קטגוריה:אסתר ב ו

<< · מ"ג אסתר ב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֤ר הׇגְלָה֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔יִם עִם־הַגֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הׇגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכׇנְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

די אזל בגלותא מן ירושלם עם גלוותא די אגליאת עם יכניה מלכא דיהודא די אגלי נבוכדנצר מלכא דבבל וכד צדא כורש ודריוש ית בבל נפק מרדכי מן בבל עם דניאל וכל כנישתא דישראל די הוו תמן בבבל נפקו תמן ועלו עם כורש מלכא למדר בשושן בירנתא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

{ו} השאלות:

למה מאריך הספור שהגלה מירושלים :

אשר הגלה. ג. חטאו היה יותר גדול מצד שהיה מן הגולים, כי ידוע שאם איש גר אשר יסתופף בצל המלך מצד החסד יעבור ואשם נגד דת המלך, יענש יותר מאם יחטא אחד מאזרחי הארץ, וגם לא יכול לתת אמתלא שמצד זה בעצמו שהוא מן הגולים לא ערב לבו לתת בתו למלך, כי הגולים נבזים ע"פ הרוב, לזאת אמר שהיתה מן הגולה שהגלתה עם יכניה, שאז גלו שרי יהודה ותפארת ציון, ואלה היו חשובים תמיד :

ו.

"בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר גנה מבחוץ וחצר מבפנים ור' נחמיה אמר גנה מבפנים וחצר מבחוץ אמר ר' פנחס מקיים אני דברי שניכם כשהוא היה רוצה עושה אותה חצר וכשהוא היה רוצה עושה אותה גינה הא כיצד פורש את הוילון ועושה חצר קופל את הוילון ועושה אותה גנה דבר אחר "בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" שעמדה לו בדמים הרבה:

תרגום ויקיטקסט: - הוא היה בירושלים עם יכניה מלך יהודה. וכאשר נבוכדנאצר מלך בבל הוציא את יכניה ושריו לגלות, גם הוא הוגלה מירושלים איתם.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ו.