פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

מ"ג איכה א טו

מקראות גדולות איכה


תוכן עניינים

מקרא

כתיב: סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה

מנוקד: סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה.

עם טעמים: סִלָּ֨ה כׇל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃

תרגום (כל הפרק)

כנש כל תקיפי יי ביני ארע זמן עלי לתבירא חיל עולימי ועלו עממיא לתבירא חיל עולימי ועלו עממיא על גזירת מימרא דיי וסאיבו בתולתא דבית יהודה די הוה דמהון דבתולתהון מיתשד היך כחמר מן מעצרתא בעידן דבר מבעיט ית ענבין חמר עינבוהי שדיין.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

סלה – רמס ורפס, לשון "סולו סולו המסילה" (ישעיה סב י).

קרא עלי מועד – יעידת גייסות לבא עלי. ורבותינו דרשו מה שדרשו: תמוז דההוא שתא – מלויי מליוה, של שנה שנייה לצאתם ממצרים. לכך אירע חזרתן של מרגלים ליל תשעה באב, שעליה הוקבעה בכייתן לדורות.

גת דרך – לשון הריגה, כמו (ישעיה סג ג): "פורה דרכתי לבדי", כדורך ענבים להוציא יינם. כך רמס הנשים להוציא דמם.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

סלה – מגזרת "מסלה", וכן: "גת דרך ה'" מגזרת "דרך", רק "סלה" שרש אחר הוא.

גת – יקב.

בתולת – הסמוכה אל בת. ובת יהודה – כל השבט, וה"בתולה" – ירושלים.

פירוש הטעמים

סלה – נתנה ביד צר. כי אביריה אנשי המלחמה – דרכם האל במסלה, והם בקרבה, וכאילו הקדיש קרואים לבוא לשבור הבחורים בעלי הכח, ונגרו דמיהם כדם ענב בגת.

רבי יוסף קרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

סלה כל אביריסילה מגזרת "וסר מרע משתולל" (ישעיהו נט טו), שפתרונו: נידש, כמסילה זו שהכל דשין בה. אף כאן, סלה פתרונו: רמס כל אבירי, וישימם כעפר לדוש.

קרא עלי מועד – יעידת גייסות לבוא עלי.

גת דרך ה' – לשון הריגה ורמיסה, כמו: "פורה דרכתי לבדי" (ישעיהו סג ג), וכמו: "כדורך (ענבים) בגת" (שם ב).

לבתולת בת יהודה – לעם יהודה, שדומה לבתולה היושבת בשלותה, שלא ניסתה כף רגלה הצג על הארץ (דברים כח נו).

מנחת שי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כלה כל אבירי אדני – בפסיקתא דאיכה יש פסיק בין "אבירי" לשם, וכן בספרים כתבי יד מדוייקים.

<< · מ"ג איכה · א · טו · >>