ביאור:איכה א ח




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א ח.


ירושלים היתה לנידהעריכה

(איכה א ח): "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַים, עַל כֵּן לְנִידָה הָיָתָה; כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ, כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ; גַּם הִיא נֶאֶנְחָה, וַתָּשָׁב אָחוֹר"

ירושלים חטאה שוב ושוב, ועל-כן היתה לנידה - נחשבה טמאה בעיני ה' ובעיני הגויים;   כל האנשים שבעבר כיבדו אותה, עכשיו מזלזלים בה, כי ראו אותה מגלה את ערוותה בהפקרות;   גם היא נאנחה מכאב כנידה, ושבה לאחור מרוב בושה.

דקויותעריכה

הפסוק מתמקד בירידת המעמד של ירושלים, מעיר נכבדת לעיר בזויה ומושפלת.

חטא חטאה - לא כתוב איזה חטא בדיוק; החזרה על השורש חטא באה להדגשה ולחזרה - חטאה שוב ושוב (כמו בפסוק ב: "בכו תבכה" - בוכה שוב ושוב) .

נידה - המילה מופיעה בכתיב זה רק כאן, ולפי הכתיב, היא מהשורש "נוד" שעניינו תנודה ונדידה, כמו בראשית ד יב: " נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" ( רש"י ) , וכמו שחזה אחיה השילוני על מלכות ישראל בימי ירבעם בן נבט, (מלכים א יד טו): "וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם, וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם; וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר, יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם מַכְעִיסִים אֶת ה'"( פירוט ).

אולם, צליל המילה דומה מאד למילה נִדָּה, המציינת טומאה וגילוי עריות,  (ויקרא יח יט): "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ", (ויקרא כ כא): "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו - נִדָּה הִוא, עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה עֲרִירִים יִהְיוּ";   (במדבר יט ט): "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה, חַטָּאת הִוא";   (יחזקאל ז יט): "כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ, וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה";   (יחזקאל ז כ): "וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תוֹעֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בוֹ, עַל כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה";   (יחזקאל יח ו): "וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא, וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב";   (יחזקאל כב י): "עֶרְוַת אָב גִּלָּה בָךְ, טְמֵאַת הַנִּדָּה עִנּוּ בָךְ";   (יחזקאל לו יז): "כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי";   (זכריה יג א): "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָים, לְחַטַּאת וּלְנִדָּה";   (דברי הימים ב כט ה): "וַיֹּאמֶר לָהֶם שְׁמָעוּנִי הַלְוִיִּם עַתָּה הִתְקַדְּשׁוּ וְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנִּדָּה מִן הַקֹּדֶשׁ";  (עזרא ט יא): "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא, בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם". וייתכן שזו המשמעות גם כאן: ירושלים חטאה, ולכן נחשבה בין הגויים כ"מדינה טמאה" ( pariah state ), מדינה שכולם מתעבים אותה. וכן, בגלל החטאים שחטאה, היא התרחקה מה' "כנידה שמתרחקת מבעלה"   (רמ"ד ואלי) .  וזה מתאים להמשך הפסוק:

  • כל מכבדיה - שהתייחסו אליה בכבוד בעבר, עכשיו הזילוה - מזלזלים בה (מלשון זול);
  • כי ראו ערוותה - ראו שהיא "מגלה את ערוותה" (כמו בפסוקים מספר ויקרא), מפקירה את עצמה לכל עובר, ולכן זלזלו בה;
  • גם היא נאנחה - כנידה הנאנחת מכאבים;
  • ותשב אחור - הלכה לאחור כדי שלא יראו אותה בבושתה.

הקבלותעריכה

כנגד הבושה, נאמר ב (יואל ב כו): "וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם"; וכנגד הריחוק מה', נאמר בפסוק הבא, (יואל ב כז): "וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי, וַאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד; וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם"(ע"פ רמ"ד ואלי) .


תגובותעריכה

איכה א ח: " חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַים

גַּם הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר...

ישעיהו נט יד: "וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט.......... וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא"

ישעיהו א ד:הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת-יְהוָה נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר..........

והתיקון הוא ככתוב במשפט הבא כדלהלן

ישעיהו א כז: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"

בספר ישעיהו כתוב גם את חטא ירושלים אשר אין משפט

וגם התיקון לירושלים היא עיר ציון במשפט תפדה

-

כא אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים.

כב כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.

כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם.

כד לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי.

כה וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל-בְּדִילָיִךְ.

כו וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי-כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה.

כז צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה

-- DAIAN SHEM, 2021-07-19 02:39:24

דיין שם = כהן מורה לתורה ושופט קדוש

אך במדינת סדום נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר

כי במדינת סדום שונאים משפט וצדקה לכן קציני סדום שנאו את לוט השופט היחיד שגר שם [עיין פרק יט בספר בראשית]

אבי נפטר אמי אלמנה ואני יתום אך במדינת סדום יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם.

אני עני מרוד ולא יוֹשֵׁב בבית [אני באופן זמני גר במרכז רפואי מספר חודשים כבר קרוב לשנה]

[1]

אני עני מרוד אך בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ --- וְאֶת בֵּית יהוה אֲנִי הֹלֵךְ וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתִי הַבָּיְתָה"

וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתִי הַבָּיְתָה --- וְאֵין אִישׁ = לֹא אִישׁ = הוא האל הקדוש ככתב בספר במדבר כג יט: "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם

על כן ...לא אקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא איְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם כי ידעתי בקודש אשר האל יאספני אל ביתו ככתוב כְּבוֹד יהוה יַאַסְפֶךָ

ישעיהו נז א: "הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק"

-- DAIAN SHEM, 2021-07-19 03:44:23


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ירושלים היתה לנידה


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2021-07-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/ei-01-08