תהלים קלז
קיצור דרך: t26d7
תנ"ך > תהלים > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון
ב על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו
ג כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון
ד איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר
ה אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני
ו תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי
ז זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה
ח בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו
ט אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע
א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר.
ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.
(א) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
(ב) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
(ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
(ד) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר.
(ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
(ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
(ז) זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
(ח) בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
(ט) אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.
קלז א עַ֥ל נַהֲר֨וֹת ׀ בָּבֶ֗ל
שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם־בָּכִ֑ינוּ
בְּ֝זׇכְרֵ֗נוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃
ב עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ
תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃
ג כִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי־שִׁ֭יר
וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה
שִׁ֥ירוּ לָ֗֝נוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן׃
ד אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־שִׁיר־יְהֹוָ֑ה
עַ֗֝ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃
ה אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלָ֗͏ִם
תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃
ו תִּדְבַּֽק־לְשׁוֹנִ֨י ׀ לְחִכִּי֮
אִם־לֹ֢א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי
אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַ֑͏ִם
עַ֗֝ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃
ז זְכֹ֤ר יְהֹוָ֨ה ׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם
אֵת֮ י֤וֹם יְֽר֫וּשָׁלָ֥͏ִם
הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ ׀ עָ֑רוּ
עַ֗֝ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃
ח בַּת־בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה
אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם־לָ֑ךְ
אֶת־גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ׃
ט אַשְׁרֵ֤י ׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹלָלַ֗יִךְ
אֶל־הַסָּֽלַע׃
| על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832 |
- א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל כאשר גורשנו מארץ ישראל והגענו לשפת הנהר בבבל – שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
- ב עַל עֲרָבִים עצי ערבה בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
- ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ ביקשו, ציוו שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר שנאמר שירה, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה ואויבנו הלועגים לנו ביקשו מאיתנו לאמר (שירי) שמחה: "שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן!".
- ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה, עַל אַדְמַת נֵכָר?
- ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תשכח יד ימיני איך לעשות את פעולותיה.
- ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אזכור אֶת יְרוּשָׁלִִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי בכל פעם שיש לי שמחה.
- ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם היום בו הם החריבו את יְרוּשָׁלִִָם, הָאֹמְרִים: "עָרוּ, עָרוּ החריבו, החריבו, עַד הַיְסוֹד בָּהּ אשר בירושלים".
- ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה לשון קללה, שהלוואי ותהיה שדודה - אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ זכות תהיה למי שישלם לך אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
- ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.
פירושים ומאמרים באתר דעת • מקראות גדולות על פרק זה • מקראות גדולות הכתר • מ"ג הכתר צילום כתר אר"צ • מקראות גדולות "על־התורה" • מקראות גדולות "ספריא" • האזנה לפרק זה • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
