תהלים טז
קיצור דרך: t2616
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
טז א מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד
שׇֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֝֗ל
כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃
ב אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהֹוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה
ט֝וֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ׃
ג לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה
וְ֝אַדִּירֵ֗י כׇּל־חֶפְצִי־בָֽם׃
ד יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֢ר מָ֫הָ֥רוּ
בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם
וּֽבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי׃
ה יְֽהֹוָ֗ה מְנָת־חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י
אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי׃
ו חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים
אַף־נַ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי׃
ז אֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְ֭הֹוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי
אַף־לֵ֝יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי׃
ח שִׁוִּ֬יתִי יְהֹוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד
כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל־אֶמּֽוֹט׃
ט לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י
אַף־בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃
י כִּ֤י ׀ לֹא־תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל
לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲ֝סִידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת׃
יא תּֽוֹדִיעֵ֮נִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים
שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ
נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך
ב אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך
ג לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם
ד ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי
ה יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי
ו חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי
ז אברך את יהוה אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי
ח שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט
ט לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח
י כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת
יא תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח
א מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ.
ב אָמַרְתְּ לַיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ.
ג לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם.
ד יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי.
ה יְהוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
ו חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי.
ז אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי.
ח שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט.
ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
י כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת.
יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.
(א) מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ.
(ב) אָמַרְתְּ לַיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ.
(ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם.
(ד) יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי.
(ה) יְהוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
(ו) חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי.
(ז) אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי.
(ח) שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט.
(ט) לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
(י) כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת.
(יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.
א מִכְתָּם סוג של מזמור לְדָוִד,
- שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ כי אני בוטח בך.
- ב אָמַרְתְּ נפשי, את אמרת לַיהוָה: אֲדֹנָי אָתָּה אתה האדון שלי, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ את טובתי אינני מבקש מאף אחד חוץ ממך.
- ג לִקְדוֹשִׁים אינני מבקש את טובתי מאלילים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי ואינני פונה גם למי שבני האדם מחשיבים כאדירים כָּל חֶפְצִי בָם ומכנים אותם "כל חפצי בם" - כל מה שנבקש יבוא מהם.
- ד יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם יהיו רבים האלילים אַחֵר מָהָרוּ של אותם אשר מיהרו ללכת אחרי אל אחר (הוא כביכול מברך אותם שיהיו להם הרבה אלילים, אך זה נאמר בלעג, שהרי האלילים לא מועילים בכלום), בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם נסך רגיל הוא יין ששופכים על המזבח, ועובדי האלילים היו נוהגים גם להסיך דם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי.
| שלט "שיוויתי" בבית הכנסת תפארת ישראל, 1940 |
- ה יְהוָה מְנָת חֶלְקִי הוא החלק שלי (כביכול, המנה האישית המונחת לפני הסועד) וְכוֹסִי ומנת היין שנמזגה לי בכוס, אַתָּה תּוֹמִיךְ תאחוז גּוֹרָלִי בגורלי, כלומר: גורלי ניתן לי מידך.
- ו חֲבָלִים אחוזות, נחלות נָפְלוּ לִי נפלו בחלקי, קיבלתי מה' בַּנְּעִמִים אחוזות נעימות, משובחות, אַף נַחֲלָת וגם הנחלה שאני גר בה שָׁפְרָה טובה, חביבה עָלָי.
- ז אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי נתן לי עצות טובות, אַף לֵילוֹת בלילות, בשוכבי על מיטתי יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי כליותי, המצפון שלי, לימדו אותי ללכת בדרך המוסר.
- ח שִׁוִּיתִי שמתי, הנחתי, אני מדמיין את - יְהוָה לְנֶגְדִּי כאילו הוא עומד מולי תָמִיד, כִּי מִימִינִי אכן הוא נמצא לצידי בַּל אֶמּוֹט ולכן לא אפול.
- ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי ושמחה נפשי, אַף בְּשָׂרִי הגוף שלי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
- י כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לתת למוות לקחת אותה, לֹא תִתֵּן (חסידיך) חֲסִידְךָ את בן בריתך לִרְאוֹת שָׁחַת את השאול.
- יא תּוֹדִיעֵנִי תלמד אותי אֹרַח חַיִּים את דרך החיים (כדי שאתרחק מהדרך המובילה למוות), שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ תן לי שמחה רבה מלראות את פניך, עד כדי שאהיה שבע מרוב שמחה, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ ותן לי דברים נעימים ביד ימינך נֶצַח לעולם.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
