ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/איוב/יט
המהדורה המעומדת והמבוארת של ספר איוב
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב
מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: במהדורה המבוארת ללא עימוד
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר:
עַד אָנָה תּוֹגְיוּן תיגעו את, תגרמו לנפשי להיות יגעה ועייפה נַפְשִׁי התנשפות מרוב מאמץ? וּתְדַכְּאוּנַנִי בְמִלִּים?
זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים תַּכְלִימוּנִי? לֹא תֵבֹשׁוּ תַּהְכְּרוּ תתנכרו, תשחקו כאילו אינכם מכירים אותי לִי?
וְאַף אָמְנָם שָׁגִיתִי? אִתִּי תָּלִין מְשׁוּגָתִי!!
אִם אָמְנָם עָלַי תַּגְדִּילוּ, וְתוֹכִיחוּ עָלַי חֶרְפָּתִּי?
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
דְּעוּ אֵפוֹ כִּי אֱלוֹהַּ עִוְּתָנִי, וּמְצוּדוֹ עָלַי הִקִּיף.
הֵן אֶצְעַק חָמָס וְלֹא אֵעָנֶה, אֲשַׁוַּע וְאֵין מִשְׁפָּט!!
בדידותו של איוב
אָרְחִי גָדַר וְלֹא אֶעֱבוֹר, וְעַל נְתִיבוֹתַי חֹשֶׁךְ יָשִׂים.
כְּבוֹדִי מֵעָלַי הִפְשִׁיט, וַיָּסַר עֲטֶרֶת רֹאשִׁי.
יִתְּצֵנִי סָבִיב וָאֵלַךְ, וַיַּסַּע כָּעֵץ כמו נסורת המתעופפת ברוח - תִּקְוָתִי.
וַיַּחַר עָלַי אַפּוֹ, וַיַּחְשְׁבֵנִי לוֹ כְצָרָיו.
יַחַד יָבֹאוּ גְדוּדָיו וַיָּסֹלּוּ עָלַי דַּרְכָּם, וַיַּחֲנוּ סָבִיב לְאָהֳלִי.
אַחַי מֵעָלַי הִרְחִיק, וְיֹדְעַי אַךְ זָרוּ מִמֶּנִּי.
חָדְלוּ קְרוֹבָי, וּמְיֻדָּעַי - שְׁכֵחוּנִי.
גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי המשרתות - שגידלוהו כילד - לְזָר תַּחְשְׁבֻנִי, נָכְרִי הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶם!
לְעַבְדִּי קָרָאתִי וְלֹא יַעֲנֶה, בְּמוֹ פִי אֶתְחַנֶּן לוֹ.
רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי, וְחַנֹּתִי אני מתחנן לעזרה, או נאלץ להתחנחן לפניהם על מנת שישימו ליבם אלי לִבְנֵי בִטְנִי.
גַּם עֲוִילִים כאן לועג ל"חבריו" מָאֲסוּ בִי, אָקוּמָה וַיְדַבְּרוּ בִי.
תִּעֲבוּנִי כָּל מְתֵי באי, כלומר החיים אתי - סוֹדִי, וְזֶה אָהַבְתִּי נֶהְפְּכוּ בִי.
בְּעוֹרִי וּבִבְשָׂרִי דָּבְקָה עַצְמִי העצם שלי - כלומר: נדבק העור ומעט השריר לעצמות, ואין שכבת שומן, וָאֶתְמַלְּטָה בְּעוֹר - שִׁנָּי שיני בולטות מתוך עור פני, או: שיני ברחו ונפלו, ונותרתי עם "עור" החיך במקומם, או נהיו בצקות כמו מלט - חומר שחור דביק עשוי גפרית, על שיני
חָנֻּנִי חָנֻּנִי! אַתֶּם! רֵעָי!! כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי!
לָמָּה תִּרְדְּפֻנִי כְמוֹ אֵל בשם האל, או: כאילו הייתי ארוחת בשר משובח של איל - וּמִבְּשָׂרִי לֹא תִשְׂבָּעוּ?!
חווית הכאב האישית
מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי? מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ?!
בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת, לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן?
וַאֲנִי יָדַעְתִּי! גֹּאֲלִי - חָי!! וְאַחֲרוֹן ולבסוף עַל עָפָר יָקוּם.
וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת, וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ.
אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה? - לִּי! וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר!! כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִי!!
כִּי תֹאמְרוּ: מַה נִּרְדָּף לוֹ? וְשֹׁרֶשׁ ומהו מקור דָּבָר נִמְצָא בִי?
גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲֹנוֹת חָרֶב, לְמַעַן תֵּדְעוּן (שדין) שַׁדֻּין.
{ס}