ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/איוב/כח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המהדורה המעומדת והמבוארת של ספר איוב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: במהדורה המבוארת ללא עימוד

---

המשך תיאור מצבי העולם המפתיעים וההפוכים

כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא, וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזֹקּוּ.

בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח, וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה.

קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר: אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת.

פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר, הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל, דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ - נָעוּ.

אֶרֶץ - מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, וְתַחְתֶּיהָ - נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ!

...מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.

נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט, וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה.

לֹא הִדְרִיכֻהוּ בְנֵי שָׁחַץ, לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל.

בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ, הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים.

בַּצּוּרוֹת - יְאֹרִים בִּקֵּעַ, וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ.

מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ, וְתַעֲלֻמָהּ - יֹצִא אוֹר. {פ}

ערך החכמה

וְהַחָכְמָה - מֵאַיִן תִּמָּצֵא? וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה?

לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ! וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים!

תְּהוֹם אָמַר: לֹא בִי הִיא!, וְיָם אָמַר: אֵין עִמָּדִי!

לֹא יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ, וְלֹא יִשָּׁקֵל כֶּסֶף - מְחִירָהּ.

לֹא תְסֻלֶּה תושם בסל לצורך שקילה והשוואה, לפני מכירה, כלומר: אי אפשר לקנות אותה אף לא עבור - בְּכֶתֶם חומר נוצץ דמוי זהב שנחשב יקר בימי קדם, אולי בד נוצץ ממנו הכינו בגדים. אוֹפִיר, בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר.

לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית, וּתְמוּרָתָהּ וגם לא ימירו אותה עבור - כְּלִי פָז זהב מעובד או מתכת יקרה מעובדת. ומקור המילה בצליל הצלצול המתכתי, בדומה לאותיות ב' ו-ז' במילה ברזל (או פרזל), ובמילה פרסה (בהקשר לנעל המתכת המחוברת לפרסות הסוסים.

רָאמוֹת וְגָבִישׁ יהלומים - לֹא יִזָּכֵר לא יוכרז כמחיר, ולא "ירשם לזיכרון" כחוב, כי החכמה אין ערוך לה, וּמֶשֶׁךְ משי, או סוג אחר של חוט יקר...

חָכְמָה - מִפְּנִינִים לפי המסורה זהו סוף הפסוק הקודם, אך הפירוש פשוט אם מקדימים זאת לתחילת הפסוק הבא, כהדגשה חוזרת על יוקר וחשיבות החכמה -

לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ, בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה! {פ}

וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא? וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה?

וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה!

אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ: בְּאָזְנֵינוּ - שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ!

אֱלֹהִים רק הוא - הֵבִין דַּרְכָּהּ, וְהוּא - יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ.

כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה.

לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ - מִשְׁקָל שהרי הוא היחיד המסוגל לשקול (ולמדוד) את הרוח ולהחליט היכן תהיה ולאן תנשוב, וּמַיִם - תִּכֵּן בְּמִדָּה רק הוא מסוגל היה למדוד את נפח המים ולהחליט עד היכן יגיע. המביטים אל הים רואים שהמים נערמים לגובה, אך למרות זאת אינם נשפכים על היבשה ונעצרים על גבולותיה (למעט מקרים של צונאמי וכדומה).

בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק, וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת לברק המרעיש.

אָז בעת שהגיע למקומות רחוקים ועמוקים אלו - רָאָהּ ראה אותה, את החכמה וַיְסַפְּרָהּ וסיפר עליה - על מה שראה, הֱכִינָהּ העמיד אותה, מלשון כינון וְגַם חֲקָרָהּ בדק אותה, שאל אותה שאלות...

וַיֹּאמֶר לָאָדָם:

הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה!

וְסוּר מֵרָע - בִּינָה!