר ויקום, יראה אותם או יקשיב להם. יתכן שמדובר בפועל הקשור עם השורש עשׂ"ה (בשי"ן שמאלית). יש כאן גם משחק עם אמונתו של רב החובל באלילים רבים ושונים.
בשיר השירים נראה שמדובר על תאור צורתם של מעיו, המקבילה לכתוב בתחילת המשפט: ידיו - גלילי זהב. חפץ זה עשוי להיות כסת דיו אשר מכסים אותה תמיד על מנת למנוע את התייבשותה. אפשרות נוספת כאמור היא מלשון עשיה, כלומר: מדובר במעיים עשויים משנהב (שיני פילים יקרים). אפשרות אחרונה היא שעשת כאן הוא סוג של מחרוזת משיני בעלי חיים ואבני ספיר נוצצות. ולפי זה עשת פירושו קישוט, והפעולה היא להתקשט, וביונה רב החובל מקווה שהאלים יתקשטו לקראת יציאתם אל הקהל, יופיעו לפניהם ויצילו אותם.

חז"ל פרשו את דברי ירמיה עשתו - כהכנת פתילי שמן. פתילים עשויים אחד עשר 'נימים', ונקראים כך על שם הלשון המקראית למספר 11: "עשתי עשר".

אָמְנָם אם גם, (נמי בארמית: גם) כלומר: למרות ש כִּי אַתֶּם עָם קבוצה - כלומר: אמנם אני בודד, וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה נשמע כאילו כל החכמה היא אתכם בלבד?
גַּם אך, (המשך ה'אמנם': בניגוד למחשבתכם) לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם! לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם! וְאֶת מִי ולמי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה כלומר: מי שונה בזה? כולנו הרי אנשים חושבים!?
שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ - אֶהְיֶה? קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ - וַיַּעֲנֵהוּ משמעותו: האם מגיע לי לעג על כך שאני דורש תשובה מהאל? שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים אתם לועגים לאיש עושה צדק ושלם עם עצמו!
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


לַפִּיד מכשיר התאורה העתיק בּוּז בּוּץ - עשוי שומן דביק ומחליק כבוץ לְעַשְׁתּוּת מוכן מאחד עשר פתילים או: עשוי משומן בהמה מסוג עשתות, וראו בהערה משמאל שַׁאֲנָן שקט, במשמעות: לפיד משובח שאינו מרעיש, כלומר: דברי משמשים תאורה מצויינת, נָכוֹן  עומד, מלשון כינון, כלומר מוכן כדי למנוע לְמוֹעֲדֵי רָגֶל לנכשלים ברגליהם, מלשון מעידה.
יִשְׁלָיוּ יהיו שלווים ונוחים אֹהָלִים במשמעות: מקום מנוחה - לְשֹׁדְדִים למנצחים (לוקחי השלל), וּבַטֻּחוֹת תשובות (שאפשר לבטוח בהם) - לְמַרְגִּיזֵי למזיזי, ומשמעותו: מי שמתמודד עם האל ודורש תשובות אֵל, לַאֲשֶׁר הֵבִיא דרש את בואו (לדיון או לדין) אֱלוֹהַּ - בְּיָדוֹ ברצונו, כלומר: רוצה להבין את האל. (בערבית: בידו פירושו רצונו, ולעתים כך גם בעברית עדכנית).

אני מכיר בגדולת האל בכחו ובחכמתו רבת השנים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת סוס-יאור - וְתֹרֶךָּ ותראה לך, ותלמד אותך, מלשון: ותוֹרֶה לך, וְעוֹף ושאל את עוף הַשָּׁמַיִם - וְיַגֶּד לָךְ.
אוֹ שִׂיחַ התכופף, מלשון שחוח, והשתחוויה לָאָרֶץ - וְתֹרֶךָּ והארץ תורה לך ותסביר, וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם!
מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה, כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת?!
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ.
הֲלֹא האם לא אֹזֶן - מִלִּין תִּבְחָן? וְחֵךְ - אֹכֶל יִטְעַם לוֹ?
בִּישִׁישִׁים חָכְמָה! וְאֹרֶךְ יָמִים ובאורך ימים, כלומר: לאחר זמן רב מגיעה ה - תְּבוּנָה!
עִמּוֹ - חָכְמָה וּגְבוּרָה! לוֹ - עֵצָה וּתְבוּנָה!
הֵן יַהֲרוֹס - וְלֹא יִבָּנֶה האל מסוגל להרוס סופית, יִסְגֹּר עַל אִישׁ - וְלֹא יִפָּתֵחַ.
הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ, וִישַׁלְּחֵם וְיַהַפְכוּ אָרֶץ.
עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה, לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה גם זה שעשה את הטעות, וגם זה שגרם לו לכך
מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל, וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל ילעג להם, או: יגרום להם להיות שיכורים המייללים משמחה בלי סיבה.
מוּסַר כבלי אסירים, כלומר אזיקים של שבויי ה מְלָכִים - פִּתֵּחַ, וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר - בְּמָתְנֵיהֶם והוא מסוגל גם לעצור את המלכים עצמם. כלומר האל יכול לשנות סדרי עולם!
מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל, וְאֵתָנִים יְסַלֵּף.
מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח.
שׁוֹפֵךְ בּוּז בוץ - עַל נְדִיבִים עשירים, וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה.
מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ, וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת את החושך המפחיד המעורב עם אור מסנוור, המשאיר "צלם" צורות צל ברורות
מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם, שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם.
מֵסִיר לֵב רָאשֵׁי עַם-הָאָרֶץ, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ.
יְמַשְׁשׁוּ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר, וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּוֹר.