ביאור:איוב כח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: פרק זה מעומד ומפורש לפי פשוטו



"

האדם יכול להתחקות אחר מקומן של מציאויות חומריות קרובות ואף רחוקות

א כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא מקום שממנו מוציאים את הכסף או מוצאים אותו, וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזֹקּוּ יזקקו אותו. ב בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח, וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה. ג קֵץ שָׂם האדם שם סוף לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר, אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת אפילו את האבן שבמעמקי האדמה הוא חוקר. ד פָּרַץ נַחַל האדם סולל\חופר ערוץ נחל מֵעִם גָּר רחוק ממקום מגורים ויישוב הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל אותם מקומות שאין רגל אנוש בהם , דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ {{{2}}}. ה אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם יכול להיות שכלפי חוץ הארץ מוציאה לחם, וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ אך כאשר היא מגלה את התחתית שבה על ידי רעידת אדמה או התפרצות הר געש. ו מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ מגלים שאותה ארץ היא מקור לאבנים טובות, וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ. ז נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט, וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה אפילו אותם מקומות שעופות טורפים לא הצליחו לראות (למרות שרואים למרחק רב). ח לֹא הִדְרִיכֻהוּ בְנֵי שָׁחַץ מרוב שהמקומות נידחים לדרכו עליו חיות רעות, לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל אפילו אריה לא טרף במקומות האלה. ט בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ, הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים לאדם יש יכולת לבדוק אפילו סלעים חזקים, ואפילו להפוך את היסוד מההרים; יש מפרשים שהכוונה לכך שאלוקים מערער את איתני הטבע הנראים יציבים. י בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ באותם סלעים חזקים האדם ביקע נחלים, וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ כל מה שיקר וניסתר שם הוא הצליח לראות. יא מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ את נבכי הנהרות הוא סיכר וכך הוא גילה את האוצרות שבהם, וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר ועל ידי כך הוא יוציא את ההעלם אל האור. {פ}
יב וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא, וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. יג לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ, וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. יד תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי הִיא, וְיָם אָמַר אֵין עִמָּדִי. טו לֹא יֻתַּן סְגוֹר זהב תַּחְתֶּיהָ  בתמורה לחכמה, וְלֹא יִשָּׁקֵל כֶּסֶף מְחִירָהּ. טז לֹא תְסֻלֶּה תשובח בְּכֶתֶם אוֹפִיר על ידי כך שמשווים אותה לזהב שמגיע מארץ אופיר, בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר. יז לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית, וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז זהב. יח רָאמוֹת וְגָבִישׁ אבנים יקרות לֹא יִזָּכֵר, וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים הניסיון למשוך חכמה גדול מהניסיון למשוך פנינים יקרות. יט לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ אבן יקרה המגיע מארץ כוש, בְּכֶתֶם זהב טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה. {פ}
כ וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא, וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. כא וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה. כב אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ, בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ. כג אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ, וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ. כד כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה. כה לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל הוא משתמש בחכמה על מנת לדעת איזה מהירות לשים לרוח במקומות מסוימים, וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה והוא קוצב את המים במידה הראויה. כו בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק, וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת דרך מסוימת לברקים ולרעמים. כז אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ אז אלוקים שיודע כל אלה ראה את החכמה ודייק בגודלה ובפרטיה. כח וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה, וְסוּר מֵרָע בִּינָה האלוקים אומר לאדם שלמרות שאין הוא יכול להשיג את החכמה הוא יכול ליראה את האלוקים וממילא הוא מקיים את החכמה, וההימנעות מרע היא בינה בעבור האדם.

"

{ס}