בראשית רבה מט א

א.    [ עריכה ]
"וַה' אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם" רבי יצחק פתח (משלי י, ז): "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" אמר רבי יצחק כל מי שהוא מזכיר את הצדיק ואינו מברכו עובר בעשה מה טעמיה "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" וכל מי שהוא מזכיר את הרשע ואינו מקללו עובר בעשה מה טעמיה "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב".

א"ר שמואל בר נחמן שמותן של רשעים דומים לכלי קורייס מה כלי קורייס כל מה שאת משתמש בהם הם עומדים הנחתם הם מתרפים כך שמעת מימיך אדם קורא שם בנו פרעה סיסרא סנחריב אלא אברהם יצחק יעקב ראובן שמעון.
רבי ברכיה ורבי חלבו משום רבי שמואל בר נחמן ור' יונתן כשהיה מגיע לפסוק הזה (אסתר ב, ו): "אֲשֶׁר הָגְלָה מִיְּרוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה וְגוֹ'" הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות ולמה לא הוה אמר כן בירמיה אלא שכל נבוכדנצר שכתוב בירמיה חי הוי ברם הכא מת הוי.
רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו לקיים מה שנאמר "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" א"ר פנחס חרבונה זכור לטוב.
א"ר שמואל בר נחמן מצינו שהקב"ה מזכיר שמן של ישראל ומברכן שנאמר (תהלים קטו, יב): "ה' זכרנו יברך" ר' הונא בשם רבי אחא אמר אין לי אלא ס' רבוא מנין שכל אחד ואחד מישראל שהקדוש ברוך הוא מזכיר שמו ומברכו שנאמר "וַה' אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם" לא היה צריך קרא למימר אלא "וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה" אלא אמר הקב"ה הזכרתי את הצדיק ואיני מברכו "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל":