ביאור:משלי ח יז

משלי ח יז: "אֲנִי אהביה[אֹהֲבַי] אֵהָב, וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי;"

תרגום מצודות: אוהבת אני את האוהבים אותי, ומשחריי - הדורשים להבין אמרי - ימצאו בי טעמים הרבה.

תרגום ויקיטקסט: "אני, החכמה, אוהבת את מי שאוהב אותי; ומי שמחפש אותי ּעם עלות השחר, ימצא אותי."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח יז.

דקויות

בפסוקים הקודמים החכמה פנתה למנהיגים. החידוש בפסוק שלנו הוא, שהחכמה היא לא נחלתם של אצילים בלבד - כל אדם יכול להשיג את החכמה - בתנאי שיאהב אותה וישקיע בה.

החכמה אוהבת את אוהביה

לאהבה בתנ"ך ישנן משמעויות שונות - א. רצון לקבל ולהתקרב, ב. רצון לתת ולהיטיב. ניתן לפרש את להסביר את אהבתה של החכמה לפי כל אחת ממשמעויות אלו:

1. אהבת חכמה = רצון להתקרב לחכמה, ללמוד ולהבין אותה; והחכמה אומרת אני אוהביי אהב = אני אתקרב למי שיתקרב אליי. מי שישתדל ללמוד ולהבין את החכמה, יצליח להבין את סודותיה, "כאשר יגלה האוהב סודותיו לאהובו" (מלבי"ם).

2. אהבת חכמה = רצון להיטיב עם החכמה, ללמד ולפרסם אותה; והחכמה אומרת אני אוהביי אהב = אני איטיב למי שייטיב עמי. מי שישתדל ללמד את החכמה ברחובות, יזכה לעצות ורעיונות טובים שיעזרו לו במשימתו, "כאשר ישמור האוהב את אוהבו" (מלבי"ם).

ומשחריי ימצאונני

1. באופן מילולי, הכוונה לאנשים שקמים עם שחר כדי ללמוד חכמה; זהו זמן שקט ונעים, שאפשר לנצל אותו ללימוד בריכוז מירבי. בתנאי, כמובן, שהולכים לישון בשעה מוקדמת בלילה הקודם...

2. וע"פ הפשט, הכוונה לאנשים שמשתדלים ומזדרזים ללמוד חכמה - כמו שהשחר הוא התקופה הראשונה ביום, כך החכמה היא הראשונה בסדר העדיפויות שלהם.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/08-17