רש"י על איכה א טו
<< | רש"י על איכה • פרק א' • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות • לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב
סִלָּ֨ה כׇל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃
סלה – רמס ורפס, לשון "סולו סולו המסילה" (ישעיה סב י).
קרא עלי מועד – יעידת גייסות לבא עלי. ורבותינו דרשו מה שדרשו: תמוז דההוא שתא – מלויי מליוה, של שנה שנייה לצאתם ממצרים. לכך אירע חזרתן של מרגלים ליל תשעה באב, שעליה הוקבעה בכייתן לדורות.
גת דרך – לשון הריגה, כמו (ישעיה סג ג): "פורה דרכתי לבדי", כדורך ענבים להוציא יינם. כך רמס הנשים להוציא דמם.