פתיחת התפריט הראשי

תרגום על איכה א

(א) אמר ירמיהו נביא וכהנא רבא איכדין יתגזר על ירושלם ועל עמהא לאתדנא בתירוכין ולמספד עלויהון איכה היכמא דאתדנו אדם וחוה דאיתרכו מגינתא דעדן ואספיד מרי עלמא עלויהון איכה ענת מדת דינא וכן אמרת על סגיאות חובהא די בגוהא אשתדור ובגין כן תהי יתבה בלחודהא כגבר דמכתש סגירו על בסריה די בלחודיה יתיב וקרתא הות מליא אוכלוסין ועממין סגיאין אתרוקינת מנהון והות דמיא כארמלא ודי מתרברבא בעממיא ושליטיא באפרכיא והוה מסקין לה מסין הדרת למהוי מכיכא ולמתן כרגא להון בתר דנא.

(ב) כד שלח משה נביא אזגדין לאללא ית ארעא ותבו אזגדיא ואפיקו שום ביש על ארעא דישראל וההיא ליליא תשע יומין באב הוה וכד שמעו עמא בית ישראל ית בשורתא בישא הדא דאתבשרו על ארעא דישראל נטלו עמא ית קליהון ובכו בליליא ההוא מן יד תקיף רוגזא דיי בהון וגזר למהוי בכן בליליא הדא לדריהון על חורבן בית מוקדשא וכדו אתאמר בנבואה לירמיהו כהנא רבא למהוי חריבא ירושלם על ידוי דנבוכדנצר רשיעא אין לא תיבין בתיובתא מן יד עאל ואוכח ית עמא בית ישראל וסריבו לבלא במימריה בכן עאל נבוכדנצר רשיעא וצרא ית ירושלם ובית מוקדשא אוקיד בנורא בתשע יומין בירחא דאב וביה בכיהא כנשתא דישראל בכותא ודמעהא זליג על ליסתהא ולית די ימליל תנחומין על לבהא מן כל טעוותא די רחמתא למיזל בתריהון ובגין כן כל חברהא ארשיעו בה אתהפיכו למהוי לה לבעלי דבבין.

(ג) איזילו בית יהודה בגלותא על דהוו מענין יתמין וארמלן ועל סגיאות פולחנא דהוו מפלחין באחוהון בני ישראל דאזדבנו להון ולא קרו חירותא לעבדיהון ואמתהון דהוו מזרעית ישראל ובגין כן אף אנון אתמסרו ביד עממיא וכנשתא דבית יהודה יתבא בגו עממיא ולא אשכחו ניחא מפולחנא קשיא דשעבידו יתה וכל דהוה רדיף יתה אדביקו יתה כד היא מתחבאה בין תחומיא ואעיקו לה.

(ד) כל זמן דהוה ירושלם מתבניא סריבו ישראל למיסק לירושלם לאתחזאה קדם יי תלת זמנין בשתא ועל חוביהון דישראל אצטדיאת ירושלם ואתעבידו שבילי ציון אבילן מדלית עאיל בה בזמן מועדיא כל תרעהא צדיין וכהנהא אנחין על די בטילו קורבניא בתולתהא ספדן על די פסקו למיפק בחמשא עשר יומין באב וביומא דכפוריא די הוא בעסרא יומין בתשרי לחינגא בחינוגין אף איהי מריר לבא לחדא.

(ה) הוו מעיקהא מתמנן עלהא לרישין ובעלי דבבהא הוו יתבין בשלוה ארום יי תבר יתה על סגיאת מרודהא רביהא אזלו בשביתא קדם מעיקהא.

(ו) ונפק מן כנשתא דציון כל זיוהא הוו רברבנהא מסתחרן על מיכלא היכמה דמסחרן איליא במדברא ולא אשכחו אתר כשר למרעהון ואזלו בתשות כחא ולא הוה להון חילא למערוק לאשתזבא קדם רדף.

(ז) הות דכירא ירושלם יומין קדמאין די הוות מדורא בכרכיא ובפציחין תקיפין ומרדא ושלטה בכל עלמא וכל ריגוגהא דהוו לה מן יומין קדמאין ועל חובא נפל עמה בידוי דנבוכדנצר רשיעא ואעיק להון ולית דסייע לה חזוהא מעיקיא דאזלא בשביתא חיכו על טובהא די פסק מבינהא.

(ח) חובא רבא חבת ירושלם בגין כן בטלטול הות כל עממיא דהוו מיקרין לה מלקדמין נהגו בה זילותא ארום חזו בדקהא ברם היא מתאנחא ורתיעת לאחורא.

(ט) סואבות דם ריחוקהא בשיפולהא לא אידכיאת מנה ולא תהת על חובהא ולא דכירת מה דעתיד למיתי עלהא בסוף יומיא ונחתת ונפלת והות פרישן ולית דמליל תנחומין לה חזי יי ותהי מסתכל ארום אתרברב עלי בעל דבבא.

(י) ידיה אושיט נבוכדנצר רשיעא ושלף סיפא וקטע כל ריגוגה אף כנשתא דישראל שריאת ליללא ארום חזת עממין נוכראין עלו לבית מקדשה די פקדת על ידוי דמשה נביא על עמון ומואב דלא ידכון למיעל בקהלא די לך.

(יא) כל עמהא דירושלם אניחן מכפנא ותבעין לחמא למיכל יהבו ריגוגיהון בסעיד לחמא לקיימא נפש חזי יי ותהי מסתכל ארום הויתי גרגרניתא.

(יב) אשבעית לכון כל דעברין באורחא זורו הכא אסתכלו וחזו אין אית כיבא ככיבי דאסתקיף לי דתבר יי יתי ביום תקוף רוגזיה.

(יג) מן שמיא שלח אשתא בברכי תקיפין וכבש יתהון פרש מצדתא לרגלי ארתיעני קדל בעלי דבבי יהיבני למהוי צדיא כל יומא מרחקא וחלישא.

(יד) אתיקר ניר מרודי בידיה אתיבשו כשיבשין דגופנא סלקו על צוורי אתקל חילי מסר יי בידוי מן דלית יכיל אנא למיקם.

(טו) כנש כל תקיפי יי ביני ארע זמן עלי לתבירא חיל עולימי ועלו עממיא לתבירא חיל עולימי ועלו עממיא על גזירת מימרא דיי וסאיבו בתולתא דבית יהודה די הוה דמהון דבתולתהון מיתשד היך כחמר מן מעצרתא בעידן דבר מבעיט ית ענבין חמר עינבוהי שדיין.

(טז) על טפליא דאתרטשו ועל נשיא מעדיתא דאתבקעו כרסיהון אמרת כנשתא דישראל אנא בכיא ותרין עיני זלגין דמעתא היך מבועא דמיא ארום אתרחק מיני מנחם דמקים יתי ומליל תנחומין על נפשי הוו בנוי צדיין ארום אתגבר עליהון בעיל דבבא.

(יז) פרסת ציון ידהא מן עקתא היכמה דמפרסא איתתא על מתברא פנינת ולית דמליל תנחומין על לבה פקד יי לבית יעקב פיקודיא ואורייתא למינטר והינון עברו על גזירת מימריה בגין כן אסתחרו חזור חזור ליעקב מעיקוהי הות ירושלם דמיא לאתתא מרחקא ביניהון.

(יח) אמר יי במימריה לעמא בית ישראל דלא יעבר קטלין בחרבא בארעהון אזל יאשיהו מלכא שלף סייפא על פרעה חגירא בבקעת מגידו מה דלא אתפקד ולא תבע אולפן מן קדם יי בגין כן רגמו רגומיא גירין למלכא יאשיהו ומית תמן עד דלא נפקת נשמתיה הוה רחיש בספותיה וכן אמר זכאי הוא יי ארום על מימריה עברית שמעו כען כל עמיא הספידא דאספיק ירמיהו על יאשיהו וחזו כיבי די ערעני בתר מותי בתולותי ורביי אזלו בשביתא.

(יט) אמרת ירושלם כד איתמסרת בידוי דנבוכדנצר קרית למרחמי ביני עממיא דקיימית עמהון קיים די יסייעוני ואנון חכימו מני ואתהפכו לחבלא יתי היון דעלו עם טיטוס ואספסיינוס ובנו כרכומין על ירושלם כהני וסבי בגו קרתא אתנגידו ארום תבעו סעיד לחמא להון למיכל ויקיימין ית נפשיהון.

(כ) חזי יי ארום אעיק לי בגין כן מעי איתגרו איתהפך לבבי בגוי ארום מעבר עברית על גזירת מימרא דיי ומן בגלל הכי מן ברא תכלי חרבא ומלגיו חרגת כפנא כמלאכא מחבלא די ממנן על מותא.

(כא) שמעו אומיא ארום מתאנחא אנא ולית דמנחם לי כל בעלי דבבי שמעו בישתא די מטת עלי בדחו ארום את הוא יי דעבדת אייתיתא עלי יום פורענותא ערעיתא עלי מערע לצדיאותני כדין תערע עלוהון ויהון צדיאן כוותי.

(כב) תיעול ליום דינא רבא כל בישתהון די אבאישו לי קדמך ותסתקף להון היכמא דאיסתקפתא עלי על כל סגיאות מרודי ארום סגיאו אנחתי ולבי חליש.